משנה שבועות פרק ג׳ משנה י׳

מסכת שבועות, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁבוּעַת בִּטּוּי נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִים וּבִפְסוּלִין, בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין, מִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

באנשים ובנשים. איידי דבעי למתני שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים כו׳ תנא בשבועת ביטוי שנוהגת בכל אלו:

ברחוקים ובקרובים. כגון שאתן לפלוני. בין רחוק בין קרוב:

בכשרים ובפסולים. בכשר לעדות ופסול:

מפי עצמו. שהוציא הוא שבועה מפיו. אבל אם השביעוהו אחרים אכלת ולא אכלת, ואמר לא אכלתי ואכל או להיפך. פטור אם לא ענה אמן. ואם ענה אמן אחר שהשביעו חבירו, הוי כנשבע מפי עצמו וחייב:

עוד מפרשים על משנה שבועות פרק ג׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים כו': אמרו מפי עצמו הוא תנאי בשבועת ביטוי אבל אם השביעוהו עליה זולתו שיאכל או שלא יאכל אין חייב לעשות כמו שנשבע אלא אם ענה אמן כי אין הפרש בין שנשבע הוא עצמו או שישביענו זולתו ואמר אמן כמו שיתבאר אחר כך:

תוספות יום טוב

מפי עצמו. כתב הר"ב ואם ענה אמן אחר שהשביעו חברו וכו' חייב מדתנן לקמן אחת זו ואחת זו [כו']. וילפינן לה מדכתיב (במדבר ה׳:כ״ב) ואמרה האשה אמן. אמן. גמ'. ופי' הר"ן דאי לא דמיא כמוציא שבועה אמאי מבדקא. אפי' מושבע מפי אחרים אין כאן. שהרי לא אמרה כלום אחר שבועה. דלא דמי למשביע עדים [כדפי' הר"ב בר"פ דלקמן] שהרי הם כופרים אחר שבועה. ועונים על דבריו אין אנו יודעים לך עדות. אלא ודאי כמוציא שבועה מפיו דמי. ע"כ. וליכא למידק דנילף דדוקא כשכפל אמן אמן כי אשה. דהאי דכפלה האשה היינו משום גלגול הוא כדתנן במשנה ה' פרק ב' דסוטה:

תפארת ישראל – יכין

נוהג באנשים ובנשים איידי דבעי למתני דשבועת עדות אינה נוהגת בנשים, תנא בבטוי דנוהגת בנשים:

ברחוקים ובקרובים כגון שאתן לקרוב או לרחוק:

בכשרים ובפסולין ר"ל בין שהנשבע כשר לעדות או פסול. ול"מ נ"ל דקמ"ל דבנשבע שבועת עדות והוא קרוב או פסול וכו' עכ"פ חייב משום בטוי:

מפי עצמו ר"ל דוקא שהוציא שבועה מפיו. וה"ה בהשביעו אחר וענה אמן, או הן. ולא אתא לאפוקי רק בהשביעו אחר שאכל, והשיב אחר השבועה אכלתי, דבכה"ג בפקדון ובעדות חייב אף שלא קיבל השבועה. וכ"ש בשתק אחר שהשביעו דפטור, אף דבפקדון ובעדות חייב בשתק אח"כ אם רק כפר קודם שהשביעו, אפ"ה בבטוי ובשוא, פטור בכה"ג:

ועל שגגתה קרבן עולה ויורד הא דהדר תני לה וכבר תני לה לעיל משנה ז'. היינו משום דתני הכי אנשים ונשים וכו' קמ"ל דכולהו חייבין. וה"ט נמי דהדר תני חיובא דשבועת שוא במשנה י"א אף דכבר תנא לה ב"פ בפרקן במשנה ז' ובמשנה ח':

מלאכת שלמה

בפי' רעז"ל תנא בשבועת בטוי שנוהגת בכל אלו ע"כ. אמר המלקט נראה שהיה צריך להיות תנא בהנך נוהגת בכל אלו וכן הוא בפי' רש"י ז"ל וקאי אשבועת בטוי ואשבועת שוא ואשבועת הפקדון אלא שחזר רש"י ז"ל ופירשו נמי גבי פקדון:

מפי עצמו. הא מפי אחרים לא ודקתני סיפא אחת זו ואחת זו המושבע מפי אחרים חייב דוקא קתני אם ענה אמן אבל אם לא ענה אמן פטור ולא תימא ואמר אמן דקתני סיפא אורחא דמילתא קתני. וכתב הרמב"ם ז"ל ר"פ שני דשבועות ור"פ שני דנדרים דלאו דוקא שענה אמן דה"ה אם אמר הן או מחוייב אני בשבועה זו או קבלתי עלי שבועה זו וכל כיוצא בזה ה"ז כנשבע לכל דבר בין לחייבן מלקות בין לחייבו קרבן ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבועות פרק ג׳ משנה י׳?

משנה שבועות פרק ג׳ משנה י׳ פותחת במילים ״שבועת בטוי נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבועות פרק ג׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבועות פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת שבועות יש 11 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת שבועות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shevuot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shevuot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shevuot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shevuot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shevuot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shevuot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)