משנה פסחים פרק א׳ משנה ה׳

מסכת פסחים, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שְׁתֵּי חַלּוֹת שֶׁל תּוֹדָה פְסוּלוֹת מֻנָּחוֹת עַל גַּג הָאִצְטַבָּא. כָּל זְמַן שֶׁמֻּנָּחוֹת, כָּל הָעָם אוֹכְלִים. נִטְּלָה אַחַת, תּוֹלִין, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. נִטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן, הִתְחִילוּ כָל הָעָם שׂוֹרְפִין. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, חֻלִּין נֶאֱכָלִין כָּל אַרְבַּע, וּתְרוּמָה כָּל חָמֵשׁ, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שתי חלות. של חמץ:

של תודה פסולות. שנפסלו בלינה. שמתוך שהן מרובות לחמי תודה בי״ג בניסן, שכל מי שיש לו תודה להביא מביאה בי״ג, נפסלות בלינה לבוקר של י״ד. לחמי תודה ארבעים חלות, עשרה מהן חמץ. ותודה נאכלת ליום ולילה, ואם היו מביאים אותם בי״ד אין נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות, ואסור להביא קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו, שאין מביאין קדשים לבית הפסול, הלכך כל מי שהיה עליו קרבן תודה מביאה בי״ג, דבי״ד לא יוכל להביאה, וכל שכן בפסח, ונפסלו בלינה ליום י״ד לפי שלא היו להם אוכלים כל כך, ומשום הכי דפסולות היו נתונות שם, שאם היו כשרות לא היו נותנים אותם שם לפסלם בידים:

שמונחות. שם עד זמן הביעור ונשרפות:

על גג האצטבא. שהיה בהר הבית. כדי שיראו אותם שם לסימן:

ניטלה אחת מהן. בתחלת שעה חמישית בא שליח ב״ד ונוטל האחת, וכל העם מכירים שהגיע שעה חמישית ותולין:

ותרומה כל חמש. דאסור להפסיד קדשים בידים כל זמן שיכול לאכלם:

ושורפין בתחלת שש. דהשתא ודאי רובא טעו בין ו׳ לז׳. ואין הלכה כר״ג:

עוד מפרשים על משנה פסחים פרק א׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ועוד אמר ר"י שתי חלות של תודה פסולות מונחות כו': עוד יתבאר לך כי קרבן תודה יש בו ארבעים חלות ולפי שהם רבות נפסלות בלינה והיו לוקחין שתים מאותם החלות והיו עושין בהן מה שאמר. ואין הלכה כרבי שמעון בן גמליאל:

תוספות יום טוב

של תודה פסולות. פי' הר"ב כל מי שהיה עליו קרבן תודה מביאה בי"ג וכו' דלשהויי עד אחר הפסח עובר בעשה דובאת שמה והבאתם שמה (דברים י״ב:ה׳-ו׳) כמ"ש הר"ב בריש מסכת ר"ה:

על גג האיצטבא. הכי גרסי'. ועי' פ"ד דסוכה מ"ד [*ובמשנה ח' פ"ג דתענית]:

תפארת ישראל – יכין

ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות של תודה של חמץ, וכל א' היתה בגודל עשרון שהוא מ"ג ביצה וחומש, דחלות תודה הם ל' מצה וי' חמץ:

פסולות ר"ל מדמונחים שם עד אחר זמן איסורו, להכי לקחו לחמי תודה שנפסלו, שמצויי' אז בעזרה, דכל החייבי תודה, מביאין בי"ג בניסן, דבי"ד אסור להביאן, דא"א לאכלן רק קודם חצות, והרי תודה נאכלת ליום ולילה, ואין מביאין קדשים לבית הפסול, ומדרבו המביאין בי"ג, שכיחי ג"כ פסולין בבוקר של י"ד:

ומונחות על גג האיצטכא [בענקע] שבהר הבית לישב העם עליהן, והיו גגות עליהן מפני הגשמים, ומניחין החלות על הגגות, להיות סימן להרואים:

ניטלה אחת דבשעה ה' נטלו א':

