דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה סוטה פרק ח׳ משנה ה׳

מסכת סוטה, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

(שם כ) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב זֶהוּ הַמִּתְיָרֵא מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵלּוּ, שֶׁיַּחֲזֹר בִּגְלָלָן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, הֲרֵי הוּא הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

ויספו השוטרים. על דברי כהן:

בקשרי המלחמה. כשמתקשרין לעמוד צפופין שלא יפרקום אויבים:

לפיכך. שהירא זהו הירא מעבירות שבידו, תלתה תורה בבנה ונטע ואירס לחזור בגללן, כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:

ר׳ יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו׳ לר׳ יוסי הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר. ולר׳ יוסי עד שיעבור על דברי תורה, דומיא דאלמנה לכהן גדול:

עוד מפרשים על משנה סוטה פרק ח׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ויספו השוטרים לדבר אל העם וגו' ר"ע אומר הירא כו': רבי יוסי הגלילי אומר המתיירא מן העבירות בין שהיו עבירות דאורייתא בין עבירות דרבנן ר' יוסי אומר עבירות דאורייתא בלבד ולכך אמר אלמנה לכ"ג וכו'. והלכה כר"ע:

תוספות יום טוב

ויספו השוטרים. כתב הר"ב על דברי כהן. וכן ל' רש"י. וכלומר דודברו השוטרים דבמשנה ב' אינן דברי עצמן אלא דברי כהן והשוטר משמיע כדאיתא בגמרא דף מ"ג מונגש עד ודבר. כהן מדבר. וכהן משמיע. מודבר עד ויספו. כהן מדבר ושוטר משמיע. מויספו ואילך. שוטר מדבר ושוטר משמיע:

בקשרי המלחמה. פירש הר"ב כשמתקשרין לעמוד צפופים. וכן לשון רש"י ולישנא דמתני' ה' פ"ה דאבות הוא ושם מפורש:

זהו המתירא מן העבירות. ומיהת מודו לר"ע נמי דמי שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה שחוזר מדכתיב ולא ימס לבב אחיו כלבבו כדאיתא בגמרא:

מן העבירות שבידו. פירש הר"ב אפי' עבר על דברי סופרים. עיין מ"ש בזה בריש פ"ד דמכילתין:

וחלוצה לכהן הדיוט. הא ודאי אשגרת לישן הוא דהא פירש הר"ב דלר"י עבירה דדברי סופרים לא היא בכלל הירא מעבירות:

תפארת ישראל – יכין

ויספו השוטרים לדבר אל העם מכאן ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע:

רבי עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה כשמתקשרין יחד הלוחמים אלו מול אלו:

זהו המתירא מן העבירות שבידו אפילו חטא שמד"ס:

לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזרו הבונה ונוטע ומארס:

שיחזור בגללן ולא יתבייש החוטא:

הרי הוא הירא ורך הלבב דבעמוד והחזיר קאי, אבל בשאר עבירות לא, ולריה"ג גם בשאר עבירות כל שלא עשה תשובה חוזר. ובש"ס אמרינן דלר"י הגלילי גם אחטא דמד"ס חוזר ולר' יוסי רק אחטא דאורייתא. ותמיה הרי ר"י גם חליצה קחשיב וטפי הול"ל אפכא ודו"ק.

תפארת ישראל – בועז

והקשה לי אדם הקשה כברזל ה"נ י"נ הרב מהו' משה יצחק שליט"א הגאבד"ק קראטינגא הרי כתוב הדר הוא אצל כל א' פן ימות במלחמה וגו', והאיך קאמר במתני' הכא שאין האחרים שבים ממלחמה רק כדי שלא יתבייש הרך הלבב החוטא. ותרצתי לו ע"פ מ"ד בש"ס [דמ"ב ב'] שפעמיים היה הכהן מדבר עמם הפרשה זו, א' קודם צאתם מספר, וא' קודם גשתם למלחמה. ופי' רש"י, שבדברו בספר חזרו הבונה בית והנוטע וכו'. וא"כ ק' כיון שחזרו אז, למה היה הכהן חוזר ומדבר עמם ביום קרב. וכופל בה דברים, וכמו שהקשה באמת רלח"מ [פ"ז ממלכים]. וצ"ל שהדיבור השני ביום המלחמה, היה משום הרך הלבב מעבירות שבידו, שלא היה חוזר בדיבור הראשון, דאולי ישוב ביני ביני דאז יוכל שפיר לעמוד בקשרי מלחמה, דבמקום שבעת"ש עומדים, אין צ"ג יכולין לעמוד. או אולי חטא ביני ביני. להכי חזר הכהן להזהירו ביום קרב, שבאם עדיין לא שב ילך וישוב לביתו. וא"כ עכ"פ ק', למה בדבור שבספר הזכיר הכהן מהירא ורך הלבב שאינו חוזר אז עדיין, ולמה ביום קרב הזכיר הכהן מהבונה בית ונוטע שכבר חזרו בספר בדבור ראשון. ע"ז משיב התנא "לפיכך תלתה לו תורה" וכו' ר"ל בדרך תלוייה בעלמא בדברים שאינה נצרכים, כדי שלא לבייש הירא ורך הלבב כשיראוהו שב, שיחשבו שהוא בונה או נוטע. עוד י"ל דמאחר דאין מיתה בלא חטא כפ"ב דשבת ע"כ אם ימות הנוטע כרם ע"כ שיש בו חטא וא"כ קשה למה הזכירתו תורה הרי בל"ז צריך לחזור. דהרי הרך הלבב הוא ג"כ מפני העבירות שבידו. אלא ע"כ שתלתה לו תורה כדי שלא יתבייש:

מלאכת שלמה

ויספו השוטרים. על דברי כהן דהיינו ודברו השוטרים כמו שכתבתי לעיל סי' ב':

ר' עקיבא אומר מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו וכו'. אמרו בירושלמי שכולם צריכין להביא ראיה לדבריהם כלומר שיביאו עדים על הבית ועל הכרם ועל האשה לפני שר הצבא ואז יתן לו רשות לחזור וכן אמרו ג"כ לדעת ר' יוסי הגלילי שצריך להביא ראיה על העבירות שבידו ולולי כן היו מרבית העם חוזרין בטענות שקר אבל ברכות הלב שאין יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה אמרו שאין צריך להביא ראיה שעדיו עמו ע"כ מהרמב"ן ז"ל בפי' התורה בפרשת שופטים פסוק ויספו השוטרים. בפירוש רע"ב ז"ל סוף דבור המתחיל בקשרי המלחמה צריך להגיה שלא יפרידום אויבים:

לממזר ולנתין. זהו הירא כצ"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה סוטה פרק ח׳ משנה ה׳?

משנה סוטה פרק ח׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״(שם כ) ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה סוטה פרק ח׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת סוטה פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת סוטה יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת סוטה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Sotah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Sotah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Sotah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Sotah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Sotah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Sotah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Sotah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)