משנה שקלים פרק ו׳ משנה ב׳

מסכת שקלים, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדְעוּ בְיִחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שהיה מתעסק. במלאכתו, מתליע את העצים. ובעל מום היה ומלאכתן של בעלי מומין להכין עצים למערכה וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח:

שהיא משונה. לא היתה האבן שוה לשאר אבני הרצפה, והבין שנסתלקה משם והוחזרה:

ביחוד. בבירור:

עוד מפרשים על משנה שקלים פרק ו׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק כו': מתעסק ידוע כמו עושה מלאכתו בכאן לא אמר עובד לפי שזה הכהן שאירע לו זה הדבר היה בעל מום והיה כורת עצים בלשכת העצים למערכה כי אין לבעלי מומין מלאכה במקדש אלא הכנת העצים למערכה כאשר יתבאר במסכת תמיד:

תוספות יום טוב

שהיה מתעסק כו'. לשון הר"ב מתליע את העצים כו' [*כלומר בודק העצים המתולעים ומשליכם] ובעל מום כו' מדלא אמר עובד. רמב"ם. ועיין פ"ב דמדות:

וראה הרצפה שהיא משונה. כתב הר"ב והבין שנסתלקה משם והוחזרה וכפי' רש"י ביומא פרק ה' דף נ"ד ומוקים התם דבבית שני היה וכן הסברא ולא תנן בסוף תענית אלא ונחרשה העיר ועוד אפילו אם נאמר שהבית גם בכלל זה אפש' שלא היה אלא בשניה וכן בגמ' אההוא מתניתין תניא כשחרב [*נ"ל שצ"ל כשחרש] טורנוסרופס הרשע את ההיכל כו' וכן הרמב"ם בפ"ה [מה' תענית ה"ב] לא כתב אלא שחרש טורנוסרופס ההיכל ואת סביביו לקיים ציון שדה תחרש (ירמיהו כ״ו:י״ח) וכן במזמור קל"ז נאמר על אדום האומרים ערו ערו עד היסוד בה ועיין בגמרא תענית דף כ"ט:

תפארת ישראל – יכין

מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק במלאכתו במקדש, דבעל מום היה שעסקו במקדש לחטוב עצים לבדקן דבהתליע בלח פסול למזבח, ובהתליע ביבש גוררו וכשר [כמנחות פ"ה ב']:

וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה שהיתה טבלא אחת שברצפה בולטת משאר הרצפה, והבין שהיא היא שנסתלקה משם כשגנזו הארון והוחזרה:

בא ואמר לחברו לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו שלא רצה הקב"ה שיתגלה מקום גניזתו בצמצום ממש, ומתוך שלא גמר דבריו לא ידעו היכן בדיר העצים הוא גנוז:

וידעו ביחוד ר"ל בבירור:

מלאכת שלמה

מעשה בכהן אחד וכו'. יומא פרק הוציאו לו (יומא דף נ"ד) ופי' שם רש"י ז"ל מתעסק בטיול ושחוק כמו המתעסק בחלבים ובעריות. ולשון הגמ' כדפי' ר"ע ז"ל:

לא הספיק וכו'. ירוש' תני משום ר' אושעיא הקיש עליה בקורנס בעשיית מלאכתו או ליישבה לחברותיה ויצאת האור ושרפתו:

ביחוד. בבירור כן פי' רש"י ז"ל האי ביחוד בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ז) ובפ' יום טוב שחל דף כ"ב. וחברו בברייתא דבספ"ג גבי שיער בכור ביחוד אמרו חכמים יניחנו בחלון שמא יש תקוה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שקלים פרק ו׳ משנה ב׳?

משנה שקלים פרק ו׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה הרצפה שהיא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שקלים פרק ו׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שקלים פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת שקלים יש 6 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת שקלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shekalim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shekalim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shekalim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)