ניטלו שתיהן בשעה ו', וקמ"ל דאף דכהנים זריזים חיישינן לטעות ולא סגי בחלה א' ליטלה בשעה ו'. וזה לחומר איסור חמץ, וה"ה [באוהר]:

ותרומה כל ה' שלא להפסיד תרומ':

ושורפין כתחילת שש וקיי"ל דמותר לאכול חמץ עד שליש היום, וחשבינן היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, אמנם שעה א' מניית קודם חצות יום זה, אסור בהנאה מדרבנן. ומסוף שעה ו' ולמעלה אסור בהנאה מדאו', מיהו בבל יראה אינו עובר עד הלילה (תמ"ג):

מלאכת שלמה

ועוד א"ר יהודה. סייעתא לדבריו דאמר דתלתא זימנא הוו זמן אכילה וזמן תלייה וזמן שריפה ממה שקבלה בידו שבמקדש שתי חלות וכו':

שתי חלות שבתודה. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

פסולות. ר' חנינא מפ' לה כמו שהעתיק ר"ע ז"ל. ובמסקנא דבי"ג איירי שנשחט עליהם הזבח ונשפך הדם והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שא"ר חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני רבוי שלהן לא ימצא אוכלין הלא מותרין לזרים מתוס' ז"ל. ובגמ' תנא משום ר' אלעזר כשרות היו כל זמן שמונחות וכו' והקשו תוס' ז"ל מאחר דכשרות היו אמאי משהין אותן עד שעת האיסור ותרצו דהיינו כר"ג דאמר תרומה כל חמץ ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלין האחרונה בסוף חמש והכי משמע בירושלמי ע"כ. עוד בגמ' תניא אבא שאול אומר שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתים חורשות כל העם אוכלין ניטלה אחת וכו': ובירושלמי נמי תני שתי פרות חורשות בירושלם וירושלם לא כמקום שנהנו שלא לעשות מלאכה בי"ד היא כיון שמתקבצין בה מכל המקומות ומשני נראות כחורשות ולא חורשות ממש רק מהלכין בהן ארוכות וקצרות לסימן: אית תנאי תנו שתי נרות דולקות ואית תנאי תנו שני סדינין א"ר פנחס ולא פליגין מ"ד שתי פרות שתי נרות בחול מ"ד שני סדינין בשבת: ובעי התם ויקבעו לה תקיעה לסימן ומסיק אם אומר את כן אף הם סבורין שמא לתמיד הן תוקעין והן מתקלקלין ע"כ:

על גב האיצטבא. ס"א האיצטווה בכל מקום שהוא שנוי כגון בפ' בתרא דשקלים ובפ' לולב וערבה: גמרא תני תנא קמיה דרב יהודה על גב האיצטבא פירוש על הכסא ממש א"ל וכי להצניען הוא צריך תני על גג האיצטבא אמר רחבא א"ר יהודה הר הבית סטיו כפול היה פי' האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו היקף עוד אחר ותנ"ה: ובערוך הביאו בערך אסטווה בוי"ו. ועיין במ"ש בפ' לולב וערבה סי' ד'. נטלה נטלו כך נקד הח' הר"מ דילונזאנו ז"ל הטי"ת בשב"א:

ר"ג אומר חולין נאכלין כל ד' ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש. בגמרא אמרי' דלאו מכריע הוא פי' רש"י ז"ל דבשלמא אי הוה תנן ר"מ אומר אחד חולין וא' תרומה כל חמש ר' יהודה אומר אחד חולין ואחד תרומה כל ד' ור"ג אומר חולין כל ד' ותרומה כל חמש הויא הכרעה אבל השתא דאינהו לא אדכור תרומה וחולין כלל ולא גלו דעתם שיהא שום רמז דין לחלק ביניהם לאו הכרעה היא אלא דעת שלישית ע"כ: ותוס' ז"ל פירשוהו בסוף פירקין בענין אחר. גם בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קי"ו) האריכו בזה ע"ש:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פסחים פרק א׳ משנה ה׳?

משנה פסחים פרק א׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות של תודה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פסחים פרק א׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פסחים פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת פסחים יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת פסחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Pesachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Pesachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Pesachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)