משנה פאה פרק ג׳ משנה א׳

מסכת פאה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

מַלְבְּנוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פֵּאָה מִכָּל אַחַת וְאֶחָת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. וּמוֹדִים, שֶׁאִם הָיוּ רָאשֵׁי שׁוּרוֹת מְעֹרָבִין, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מֵאֶחָד עַל הַכֹּל:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מלבנות. ערוגות מרובעות. ובשביל שעשויות כדפוסי הלבנות קרויין מלבנות:

שבין הזיתים. וה״ה לכל שאר אילנות. ונקט זיתים לאשמועינן דאפילו זיתים שחייבים בפאה לא מפסקי לב״ה, וכ״ש שאר אילנות שאין חייבין בפאה דפשיטא דלא מפסקי:

ב״ש אומרים פאה מכל אחד ואחד. מכל מלבן ומלבן, הואיל ועומדות הערוגות פסקי פסקי ואין מתערבין זו עם זו קסברי ב״ש דמפסקי זיתים. [אבל] היכא דראשי שורות מתערבים מזה לזה [מודו] דלא מפסקי. ובזמן שהאילנות מרוחקים זה מזה עד שבקרקע בית סאה שהוא נ׳ אמה על נ׳ אמה אין בו י׳ אילנות, מודים ב״ה שנותן פאה לכל מלבן ומלבן, דהואיל והאילנות מרוחקים נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות. ובזמן שהאילנות רצופים ויש עשר אילנות בפחות מבית סאה מודים בית שמאי שנותן פאה אחת על הכל, לא נחלקו אלא כשיש עשר אילנות בבית סאה:

עוד מפרשים על משנה פאה פרק ג׳ משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מלבנות. הם ערוגות ערוגות מרובעים דומים לדפוס שעושין בו הלבנים והם מרובעות. וכבר פירשנו (פ"א מ"ד) ששם התבואה נופל על חמשת המינים ומחלוקת ב"ש וב"ה אינו אלא כשיהיו אלו האילנות רחוקות זו מזו כגון שיהיו מהן י' אילנות בתוך נ' אמה ב] על נ' אמה אבל אם היו רחוקות יותר אין שם מחלוקת שיש לו להוציא פאה מכל א' ואחד וכן אם היו יותר קרובים מזה אין שם מחלוקת שהוא מוציא פאה מאחד על הכל:

תפארת ישראל – יכין

מלבנות התבואה ערוגות מרובעות:

שבין הזיתים רבותא קמ"ל דאפילו זתים שחייבים בפאה מן התורה. אפ"ה לא מפסקי לב"ה. וכ"ש שאר אילנות:

בש"א פאה מכל אחת ואחת בית הלל אומרים מאחד על הכל ולא נחלקו רק ביש י' אילנות מפוזרים בנ' על נ' אמה. ובמקורבים יותר. מדלמיעקר קאי מודו ב"ש. ובמרוחקים ביותר מודו ב"ה. מדנראה שלא בשביל האילנות נעשה השדה מלבנות מלבנות דהרי יש רווח הרבה בין האילנות שנשאר ולא זרע אותו אלא ודאי התכוון שיהיה כל מלבן ומלבן שדה לבד:

ומודים שאם היו ראשי שורות של הערוגות. ולא נקט ראשי מלבנות. נ"ל דמעורבים לא נקראו מלבנות:

מעורבין שהוא נותן פאה מאחד על הכל בכה"ג מודו ב"ש לבית הלל ומדב"ש נשמע לב"ה במרוחקים היו"ד זיתים בטפי מנ' אמה:

תפארת ישראל – בועז

ואילה"ק מ"ש אילנות מזרע אחר דמפסיק (כפ"ב מ"א) והרי הכא כשנטועות י' אילנות על קרקע שהיא נ' על נ' אמה. יהיה כל אילן מרוחק מחבירו יותר מרובע. והוא הוא המלבן שבין כל אילן ואילן. והרי בכה"ג אמרי' התם דזרע אחר מפסיק בכ"ש. י"ל שאני התם דמדזרע הכל כאחת והפסיק ביניהן במין אחר. ש"מ שהתכוון לעשות כל א' כשדה בפ"ע. משא"כ הכא דבשעת זריעת התבואה כבר היו האילנות נטועות. להכי י"ל אולי מקום האילנות הכריחוהו לעשות התבואה מלבנות מלבנות ולא משום שהתכוון לעשות כל א' שדה לבד. ועוי"ל דהתם הזרע אחר שמפסיק בכל אורך השדה בלי הפסק. משא"כ הכא כל גזע וגזע שמפסיק בין מלבן לחבירו אינו רחב רק כ"ש:

