משנה פסחים פרק ט׳ משנה י״א

מסכת פסחים, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶם, זֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד, וְזֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד, זֶה מַמְנֶה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק, וְזֶה מַמְנֶה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק, זֶה בָא אֵצֶל זֶה, וְזֶה בָא אֵצֶל זֶה, וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים, אִם שֶׁלִּי הוּא פֶסַח זֶה, יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלְּךָ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי. וְאִם שֶׁלְּךָ הוּא פֶסַח זֶה, יָדַי מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלִּי וְנִמְנֵיתִי עַל שֶׁלָּךָ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שנים שנתערבו פסחיהן. ראובן ושמעון שנתערבו פסחיהן, ראובן מושך לו אחד ושמעון מושך לו אחד. ראובן הולך וממנה עמו אחד מן השוק, ואומר כל מקום שהוא פסח שלי הרי אתה נמנה עליו, וראובן בא לו אצל פסח שמשך לו שמעון, ושמעון בא לו אצל פסח שמשך לו ראובן, וכך אומר לו ראובן ליהודה הנשאר על פסח שמשך לו שמעון, אם שלך הוא פסח זה, שיפה בירר לו שמעון תחלה, הרי ידי משוכות משלי והריני נמנה עמך על זה, ואם שלי הוא פסח זה, שלא כוונתי מתחלה לברור יפה ואין זה פסח שנמנית עליו עם שמעון, הרי ידיך מסולקות משלך, והמנה עמי על זה. ולכך הוצרך כל אחד להמנות עמו אחד מן השוק, שאם באו להתנות כשהן יחידים ולומר אם שלי הוא פסח זה ושלך שלך הרי יפה בררנו, ואם לאו הרי אני מושך ידי משלי ונמנה על שלך. נמצא כשהוא מושך משלו הרי הוא מניח את פסחו בלא בעלים, שעדיין לא נמנה עליו אחר. והא ליכא למימר שימנה כל אחד על של חבירו קודם שימשוך ידו משלו, דאין נמנין על שני פסחים כאחד, ואין זה מנוייו:

עוד מפרשים על משנה פסחים פרק ט׳ משנה י״א

פירוש המשניות לרמב״ם

שנים שנתערבו פסחיהן זה מושך לו אחד כו': וכמו כן יאמר השני לחבירו והדבר כולו מבואר:

תוספות יום טוב

זה ממנה עמו אחד מן השוק. פירש הר"ב שאם בא להתנות כשהן יחידים כו' הרי מניח את פסחו בלא בעלים אבל כשממנה עמו אחד מן השוק קודם לכן הרי יש כאן בעלים. ואע"ג דליכא אחד מבני חבורה הראשונים. ולעיל אמרינן דדוקא של ה' ה' אבל של ה' וד' לא. משום דאין אחד מבני חבורה ולא אמרינן שימנו עמהן א' מן השוק קודם שיתנו. ויהיו גם כן של חמשה. מפרשינן בגמרא דמתניתין דלעיל כר"י דס"ל דבעינן דוקא אחד של בני חבורה יהא קיים עליו. ולהכי לא מהני לעיל. שימנו עליו אחד מן השוק. והא דמהני הכא משום דר"י לטעמיה דס"ל בפרק דלעיל משנה ז' דאין שוחטין את הפסח על היחיד הלכך מעיקרא לאמנויי אחריני בהדיה קאי. וכאחד מבני חבורה דמי. ולא קשיא דמתניתין דהכא דלא כהלכתא דפסקינן לעיל כר' יוסי דלא כר' יהודה. דלר' יוסי נמי דינא הכי דמפורש בברייתא דאיהו ס"ל דאין צריך שיהא אחד מבני חבורה דוקא אלא שלא יהא בלא בעלים כלל. ולא עוד אלא דבמתני' דלעיל אפי' של ה' וד' איכא נמי תקנתא למנות אחד מן השוק. ומ"מ הרמב"ם בפ"ג מהק"פ העתיק מתני' דלעיל כלשונה משום דהך פלוגתא דבלא בעלים לא תניא בפלוגתא דפרק דלעיל כלל. והויא מחלוקת בברייתא וסתם במשנה דהלכה כסתם. ומ"ש הר"ב והא ליכא למימר שימנה וכו' קודם שימשוך. וכ"כ רש"י בכאן. וקאי נמי אמתניתין דלעיל ונטרו לה עד הכא. משום דהכא הוה אמינא דלא מטרחינן ליה שימנה אחד מן השוק:

