משנה שבת פרק א׳ משנה ז׳

מסכת שבת, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ולא טוענין עמו. על החמור:

ולא מגביהים. עליו משאוי על כתפו, דמיחזי כמסייעו להוליך המשאוי בשבת:

אלא כדי שיגיע למקום קרוב. כלומר שיהא המקום שרוצה להוליכו קרוב שיוכל להגיע שם מבעוד יום:

ובית הלל מתירין. כדי שיצא מפתח ביתו מבעוד יום:

עוד מפרשים על משנה שבת פרק א׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בית שמאי אומרים אין מוכרין לנכרי כו': טוענין עמו הגבהת המשא עמו ע"ג הבהמה: ומגביהין עליו הגבהת המשא על גבו: וענין מקום קרוב שיגיע הנכרי לביתו ומקום ישיבתו קודם הכנסת שבת וב"ה אומרים כדי שיצא מפתח ביתו בלבד:

תוספות יום טוב

בית שמאי אומרים אין מוכרין לנכרי וכו'. והך פלוגתא לא שייכא בהני דלעיל דליכא הכא משום שביתת כלים ובין לב"ש ובין לב"ה איצטריך דבית שמאי אסרי משום דמאן דחזי סבר דשלוחו הוא ושליחותיה קעביד ובית הלל לא חיישי להכי ושרו. הר"ן:

ובית הלל מתירין. פירש הר"ב כדי שיצא מפתח ביתו מבעו"י. הכי מפרש רבי עקיבא בברייתא. והרמב"ם בפ"ו מה"ש נתן טעם לדבר וז"ל לא ימכור וכו' שכל זמן שהוא בביתו אין אדם יודע אימתי נותן לו וכשיוצא הנכרי מביתו בשבת וחפץ ישראל בידו יראה כמו שמכרו לו בשבת ע"כ:

תפארת ישראל – יכין

ואין טוענין עמו על החמור:

ואין מגביהין עליו על כתף העובד כוכבים:

אלא כדי שיגיע למקום קרוב ר"ל שיהיה המקום שהולך לשם קרוב כ"כ שיגיע לשם מבעו"י. דאל"כ יחשדוהו הרואים שהולך בשליחות ישראל ונושא משא:

ובית הלל מתירין דלא גזרו. ודוקא שיצא העכו"ם מבעו"י אבל בשבת אסור שיוציא העכו"ם משא מבית ישראל לרה"ר. ואפי' קנהו העובד כוכבים קודם שבת. ויחד לו ישראל מקום בביתו. אפילו הכי אסור משום מראית עין שיחשבו שמכר לו בשבת [רמב"ם פ"ו משבת] והכי קיי"ל. מיהו כשהעובד כוכבים אלם ויצער לישראל עבור שלא יניחו להוציא מה שקנה מע"ש. או דאיכא למיחש לפסידא דישראל על ידי זה. אז אפי' לא יחד לו מקום. שרי עובד כוכבים להוציאו בשבת [רט"ז רנ"ב ס"ג]. וכ"כ מותר להשאיל לעובד כוכבים דבר בשבת בעיר המוקפת חומה או חוטי עירוב. מדליכא אז חשש הוצאה [אב"י ערט"ז רמ"ו סק"ג]:

מלאכת שלמה

בש"א אין מוכרין לנכרי כו'. וכתבו תוס' ז"ל אין מוכרין לנכרי אע"ג דאי עביד להו בשבת לא מיחייב חטאת מ"מ מאחר שהנכרי מחמר או עושה בשבת בידים דבר שאסור לישראל מן התורה גזרו רבנן עם חשיכה משום דמיחלף בשלוחו ע"כ: וביד פ' ששי דהלכות שבת סי' י"ט כ' וז"ל שם לא ימכור וכו' שכל זמן שהוא בביתו אין אדם יודע אימתי נותן לו וכשיוצא הנכרי מביתו בשבת וחפץ ישראל בידו יראה כמו שמכרו לו בשבת ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבת פרק א׳ משנה ז׳?

משנה שבת פרק א׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״בית שמאי אומרים אין מוכרין לנכרי ואין טוענין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבת פרק א׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבת פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת שבת יש 11 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת שבת · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shabbat – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shabbat – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)