משנה סנהדרין פרק ז׳ משנה ט׳

הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד כו': כבר בארנו פעמים רבות שנערה נקראת משעת שהביאה שתי שערות אחר שתים עשרה שנה ועד אחר תשלום ששה חדשים: ואמרו הראשון בסקילה והשני בחנק כשבא עליה ראשון כדרכה ואם באו עליה עשרה שלא כדרכה ועדיין היא בתולה כלם בסקילה.

עד שתהא נערה. כתב הר"ב ולא קטנה זו דברי ר"מ. דאמר בכתובות [ריש] פ"ג קטנה אין לה קנס דנערה דוקא ולא קטנה. הלכך גבי נערה המאורסה אין קטנה במשמע. אבל חכמים שנחלקו עליו. ואמרו יש קנס במקום מכר כמ"ש הר"ב שם. חלוקין עליו אף כאן. ואומרין אף קטנה במשמע ולא מיעט הכתוב אלא בוגרת. גמרא. וע"ש בפ"ג דכתובות מ"ח בפירוש הר"ב בתנאי דשתי שערות:

בתולה. כתב הר"ב ולא בעולה. ואם נבעלה שלא כדרכה וכו' כולם בסקילה. דממשכבי אשה אתרבו שלא כדרכה לכל העריות ב[ריש] פ"ו דיבמות [*והא דכולם בסקילה לאו כ"ע היא כמ"ש לקמן בד"ה באו וכו']:

והיא בבית אביה. בפרשת מוציא שם רע כתיב (דברים כ"ב) לזנות בית אביה. והתם נמי סקילה כתיבא. רש"י:

באו עליה שנים הראשון בסקילה וכו'. כשבא עליה הראשון כדרכה. הרמב"ם. וקשיא לי מאי קמ"ל פשיטא. בתולה תנן ורש"י פירש באו עליה שנים ועדיין היא בתולה כגון שבאו עליה שלא כדרכה. הראשון בסקילה. דמשכבי אשה כתיב (ויקרא י"ח). והשני בחנק דבעולה היא. והא סתמא רבי היא דאמר שלא כדרכה נפקא ליה מכלל בתולה. מדכתיב (דברים כ"ב) ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. למעוטי כה"ג. דאע"ג דקרינא ביה בתולה. אין בסקילה אלא אחד מהם אותו ששכב עמה לבדו דהיינו ראשון שביאתו היתה יחידית:

אינו חייב עד שתהא נערה כר"מ אתיא, אבל לרבנן אפילו קטנה, דהיינו עד שתהיה בת י"ב שנה ויום א' ותביא אח"כ ב' שערות, ומאז נקראת נערה ו' חרשים, ומאז ולהלן נקראת בוגרת, ואז לכ"ע דינה רק בחנק:

בתולה ולא בעולה:

מאורסה ולא נשואה:

והיא בבית אביה שעודה ברשותו, לאפוקי מסרה האב לשלוחי הבעל, וכ"ש במסרה האב להבעל להוליכה לביתו, ונבעלה לזה שאינה נסקלת רק דינה בחנק:

והשני בחנק אף שעדיין היא בתולה, כגון שבא עליה הראשון שלא כדרכה:

הבא על נערה וכו' תוס' ר"פ אלו נערות ובגמ' פ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מ"ט) ותוס' פ' יוצא דופן (נדה דף מ"ד.) וירושלמי פ' אלו נערות ורפ"ק דקדושין וביד פ"ל דהלכות איסורי ביאה סי' ד' ז':

עד שתהא נערה בתולה נערה פרט לקטנה ובגמ' מוקמי' מתני' דר"מ היא דאמר פ' אלו נערות קטנה א"ן לה קנס דנערה דוקא כתיב בפרשה הלכך גבי נערה המאורסה נמי אין קטנה במשמע אבל חכמים שנחלקו עליו ואמרו יש קנס במקום מכר חלוקים עליו אף כאן ואומרים קטנה ארוסה בסקילה ולא מיעט הכתוב אלא בוגרת שתהא מיתתם בחנק א"ל רב אחא מדפסי לרבינא ממאי דמתני' ר"מ היא ולמעוטי קטנה נמי דילמא רבנן היא ולמעוטי בוגרת ותו לא א"ל הא עד שתהא נערה בתולה מאורסה קתני ואי למעוטי בוגרת לחודה אתא הכי איבעי ליה למיתני אינו חייב על נערה בתולה מאורסה ותו לא מידי דודאי ר"מ היא ואין להקניט בדבר:

באו עליה שנים ועדיין היא בתולה כגון שבאו עליה שלא כדרכה הראשון בסקילה דמשכבי אשה כתיב והשני בחנק והאי סתמא רבי היא דאמר שלא כדרכה נפקא לן מכלל בתולה כדתניא באו עליה עשרה בני אדם ועדיין היא בתולה כולן בסקילה רבי אומר ראשון בסקילה וכולן בחנק דגבי סקילה לבדו כתיב וקרא יתירה הוא למעוטי כה"ג דאע"ג דקרינן ביה בתולה אין בסקילה אלא אחד מהם אותו ששכב עמה לבדו דהיינו ראשון שביאתו היתה יחידית רש"י ז"ל. אבל הרמב"ם ז"ל פי' הראשון בסקילה כשבא עליה כדרכה ע"כ. וכן הוא שם בהלכות איסורי ביאה בספרים המוגהים: