משנה ראש השנה פרק ב׳ משנה ה׳

מסכת ראש השנה, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

חָצֵר גְּדוֹלָה הָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וּבֵית יַעְזֵק הָיְתָה נִקְרֵאת, וּלְשָׁם כָּל הָעֵדִים מִתְכַּנְּסִים, וּבֵית דִּין בּוֹדְקִין אוֹתָם שָׁם. וּסְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשִׂין לָהֶם בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִין לָבֹא. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם, הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְלֹא אֵלּוּ בִלְבַד, אֶלָּא אַף הַחֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד, וְהַבָּא לְהַצִּיל מִן הַדְּלֵקָה וּמִן הַגַּיִס וּמִן הַנָּהָר וּמִן הַמַּפֹּלֶת, הֲרֵי אֵלּוּ כְאַנְשֵׁי הָעִיר, וְיֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

לא היו זזים משם כל היום. העדים שיצאו חוץ לתחומן בשבת ובאו להעיד. שהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ארבע אמות:

עוד מפרשים על משנה ראש השנה פרק ב׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת כו': כל זה מבואר וכבר קדמו עקרי זאת ההלכה האחרונה בפרק הרביעי מעירובין:

תוספות יום טוב

ובית יעזק היתה נקראת. בגמרא לישנא דקרא (ישעיהו ה׳:ב׳) ויעזקהו ויסקלהו. פירש"י שהי' מסויג ומעוזק בגדר סביב סביב בעגול כמו טבעת:

ולשם כל העדים מתכנסין. פירש"י ביום השבת שחללוהו לבא ולהעיד. ומדברי הרמב"ם בפ"ב מהק"ה נראה דאף בימות החול מכנסן כדי ששם בודקין אותן:

בראשונה לא היו זזין כו'. ומשנה ג' פ"ד דעירובין. לאחר תקנת ר"ג הזקן נשנית. וכן מוכח שם בגמרא:

לא היו זזין משם. וכל החצר חשובה כד' אמות כדתנן ריש פ"ד דערובין נתנוהו בדיר או בסהר כו'. תוס':

ומן הנהר. שהוא גדול פתאום. וחוטף את בני העיר. ואת הילדים. רש"י:

הרי אלו כאנשי העיר. כלומר שאין העיר נחשבת להם לכלום. ויש להם אלפים אמה לכל רוח חוץ לעיר. כ"כ הרמב"ם בספכ"ז מה"ש. וכתב המגיד והענין שכיון שהלכו ברשות הרי המקום שהגיעו לו כאילו קנו בו שביתה בין השמשות. ודבר ברור הוא. ע"כ:

תפארת ישראל – יכין

בראשונה לא היו זזין משם כל היום מדיצאו חוץ לתחום בשבת, שאין לו רק ד' אמות, וכל החצר כד' אמות [כא"ח ת"ז]:

אלא אף החכמה [העבאממע]:

ומן הגייס חיל שונאים:

ומן הנהר שעלה והציף:

ומן המפולת אב"י [ערדבעבען] בל"א [כתענית פ"ג מ"ד]:

ויש להם אלפים אמה לכל רוח חוץ לעיר [שם בא"ח]:

מלאכת שלמה

חצר גדולה וכו' פרק שני דהלכות קדוש החדש פ"ז:

ובית יעזק גמ' איבעיא להו בית יעזק תנן דלישנא מעליא הוא דכתיב ויעזקהו ויסקלהו או דילמא בית יזק תנן דלישנא דצערא הוא על שם כאילו שאסורים בזיקים שאין זזין משם כל היום (הגהה הוא פי' רש"י ז"ל והקשו עליו בתוס' מאי מייתי מסעודות גדולות הא ע"כ קודם ר"ג הכי הוה לכך נ"ל דמיבעיא ליה אם אותו מקום צר להם או מרווח ומייתי ראי' דמרווח: וא"ת כיון דאיסור שבת עלייהו האיך יוצאים מחצר לחצר ר"ל כיון דקודם דפרצו בה היו יכולין ללכת בכל העיר גם עתה משנפרצה אלא כמה מבואות וחצרות פתוחים לאותו חצר שיהו יכולים להלך בה כד' אמות ע"כ. ומצאתי שכתוב בספר חכמת מנוח על זה הדבור וז"ל וא"ת כיון דאיסור שבת וכו' נ"ב מקשה לפי פירושו שפי' דמיבעיא ליה אי צר אי מרווח הרי במתני' קראו חצר וחצר יש לו שיעור שהרי אפי' קרפף אינו יותר מבית סאתים וא"כ מאי מקשה הרי פשיטא אי באו עדים הרבה ע"כ היה צר להם ואי לאו לאו אלא ע"כ מקשה אי היו צריכיין כולם לשבת בחצר זה ופשיטא דלפעמים צר להם או שמא היו יכולין לצאת לחצרות אחרים שהיו פתוחים לה אם זה החצר צר להם וא"כ היו תמיד יושבים בריוח ודוק ע"כ): אמר אביי ת"ש סעודות גדולות עושין להם אלמא לא הוה להו צערא ודחי דילמא תרתי הוו עבדי. ועיין בתוס' דמנחות ר"פ כל קרבנות:

בראשונה לא היו זזין וכו' פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ה:)

שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח וכו' פכ"ז דהלכות שבת סי' ט"ז וכתבו תוס' ז"ל והא דלא חשיב לה בפ"ק דביצה גבי דברים שהתירו סופם משום תחלתם משום דבהך לא קשה לן מידי דמתני' היא דאכל הני דהתם פריך תנינא ומשני להו ע"כ:

מן הנהר שהוא גדל פתאום ושוטף את בני העיר ואת הילדים רש"י ז"ל. ונלע"ד דה"ה אם איזה אדם טבע בנהר או בים אלא רש"י הוכרח לפרש כן משום דלא קתני מן הטביעה ועוד דדומיא דדליקה וגייס ומפולת דהוו פתאום וכולל קתני נמי נהר שהוא צרה פתאומית כוללת דוק: לסטים לא גרסי' בירושלמי לא כאן ולא בפרק ואלו עוברין סי' ז':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ראש השנה פרק ב׳ משנה ה׳?

משנה ראש השנה פרק ב׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ראש השנה פרק ב׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ראש השנה פרק ב׳?

בפרק ב׳ של מסכת ראש השנה יש 9 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת ראש השנה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Rosh Hashanah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Rosh Hashanah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashanah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Rosh Hashanah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Rosh Hashanah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)