משנה שבת פרק ו׳ משנה ט׳

הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים, וּבְנֵי מְלָכִים בְּזוֹגִין. וְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בקשרים. בן שיש לו געגועים על אביו נוטל האב רצועה של מנעל ימין וקושרה לו לבן בשמאלו וכל זמן שאותו קשר עליו סרים הגעגועים מעליו, בסגולה. ולהכי תני הבנים, שאין לבנות געגועים על אביהן כמו הבנים:

בזוגין. כמין פעמונים קטנים. תרגום פעמון זהב, זגא דדהבא:

עוד מפרשים על משנה שבת פרק ו׳ משנה ט׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה כו': אלו הקשרים נתבארו בגמרא והוא כי הם זכרו כי הבן הקטן כשיש לו אהבה רבה באביו ולא יכול הנער לעזוב את אביו וישוב עליו להיזק שהאב לוקח שרוך נעלו הימנית ויקשרנו לו בזרועו השמאלית ויועיל לו בסגולה ואלו הן קשרים: ואמרו וכל אדם חוזר להתיר לבני מלכים שיצאו בזגין:

תוספות יום טוב

וכל אדם וכו'. כתב הרמב"ם חוזר להתיר בני מלכים שיצאו בזוגין ע"כ והדין עמו דאילו בקשרים לא התירו אלא משום רפואה למי שצריך לה כדתני' בגמ' ד' ס"א שצריך מיהו שיהיה ממשפחת נכפין לענין קמיע ופסקה הטור סי' ש"א. והוי יודע דלמאי דפסקינן בספי"ד דלא כר"ש האומר כל ישראל בני מלכים הם מוקים בגמ' דמתני' באריג בכסותו:

תפארת ישראל – יכין

הבנים יוצאין בקשרים כך רגילים. שקושר האב רצועה ממנעל ימינו למנעל שמאל של בנו. ושל שמאל למנעל ימין של בנו. וחושבין שזה סגולה שלא יגעגע הבן אחר אביו:

ובני מלכים בזוגין פעמוני זהב שבלבושיהם. והוא שיהיו ארוגים בבגד. וגם שאין בהן ענבל. ואין משמיעין קול (ש"א סכ"ג בהגה. ועי' מג"א שם סקל"ב ול"ה):

מלאכת שלמה

בקשרים. בפירוש ר"ע ז"ל וקושרה לבן בשמאלו. אמר המלקט וסימנך תפילין. ופירש הרמב"ם ז"ל שהאב לוקח שרוך נעלו הימני ויקשרנו לו בזרועו השמאלית ע"כ ובי"ד לא הביאה ז"ל אפילו כלשונה. אבל בירושלמי בקשרים בקשרי פואה לרפואה כדפרשה רב יהודה בבבלי וכן בטוא"ח סי' ש"א וז"ל יוצאין במיני עשבים שקושרין אותם בקשרים ותולין אותם לרפואה ע"כ:

וכל אדם. גמ' מאן תנא א"ר אושעיא ר"ש היא דאמר כל ישראל בני מלכים הן רבא אמר באריג בכסותו דלא אתי למישלף ואחויי ודברי הכל. ותוס' פירשו בשם ריב"א דבירושלמי מוקי לה בקטנים דאפי' אי פסיק ומייתי לה ליכא איסורא ומהו וכל אדם דקתני במתני' בין קטנים עניים בין קטנים עשירים. וכתוב בבית יוסף סי' ש"א וז"ל וכיון דאוקימנא לר"ש בשטה בפ' מפנין לא קיי"ל כותיה וממילא קמה לה מתני' אליבא דהלכתא כרבא דאוקמא באריג ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבת פרק ו׳ משנה ט׳?

משנה שבת פרק ו׳ משנה ט׳ פותחת במילים ״הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבת פרק ו׳ משנה ט׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבת פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת שבת יש 10 משניות, וזו המשנה ה־9 בו.

עוד: מסכת שבת · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shabbat – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shabbat – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)