אם שלי כו'. וכמו כן יאמר השני לחבירו. הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

שנים שנתערבו פסחיהם ראובן ושמעון:

זה מושך לו אחד פסח א':

זה ממנה עמו אחד מן השוק שאומר להאורח כל מקום שהוא פסח שלי תהא נמנה עליו, ולהכי צריך לאורח, כדי שכשימשוך ידיו מפסחו אח"כ, לא ישאר פסחו בלי בעלים:

זה בא אצל זה ראובן נלווה על האורח שבירר לו שמעון: נה*) ושמעון נלווה אל האורח שבירר לו ראובן:

וכך הם אומרים ראובן ושמעון כל אחד להאורח שבא אצלו:

מלאכת שלמה

זה ממנה עמו אחר מן השוק. ואומר כל מקום שהוא פסח שלי הרי אתה נמנה עליו ושמעון ג"כ ממנה עמו את יהודה מן השוק וראובן בא לו אצל פסח שמשך לו שמעון ושמעון בא לו וכו' כדפי' רעז"ל:

וכך הם אומרים פי' כל אחד לחברו. וכתב החכם הר"מ דילונזאנו ז"ל בתוספתא מוכח דגרסי' ממנה ול"ג ממנה וכך מצאתי בנכ"י ע"כ. ובגמ' לימא מתני' דקתני שנים שנתערבו פסחיהם דלא כר' יהודה דבעי שיהא אחד מבני חבורה ראשונה קיים עליו דתניא ואם ימעט הבית מהיות משה מלמד שמתמעטין והולכין דואם ימעט משמע אם רצו מתמעטין ונמשכין ממנו ובלבד שיהא אחד מבני חבורה קיים עליו דאם ימעט משמע שיש שיור דברי ר' יהודה ר' יוסי אומ' ובלבד שלא יניחו את הפסח כמות שהוא כך בלא בעלים ואם רצו כולן לימשך ימנו עליו אחרים בתחלה אבל אבני חבורה ראשונה לא קפיד קרא ובמתני' אותם שנים שהביאו מן השוק ודאי אינם חשובין מבני חבורה הואיל ולא היו בשעת לקיחתו וא"כ מתני' דלא כר' יהודה א"ר יוחנן אפי' תימ' ר' יהודה כיון דא"ר יהודה בפירקין דלעיל אין שוחטין את הפסח על היחיד מעיקרא לאימנויי בהדיה קאי ואפי' אין שם תערובות הלכך זה הבא מן השוק ונמנה עליו בכל מקום שהוא ה"ל אחד מבני חבורה ראשונה אמ' רב אשי מתני' נמי דייקא דר' יהודה היא דקתני וכן חמש חבורות של חמשה חמשה של חמשה חמשה אין אבל של חמשה וארבעה לא פי' חמש חבורות שיש בהן אחת של ד' אנשים ואין בה כדי לתת חלק אחד לכל פסח ופסח לא שרי מתני' מ"ט לאו משו' דלא פש חד מבני חבורה גביה שאם נתחלפו פסחן של אלו לאותה חבורה שנתחדשה אח"כ שיש בה ד' מד' חבורות ומאותה של ד' לא היה בה דלר' יוסי דהוי טעמא משו' דצריך אחד מבעליו שימנה בו את אחר אבל אחבורה ראשונה לא קפיד אפי' איכא בהו חבורה של ד' נמי איכא תקנתא שימנו מן השוק אחד עמהן בכל מקום שהוא פסחן ונמצא עליו חמשה אנשים כדי לחלק אחד לכל פסח ופסח אלא שמעת מינה אבני חבורה קפיד ע"כ והכי נמי מוקי לה ר' יוחנן כר' יהודה בירושלמי:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פסחים פרק ט׳ משנה י״א?

משנה פסחים פרק ט׳ משנה י״א פותחת במילים ״שנים שנתערבו פסחיהם זה מושך לו אחד וזה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פסחים פרק ט׳ משנה י״א?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פסחים פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת פסחים יש 11 משניות, וזו המשנה ה־11 בו.

עוד: מסכת פסחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Pesachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Pesachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Pesachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)