משנה ערלה פרק ב׳ משנה ז׳
מסכת ערלה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כֵּיצַד. כְּגוֹן גְּרִיסִין שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם עֲדָשִׁים, וְיֵשׁ בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, אָסוּר. אֵין בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, מֻתָּר:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
גריסין. של פול של תרומה, שנתבשלו עם עדשים של חולין ונתנו בהם טעם טעמא לא בטיל אפילו ביותר ממאה. ובלא טעם אפילו בפחות ממאה שרי דהא דבעינן מאה היינו דוקא חטים בחטים דהוי מין במינו דאסמכוה אקרא את מקדשו ממנו מה שאתה מרים ממנו אם נפל לתוכו מקדשו וזהו מין במינו:
עוד מפרשים על משנה ערלה פרק ב׳ משנה ז׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כשנפל חלק אחד ביותר ממאה חלקים ונתן טעם וחזר הכל מדומע זהו להחמיר וכשנפל חלק אחד בפחות ממאה ולא נתן טעם ונשאר הכל מותר כמו שנזכר זהו להקל הנה נתבאר לך שאנו אומרים בתרומה וחבריה תעלה באחד ומאה מין במינו ובתנאי שלא יהיה מחמץ ולא מתבל אבל אם היה מחמץ או מתבל אוסר בכל שהוא כמו שבארנו אבל מין בשאינו מינו לא נחוש בו אלא לנתינת טעם בלבד וכמו כן בערלה ובכלאי הכרם וכלל הדברים באלו הדינים בזה הענין שכל דבר איסור שלא נתנו בו שיעור אלא נאמר בו אוסר בכל שהוא כמו יין נסך ומה שמנה מן הדברים במינו בכל שהוא ושלא במינו בנותן טעם וכל מה שנתנו בו שיעור כגון אמרם ברוב האיסורים בששים ואמרם בתרומות במאה וא' ואמרו בערלה ובכלאי הכרם במאתים ואחד מין במינו נקפיד על אותו שיעור אלא אם היה מחמץ או מתבל כמו שבארנו ומין בשאינו מינו בנותן טעם (אם) כן יהיה בעיקר ולא ישתבש עליך בשום פנים בכל איסורים שבתורה מין בשאינו מינו בנותן טעם ועוד יתבאר לך זה במסכת ע"ג ובחולין וכיון שזכרנו אחד מששים אומר לך האסמכתא שסמכו עליה החכמים והוא מאמר השם יתברך באיל נזיר ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל (במדבר ו׳:י״ט) ואמרו (חולין דף צח:) כי שיעור הזרוע בעצמותיו ובבשרו מן הכבש בכללו בעצמותיו ובבשרו חלק אחד מששים והכל נתבשל בכלי אחד ועם כל זה לא אסר זה הזרוע לכל האיל אבל אוכלין אותו בעליו:
תוספות יום טוב
כגון גריסין וכו'. והוא הדין נמי שאור של חטים בשל עיסת שעורים דכל מין בשאינו מינו לא נחוש אלא לנתינת טעם בלבד כמ"ש הרמב"ם. ומשום דשאור לא שכיח בשאינו מינו אסברה לה בגריסין וכו':
תפארת ישראל – יכין
כגון גריסין של תרומה וה"ה שאור שעורים בעיסת חיטין. רק נקט גריסין בעדשים שיש טעם ממש ואפ"ה מותר מדאינו נרגש. א"נ נקיט גריסין ועדשים אף ששניהם מיני קטניות אפ"ה מחשב אינו מינו. והא דנקט כולה גווני בתרומה היינו משום דהוא הראשון שנזכר לעיל [במ"ד]. מיהו ה"ה בערלה וכ"כ שאוסרים בר"א כך הוא דינן דבמחמץ במין במינו לא בטלו בר"א ובאינו מחמץ באינו מינו א"צ ביטול אחר:
מלאכת שלמה
להקל ולהחמיר וכו'. פי' הר"ן ז"ל בחולין פ' גיד הנשה בדף תשי"ב אין בהן בנ"ט בין שיש בהן להעלות בא' ומאה בין שאין בהן להעלות בא' ומאה כלומר אלא בששים שרי והה"נ לערלה וכלאי הכרם דדוקא במינן בעינן בהו אחד ומאתים אבל בשאינו מינן אזלינן בי' בתר נ"ט ע"כ ובפ' בתרא דע"ז סוף דף שפ"ה כתב שיש מביאין מכאן ראי' ליין של תרומה שהוא מתבטל בששים חלקים מים שכנגדו הא בפחות מס' ודאי לא דלא גרעא תרומה מכל איסורין שבתורה ודלא מרבינו יצחק שכתב שהיין מתבטל בששה חלקי מים שבכך הוא נט"ל. ועיין במה שכתבתי שם בפ' בתרא דע"ז סוף סי' ח':
כגון גריסין שנתבשלו עם העדשים. ירושלמי ר' יונה בעי ולמה לא תנינן גריסין שנתבשלו עם האורז אלא מתני' כמ"ד נט"ל אסור ומשני אפי' כמ"ד נותן טעם לפגם מותר הכא מודה שהוא אסור דגריסין מתבלין העדשים דאהכי מייתי לה במתני' ובמתבל חוזר לשבח:
בסוף פי' ר"ע ז"ל דאסמכוה אקרא את מקדשו ממנו מה שאתה מרים ממנו אם נפל לתוכו מקדשו וזהו מין במינו. אמר המלקט שהרי אסור להפריש ממין על שאינו מינו:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה ערלה פרק ב׳ משנה ז׳?
משנה ערלה פרק ב׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד כגון גריסין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה ערלה פרק ב׳ משנה ז׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת ערלה פרק ב׳?
בפרק ב׳ של מסכת ערלה יש 17 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.
עוד: מסכת ערלה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Orlah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Orlah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Orlah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Orlah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Orlah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Orlah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)