משנה שבת פרק ט״ו משנה א׳

מסכת שבת, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן, קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְאַחַת מִיָּדָיו, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אלו קשרים. קשר הגמלים. שנוקבים לגמל בחוטמו ונותנין בו רצועה וקושרים אותה קשר עולם. וכמו כן נוקבים בראש הספינה נקב ונותנין בו חבל וקושרין אותו קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם. והוי דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקים במשכן. וקשר של קיימא ואינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו של קיימא, פטור אבל אסור, ואינו חייב עד שיהא של קיימא ומעשה אומן. ושאינו של קיימא ולא מעשה אומן מותר לכתחלה:

וכשם שחייב על קשרן כך חייב על התירן. שכן ציידי חלזון היו נצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימים כדי לקצרן או להרחיבן:

שיכול להתירו. דלא הדקיה:

אין חייבין עליו. ואפילו עשאו לקיימא. ואין הלכה כר׳ מאיר:

עוד מפרשים על משנה שבת פרק ט״ו משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אלו קשרים שחייבין עליהן כו': העיקר שתסמוך עליו הוא זה כל קשר שהוא של קיימא חייבין עליו ושאינו של קיימא אין חייבין עליו: אבל אם היה הקשר בלולאות או בחבור קצוות ועניבתם בלבד הוא מותר לכתחלה ואם הוא קשר הוא פטור אבל אסור אם אינו של קיימא. ואין הלכה כרבי מאיר:

תוספות יום טוב

כך חייב על התירן. עיין מ"ש בסד על והמתיר בפרק ז' במשנת אבות מלאכות:

תפארת ישראל – יכין

קשר הגמלין רצועה שקשורה בחוטמו:

וקשר הספנין חבל שקשור בספינה. דאלו קשר קיימא הן. דומיא דקושרי יריעות חוטי המשכן (ועי' במלאכת קושר):

וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן כדהוה במשכן שהתירו חוטין שברשתות לקצרן או להרחיבן:

רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו אפי' הוא של קיימא:

תפארת ישראל – בועז

וכ' עלה הגאון הגדול מהו' עקיבא שליט"א. וז"ל ק"ל דהא דקושרין יריעות הוא לס"ד. ולבתר מסקינן שכן צדי חלזון וכו' ל"צ תו להך שכן קושרין חוטי יריעות דבצד חלזון גופא משכח"ל קשירה והתרה. והר"ב גופי' בפרק כלל גדול כ' על שניהן שכן צדי חלזון. וצ"ע. עכ"ל. והיה כאוב מארץ קול עלה נידף אישות ברי' שאין לה עינים. הר"ב לישנא דרש"י נקט ואתא. שכן כ' רש"י הכא בלשונו הטהור. וכי ס"ד דאשתמיטתא לרבותינו שניהן מסקנא דסוגיא הנ"ל. אולם לפע"ד אין אנו צריכים לומר דרש"י כתב כאן לפי הס"ד. כדרכו בקודש. רק דבל"ז ק' ויש לדקדק בסוגיא דשבת (דע"ד ב'). מה נ"מ אי נימא דבמסקנא דגמ' דיליף שכן צדי חלזון. הדר נמי בקושר ממאי דבעי למילף מתחילה מקושרי יריעות. או דנימא דרק מתיר צריך למילף מרשת. אבל קושר במלתא קמייתא קאי. דיליף מקושר יריעות. ומה נ"מ אי יליף קושר מקושרי יריעות או מקושר רשתי חלזון. ע"כ צ"ל משום דלרי"ף ורמב"ם אינו חייב רק בקשר קיימא והוא מעשה אומן (כרט"ז א"ח שי"ז סק"א). א"כ י"ל דבס"ד בגמ'. הו"א דחייב נמי אקשר קיימא אפי' אינו מעשה אומן כקשירת חוט שנפסק ביריעה. ולמסקנא מדיליף מקושר חוטי רשת. אינו חייב רק בקשר אומן. ודייק הש"ס כן שגם קשר ילפינן מרשת. ומדנקט קושר ומתיר כי הדדי. ש"מ דבחד גוף מיירי. ור"ל ברשת. וכן מוכח לכאורה מלשון הגמ' דבמסקנא הדר נמי מקושר בילפותא קמייתא. מדנקט במסקנא שכן צדי חלזון קושר ומתיר. מיהו רש"י לשיטתיה. דס"ל דבקשר קיימא אף שאינו מעשה אומן חייב. דחיק ומוקי אנפשיה דהא דנקיט במסקנא שכן קושר. ה"פ דאינו חייב רק במתיר ע"מ לקשור. וכ"כ רש"י שם להדיא ועי' תוס' שם. ורתוי"ט (פ"ז מ"ב ד"ה והמתיר):

מלאכת שלמה

ואלו קשרים וכו'. ויש לפרש דהא דאתחיל תנא באיסור קשרים בואלו מה שאין כן בשאר אבות מלאכות משום דהא תנא גבי קושר ומתיר התופר שתי תפירות ולא משכחת חיובא בתופר שתי תפירות אא"כ קושר ואז יתחייב שתים משום תופר ומשום קושר וא"כ הרי איסור קשרים כמעט מפורש ולהכי תנא ואלו בויו מוסיף על ענין ראשון דאלו הם עיקר חיובי קושר ומתיר ואלו למעוטי כגון רצועה ארוכין שקושרין בטבעת שבחוטם נאקה וכו' והיינו דתנן בסמוך יש לך קשרים וכו' כלומ' מאחר שפירשתי לך דקשר הגמלים וקשר הספנים וכיוצא בהם הדומים אליהם בדוקא חייבין עליהם ממילא תדע דאינך ליכא חיובא בהו אלא פטור אבל אסור ולא צריכנא תו לפרושינהו ויש מותרות לכתחלה בגון מפתחי חלוק וכו' כדמפרש בגמ' ורש"י ז"ל והר"ן ז"ל כתבו ואלו קשרין המנוין באבות מלאכות הקושר והמתיר. ומ"מ עיין בפי' הר"ן ז"ל פ' כלל גדול דף ק"ל ע"ב במה שכתב בשם ה"ר אליעזר ממיץ ז"ל. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל על התירן [ע"י ש"נ.] וגם נקד הה"א בפתח והתי"ו בחיריק:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבת פרק ט״ו משנה א׳?

משנה שבת פרק ט״ו משנה א׳ פותחת במילים ״אלו קשרים שחיבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבת פרק ט״ו משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבת פרק ט״ו?

בפרק ט״ו של מסכת שבת יש 3 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת שבת · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shabbat – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shabbat – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)