מלאכת שלמה

מלבנות התבואה כו'. ז"ל הרש"ש ז"ל. מלבנות התבואה. היינו ערוגות מרובעות כעין דפוס שעושין בו לבנים שקרוי מלבן וכן נקרא רבוע של עץ שקובעין בו הדלתות מלבן כדאמרי' בעלמא מלבן של פתחים וכן פי' בערוך. והואיל ועומדות הערוגות פסקי פסקי ואילן זית בין הבינים דאין מתערבות זע"ז קסברי ב"ש דמפסקי ונותן פאה מכאו"א. ובירושלמי מפרש לה אי ברצופין אי במרווחין. (הגה"ה כתב הר"ש ז"ל בשם הירושל' מה אנן קיימין אי במרווחין אף ב"ש מודו שהוא נותן פאה מאחת על הכל. ואי ברצופין אף ב"ה מודו שהוא נותן פאה מכאו"א. אלא אנן קיימין בנטועין מטע עשרה לבית סאה. ואינו כן בפי' ר"ע ז"ל. מועתק מהח' הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל. אכן נלע"ד שר"ע ז"ל העתיק מפי' הרמב"ם ז"ל ומשמע שכך היתה גי' הרמב"ם ז"ל בירושל' וכמש"ש בכ"מ. אכן הח' הנ"ל ז"ל תפס הלשון המצוי לפנינו בירושל' והיא גירסת הראב"ד ז"ל שם בהשגות. וע"ש). ראשי שורות מעורבין. כגון שהערוגות ארכן מצפון לדרום ורחבן ממזרח למערב ואין קוי השורות ממזרח למערב ישרים אלא א' נכנסת וא' יוצאה בענין שאין האוירין ישרים וראשי קוין של נגד רחבן קרי שורות. מודו לב"ה דנותן פאה מא' על הכל. ומה שהקשה ר"ש ז"ל בפי' המשנה במה שפירשתי א"ש. עכ"ל ז"ל. ובירושל' איתא תנאי דבית רבי דתנו שבין האילנות. ותרוייהו צריכי. אילנות צריכי לב"ש דאע"ג דלא מחייב בפאה מפסקי. וזיתים צריכי לב"ה דאע"ג דמחייבי לא מפסקי ע"כ. פי' אבל זיתים או שאר אילנות כיו"ב שחייבין בפאה לב"ש ליכא רבותא דהואיל והן חייבין בפאה ה"א דמש"ה ס"ל לב"ש דמפסיקין כדאמרי' בעלמא דבת מינה מחריב בה. אבל שאר אילנות דלא מחייבי בפאה ה"א דלב"ש נמי לא מפסקי דכאויר חשיבי. קמ"ל תנאי דבית רבי. ובירושל' מ"ט דב"ש שאין דרך בנ"א להיות מכניסין זרעים בין האילנות. אתיא דב"ש כר' יוסי דתנן בסמוך מלבנות הבצלים שבין הירק ר"י אומר פאה מכאו"א. כמה דר' יוסי אמר אין דרך בנ"א להיות מכניסין בצלים בין הירק כן ב"ש אומרים אין דרך בנ"א להיות מכניסין זרעים בין האילנות. ומסיק מסתברא דב"ש יודון לר' יוסי ור' יוסי לא יודה לב"ש. ב"ש יודון לר' יוסי שכן אין דרך בנ"א להיות מכניסין בצלים בין הירק. ר' יוסי לא יודה לב"ש שכן דרך בנ"א להיות מכניסין זרעים בין האילנות:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פאה פרק ג׳ משנה א׳?

משנה פאה פרק ג׳ משנה א׳ פותחת במילים ״מלבנות התבואה שבין הזיתים בית שמאי אומרים פאה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פאה פרק ג׳ משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פאה פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת פאה יש 8 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת פאה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Peah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Peah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Peah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)