משנה סנהדרין פרק ו׳ משנה ג׳

מסכת סנהדרין, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו. וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מפשיטין את בגדיו. דכתיב (ויקרא כ״ד:י״ד) ורגמו אותו, ולא כסותו:

מכסין אותו מלפניו. פרק אחד כלומר מעט ממנו מלפניו. ואין הלכה כר״י:

עוד מפרשים על משנה סנהדרין פרק ו׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות כו': יכסה האיש מתחת הטבור ומה שהצריך שיסקל ערום לפי שהוא ממהר למות. ואין הלכה כר"י:

תוספות יום טוב

מפשיטין אותו את בגדיו. לפי שהוא ממהר למות. הרמב"ם:

מלפניו. פירש"י ערותו. ומ"ש הר"ב פרק אחד. הוא לשון הברייתא בגמרא ופירש"י שעליה:

והאשה וכו' דברי ר' יהודה. והא שמעינן ליה לר' יהודה דחייש להרהורא דתנן [במשנה ה' פ"ק דסוטה] הכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו וכו' ר' יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו וכו' אמר רבה התם היינו טעמא שמא תצא מב"ד זכאה ויתגרו בה פרחי כהונה. [כדכתב שם הר"ב] הכא הא מקטלה. וכי תימא אתי לאתגרויי באחרנייתא. אמר רבה גמירי אין יצה"ר שולט אלא במי שעיניו רואות. גמ' ועיין עוד לקמן:

וחכמים אומרים וכו'. ואין האשה נסקלת ערומה. והכי סתם לן תנא בספ"ג דסוטה ושם פירשתיו בס"ד והעתקתי הגמ' דקאמרה דטעמא דלא עבדינן לה תרתי להמיתה ולייסרה בבזיון כזה. דכתיב (ויקרא י״ט:י״ח) ואהבת לרעך כמוך. ברור לו מיתה יפה ולא תבזהו. ותו בגמ' דרבנן ור"י בהא פליגי הכא. דרבנן סברי בזיוניה דאיניש עדיף ליה. כלומר גדול בעיניו טפי מניחא דגופיה. הלכך נוח לה שתסקל בלבושה ותשהה למות. ואע"ג דאיכא צערא דגופה ולא תבזה אותה להפשיטה. הלכך זו היא ברירת מיתה יפה. ור"י סבר ניחא דגופיה עדיף ליה. גדול בעיניו טפי מבזיוניה הלכך כשתפשיטנה זו היא יפה לה:

תפארת ישראל – יכין

היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין אותו את בגדיו כדי שימות מהר בלי יסורין מרובין:

האיש מכסין אותו מלפניו במטפחת קטן נגד ערותו, ואחר כך אוסרין את ידיו ומעלין אותו לבית הסקילה [שם]:

ואין האשה נסקלת ערומה רק מלובשת חלק דק, דאף דעי"ז שוהת קצת מלמות אפ"ה ניחא לה טפי כאב קצת מבזיונה. [ואילה"ק הרי בושה קל מיסורין, דהרי אדם רשאי לבייש א"ע ואינו רשאי לחבול א"ע [כב"ק דצ"א ב']. י"ל דהיינו בשבייש את עצמו. אבל כשיתבייש מאחרים קשה מזה [כתענית דט"ו ב'], תדע דאל"כ תקשה מהך דב"ק אהא דאמר שמואל דאסור לבייש עבדו אף דרשאי לעבוד בו בפרך [כנדה דמ"ז א'] אע"כ מבוייש מאחרים גרע מצער מלאכה, ועי' מש"כ בס"ד בפירושינו יומא פ"ח מ"ז בועז אות ג']:

מלאכת שלמה

היה רחוק מבית הסקילה. מלת היה מחקה הר"ר יהוסף ז"ל והגיה היו:

מפשיטין אותו את בגדיו. דכתיב ורגמו אותו ולא כסותו הא אותה בכסותה:

האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו כך משמע קצת דגריס רעז"ל אבל לא מצאתי בגרסת המשנה מלות פרק אחד בשום מקום רק בברייתא בגמרא ופי' עליה רש"י ז"ל פרק אחד מעט ממנו מלפניו ויש אומרים חתיכת בגד ע"כ וגם הר"ר יהוסף ז"ל לא הגיהו. ואיתה להאי בבא בפ"ק דסוטה ד' ח' ומאי דקשה אמתני' מההיא דקתני התם ר' יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו וכו' כתבנוהו שם. ואמרינן בגמרא דרבנן ור' יהודה בהא פליגי הכא דרבנן סברי בזיוניה דאיניש עדיף ליה כלומר גדול בעיניו טפי מנייחא דגופי' הלכך נוח לה שתסקל בלבושה ותשהה למות ואע"ג דאיכא צערא בגופה ולא תבזה אותה להפשיטה הלכך זו היא ברירת מיתה יפה ור' יהודה סבר נייחא דגופה עדיף לה גדול בעיניה מבזיונה הלכך כשתפשיטנה זו יפה לה:

ערומה. עיין במה שכתבתי בספ"ג דסוטה וביד שם רפט"ו:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה סנהדרין פרק ו׳ משנה ג׳?

משנה סנהדרין פרק ו׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין אותו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה סנהדרין פרק ו׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת סנהדרין פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת סנהדרין יש 6 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת סנהדרין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Sanhedrin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Sanhedrin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Sanhedrin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Sanhedrin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Sanhedrin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Sanhedrin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)