דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה סוטה פרק ה׳ משנה א׳

מסכת סוטה, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה) וּבָאוּ, וּבָאוּ. כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל, כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) נִטְמְאָה, וְנִטְמָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ הָיָה דוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶן הַקַּצָּב. רַבִּי אוֹמֵר, שְׁנֵי פְעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה אִם נִטְמְאָה נִטְמָאָה, אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

כך בודקים אותו. את הבועל:

ובאו ובאו. שניהם בוי״ו יתירא לדרשא:

נטמאה ונטמאה. וי״ו יתירא דבונטמאה שניה לדרשא:

רבי אומר שני פעמים וכו׳ רבי לא דריש וי״ו יתירה כרבי עקיבא, אלא רבוי דקראי קא דריש, בין בובאו ובאו, בין בנטמאה ונטמאה:

עוד מפרשים על משנה סוטה פרק ה׳ משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כשם שהמים בודקין אותה כו': בודקין אותו ר"ל בזה שימות מי שזנה עמו כמו שתמות היא כששותה ואין בין רבי ובין ר"ע מחלוקת בדין ואמנם חולקין בראיית הדין וסבת מחלוקתם וראיית כל אחד מהם נכונה לפי שיטת הגמרא ולא נזכיר מהם בזה המקום כדי שלא יאריך הדבור ותמעט התועלת.

תוספות יום טוב

כך המים בודקין אותו. כתב הר"ב את הבועל דא"א לומר הבעל אם אינו מנוקה מעון דהא כשאינו מנוקה מעון לא בדקו לה מיא לדידה והא דלא תנן לבועל כדקתני בסיפא דהכא איידי דתני אותה תני אותו וסיפא איידי דתנא בעל תנא בועל. גמ':

שנאמר ובאו ובאו. כתב הר"ב שניהם בוי"ו יתירא לדרשא. דלביאת מים תלתא כתיבי וצריכי. חד לצוואה שהקב"ה גוזר שיבואו בה המים. וחד לעשיה מודיע הקב"ה ומבטיח לישראל שיבדקוה המים. וחד לידיעה דבטן והדר ירך שלא להוציא לעז כיון דבקללה מזכיר הירך תחלה. ותלתא וו"י לצואה ועשייה וידיעה לבועל. גמ'. ומש"ה באיסור דבועל סגי בחד וי"ו לדרשה:

תפארת ישראל – יכין

כך המים בודקין אותו את הבועל:

ובאו ובאו מדכתיב וי"ו יתירה:

אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב כדבריך אבל אי"ל דר"ל כלקמן, והיינו כרבי דהרי ר"ע ור' יהושע ור' זכריה בן הקצב כולם בזמן החורבן היו כדמוכח מכמה דוכתי וקדמו טובא לרבי שנולד נ"ב שנה אחר החורבן, אחר חורבן ביתר ביום שנהרג רע"ק. והחילוק שבין הדרשות, דר' לא דרש וי"ו יתירה רק ממלת נטמאה יתירה:

אחד לבעל ואחד לבועל וא"צ למדרש וי"ו יתירה:

מלאכת שלמה

כשם שהמים וכו' בירושלמי פ"ק דמכילתין איתה:

כך בודקין אותו את הבועל פי' דממה נפשך לא קאי אבעל שאם הוא נקי מה פשעו ומה חטאתו עד שיבדקוהו המים ואם אינו נקי אלא בא עליה אחר שנסתרה הא לא בדקי מיא אפילו לה כדילפינן מקרא דונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון האשה ההיא תשא את עונה והמים בודקין אותה ואי לא לא אלא ודאי דאבועל קאי ובדין הוא דליתני לבועל אלא אידי דתנא אותה תנא נמי אותו ובסיפא איידי דתנא לבעל תנא לבועל. ירושל' ר' תנחומא מנין המאררים כנגד רמ"ח איברים שיש בה וכנגד רמ"ח איברים שיש בו:

שנאמר ובאו ובאו דה"מ למיכתב באו באו הלכך לר' עקיבא שיתא קראי כתיבי חד לצואה דידה וחד לצואה דידיה חד לעשייה דידה וחד לעשייה דידיה חד לידיעה דידה וחד לידיעה דידיה פי' שלשה פסוקים כתובים בפרשת סוטה ובאו בה גי' פעמים חד לצואה שהקב"ה גוזר שיבואו בה המים וחד לעשייה והשקה את המים והיתה אם נטמאה וגו' שהקב"ה מבטיח ישראל שיבדקוה המים וחד לידיעה שהכהן צריך להודיע דבטן נבדק ברישא והדר ירך כדרך כניסתן שלא להוציא לעז על המים כיון שבקללה הזכיר הירך תחלה וקרי להני תלתא שית משום דר"ע דריש תלתא ווין יתירי דכתיבי בהו לצואה ועשייה וידיעה דבועל ורבי דלא דריש ווי כולהו איצטריכו לדידה דאשה חד לצואה וחד לעשייה וחד לידיעה ושהמים בודקים ג"כ את הבועל נפקא ליה לרבי בגמ' מקרא דכתיב לצבות בטן ולנפול ירך דקאי אבועל דאי לאשה הנבעלת הכתיב וצבתה בטנה ונפלה יריכה:

כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל. בגמ' בפירקין דלעיל דף כ"ה. וביד פ שני דהלכות סוטה סי י"ב ובטור א"ה סוף סי' קע"ח:

שנאמר נטמאה ונטמאה גרסי' פי' דכתי' אשר תשטה אשה תחת אישה [ונטמאה] ויו יתירא היא:

דברי ר"ע שלשה פעמים נטמאה יש בפרשה חד וקנא את אשתו והיא נטמאה וחד והיתה אם נטמאה וחד תחת אישה ונטמאה אבל ונסתרה והיא נטמאה לאו ממניינא הוא דאוקימנא ליה בפ"ק לעד אחד בטומאה ודאית אלא הני תלתא דספק טומאה דריש ר' עקיבא חד לבועל וחד לבועל וחד לפוסלה מלהנשא לכהן וויו יתירא דבחד ונטמאה לפוסלה מן התרומה שאפילו היא בת כהן ובעלה כהן נפסלה מן התרומה. ור' ישמעאל פליג עליה דר' עקיבא בברייתא ולא דריש וויו יתירא אלא חד לבעל וחד לבועל וחד לתרומה וכהונה יליף לה מקל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה ואע"ג דכהונה חמירא מתרומה והוה לן למישדי קרא יתירא אכהונה ולמשרייא בתרומה אעפ"כ שדינן קרא יתירא לתרומה משום דדומיא דבעל ובועל מה בעל ובועל דמחיים אף תרומה דמחיים ולאפוקי כהונה שאין פסוק זה בא לאוסרה אלא לאחר מיתה דמחיים הא אסורא וקיימא דהא מגרש לה והויא לה גרושה ואסורה לכהונה ור"ע דמצריך קרא לכהונה דומיא דבעל ובועל לית ליה ואי לא כתיב קרא לא הוה מרבינן אלא כהונה דחמירא דכל חד קרא באנפי נפשיה הוא ולא אמרי' הא לא מרבי אלא דומיא דאינך ואי נמי אית ליה ומיתוקש קרא לתרומה אפ"ה אתא ויו יתירא לכהונה ואע"ג דאיכא למילפה בקל וחומר טרח וכתב לה קרא:

כך היה דורש זכריה בן הקצב ויו יתירא:

רבי אומר שני פעמים רבי נמי מודי דחד קרא דרשינן לתרומה כדר' עקיבא והא דנקט הכא תרי מינייהו ותו לא משום דשמעיה לר' עקיבא דדריש בעל ובועל מרבוייא דויו יתירא וקאמר ליה איהו בעל ובועל מנטמאה נטמאה נפקי להו ולא דרשינן ווין:

אם נטמאה נטמאה צריך למחוק מלת אם. ירושלמי אנן תנינן באו באו אית תנאי תנו ובאו ובאו מאן דמר באו באו ר' עקיבא ומאן דמר ובאו ובאו ר' ישמעאל אנן תנינן נטמאה נטמאה אית תנאי תנו נטמאה ונטמאה מאן דמר נטמאה נטמאה ר' עקיבא ומאן דמר נטמאה ונטמאה ר' ישמעאל ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה סוטה פרק ה׳ משנה א׳?

משנה סוטה פרק ה׳ משנה א׳ פותחת במילים ״כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה סוטה פרק ה׳ משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת סוטה פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת סוטה יש 5 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת סוטה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Sotah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Sotah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Sotah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Sotah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Sotah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Sotah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)