משנה תענית פרק ג׳ משנה ו׳

מסכת תענית, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

לעריהן. לארץ ישראל:

כמלוא פי תנור. שלקתה בשדפון כל כך תבואה שהיה ראוי לעשות ממנה פת למלאות [פי] התנור:

באשקלון. בארץ פלשתים:

ועל שאכלו זאבים. דהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

על שנראה. באו בעיר:

עוד מפרשים על משנה תענית פרק ג׳ משנה ו׳

תוספות יום טוב

כמלא פי תנור. פי' הר"ב תבואה כו' בגמ' ועדיין תיבעי לך ככסויא דתנורא או דלמא כי דרא דרפתא שורות לחם הדבקים בפומא דתנורא זה אצל זה אי נמי זה למעלה מזה תיקו:

תפארת ישראל – יכין

מעשה שירדו זקנים מהסנהדרין:

מירושלם לעריהם וגזרו תענית ר"ל כדי לגזור תענית:

על שנראה כמלא פי תנור שדפון שנשדפה תבואה כשיעור לעשות פת גדול כמו מלא פי תנור:

באשקלון עיר בארץ פלשתים:

אלא על שנראה וטעם כולהו. דחיישינן שתתפשט טפי:

מלאכת שלמה

כמלא פי תנור. משמע מן הגמרא דגרסינן על שנראה כמלא תנור וכן עיקר וכן כתוב במגיד משנה פ' שני דהלכות תעניות סי' י"א כמלא תנור ובגמ' מפרש כמלא פי תנור ע"כ. וז"ל הגמ' עם פירושה איבעיא להו כמלא תנור תבואה או דילמא כמלא תנור פת ת"ש דקתני בברייתא כמלא פי תנור משמע דהיינו פת דאילו תבואה לא מציא קיימא על פי התנור ועדיין תיבעי לך כמלא עיגול פי תנור דהיינו שורה של לחם סביבות פי התנור או דילמא כי דרא דריפתא ואהדר ליה לפומיה דתנורא שורות שורות של לחם זו למעלה מזו עד פי התנור ע"כ. בפי' ר"ע ז"ל הלשון המתחיל לעריהם צריך להקדימו ללשון המתחיל כמלא פי התנור: וכתוב בבית יוסף שם סימן תקע"ו בשם הרב המגיד דלמלא פי תנור קרי בברייתא כל שהו לפי שהוא דבר מועט וכך צ"ל לדעת הרמב"ם והרב בעל הטור ז"ל. אכן רש"י ז"ל פי אברייתא שדפון וירקון כיון שנראה כל שהוא מתריעין ומלא תנור דמתני' להתענות אי נמי מעשה שהיה כך היה ע"כ. וכתבתיו כבר במתני' דלעיל:

ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאבים וכו'. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. גרסינן בגמ' וגם בפרק ר' ישמעאל דמנחות דף ס"ט אמר עולא משום ר"ש בן יהוצדק מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן ובא מעשה לפני חכמים וטהרו את הבשר שהקיאו דרך בית הרעי מפני שנתעכל במעי הזאבים וטמאו את העצמות דלא מיעכלי ושמא שני מעשים הוו:

אלא על שנראו. גרסינן וכתוב שם בבית יוסף ומשמע דלא פליגי ת"ק ור' יוסי אלא בעובדא היכי הוה אבל לד"ה נראו אע"פ שלא אכלו מתענין וגם מתריעין דהוי בכלל חיה רעה דקתני מתני' דמתריעין עליה וכך מפורש שם בברייתא עכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה תענית פרק ג׳ משנה ו׳?

משנה תענית פרק ג׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם וגזרו תענית על״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה תענית פרק ג׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת תענית פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת תענית יש 9 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת תענית · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Ta'anit – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Taanit – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Taanit – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Taanit – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Taanit – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)