משנה אהלות פרק י״ד משנה ב׳
מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן, רוּם אֶצְבָּעַיִם, שֶׁעַל גַּבֵּי מְלֹא מַקְדֵּחַ, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְלֹאוֹ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
זיז שעל גבי הפתח וכו׳ הכא מיירי שנסתם הפתח, ומשום הכי בעינן שיהא בזיז פותח טפח. והכי משמע בתוספתא:
ושעל גבי החלון רום אצבעיים. כלומר בין חלון ששיעורו רום אצבעיים כגון שיירי המאור, בין חלון ששיעורו מלוא מקדח כגון העושה מאור בתחלה, זיז שעל גבי שניהם בכל שהוא:
ורבי יוסי אומר מלואו. חלון ששיעורו רום אצבעיים, זיז שלו שיעורו באצבעיים. וחלון ששיעורו מלוא מקדח זיז שלו נמי משערינן במלוא מקדח. ואין הלכה כר׳ יוסי:
עוד מפרשים על משנה אהלות פרק י״ד משנה ב׳
פירוש המשניות לרמב״ם
ע"ג הפתח. ר"ל שיהיה יוצא מהמשקוף ולהיותו למעלה מי"ב טפחים יצטרך שיהיה בו פותח טפח ואז יביא את הטומאה לבית: עוד אמר שעל גבי החלון שאם הוא ע"ג רום אצבעיים שאז יביא את הטומאה והתבאר בתוספתא שיצטרך שיהיה רחב זה הזיז רחב אגודל הזה אם החלון הוא עשוי לתשמיש אשר שיעורו טפח על טפח כמו שקדם אולם העשוי למאור אשר שיעורו מלא מקדח הנה באיזה שיעור שיהיה הזיז ובאיזה גובה שיהיה יביא את הטומאה וכאילו הוא יאמר שעל גבי החלון העשוי למאור ששיעורו מלא מקדח כל שהוא ור' יוסי אומר שיצטרך שיהיה גבוה זה הזיז גם כן מלא מקדח ואין הלכה כרבי יוסי:
תוספות יום טוב
זיז שע"ג הפתח כו'. כתב הר"ב הכא מיירי שנסתם וכו' וכ"כ הר"ש ולפ"ז לא שיביא את הטומאה לבית אלא שמביא את הטומא' שתחתיו אל הכלים אשר ג"כ תחתיו וקמ"ל דלא אמרינן דזיז שע"ג הפתח בכל שהוא לכל דבר. אבל הרמב"ם מפרש ע"ג הפתח. ר"ל שיהיה יוצא מהמשקוף ולהיותו למעלה מי"ב טפחים יצטרך שיהיה בו פותח טפח:
תפארת ישראל – יכין
זיז שעל גבי הפתח מביא את הטומאה בפותח טפח תמוה דהרי בריש משנה א' אמרינן דשיעור זיז בכ"ש. ול"מ נ"ל דה"ק עפ"י מה דתנינן לעיל [רפי"ג] דיש כמה מיני פתחים ששיעור ביאת טומאה בתוכן חלוק זה מזה. ואהא קאמר הכא. דבין זיז שע"ג פתח ששיעור ביאת טומאה בו להבית ומהבית. הוא כשהפתח פתוח טפח. ובין זיז שע"ג חלון ששיעור ביאת טומאה בו הוא כשהחלון פתוח רום אצבעיים. ובין זיז שע"ג חלון ששיעור פתיחתו כמלא מקדח. כולן שיעור בליטת הזיז להרחוב בכ"ש. [והא דלא נקט נמי שיעור זיז שע"ג חלון ששיעורו בכראש כל אדם. ה"ט דהרי שיעור זה הוא רק בחור שנעשה מאליו. והרי בכה"ג אין דרך לעשות זיז ע"ג. ואי שאעפ"כ עשה זיז ע"ג. א"כ במה שחישב עליו תליא וכמבואר שם במשנה. ולפיכך ויהיה חישב עליו במה שירצה. כבר נתבאר שיעור בליטתו לרחוב במשנתינו]:
שעל גבי מלא מקדח כל שהוא על כל ג' מיני זיז הנ"ל קאי. וכדאמרן:
ר' יוסי אומר מלואו דס"ל דשיעור בליטת הזיז להרחוב הוא כשיעור פתיחת החלון. אבל בשיעור זיז שע"ג פתח דעלמא. שעשוי לכניסה ויציאה. מודה דסגי בפחות מזה. דמדעשוי לכניסה ויציאה. מצטרף הזיז להמשקוף שעל פתח הבית:
תפארת ישראל – בועז
הר"ש והרא"ש והר"ב פי' ע"פ התוספתא דמכילתין (פי"ד) דמיירי הכא שנסתם הפתח. ואנא"ק מאן יהיב לן מעפרייהו ונמלא לעיינין. דנסתם הפתח מאן דכר שמיה. עיקר חסר מהספר תורת אלהים חיים. ותו מה קמ"ל. דוכי אכתי לא ידעינן. דבאין פתח תחת הזיז בעינן אהל טפח. והתוספתא שעליה סמכו רבותינו גם היא לא אשמעינן רק חזר וסתם חזר ופתח. ובכה"ג ודאי קמ"ל טובא דלא נימא דביטל הסתימה קמ"ל וע"ש. אבל אי הא אתא לאשמעינן במתני'. ודאי לא הו"ל לתנא למשתק מיניה במתני'. ורב"א בימין עוז לו שיבש כל המשניות כשר שפורץ גדר לעשות לו דרך. אולם אנחנו הנמושות. אין כח ברגלינו החלשות לילך אחר עקבות רבינו בזה הדרך. אולם אי לאו דדחילנא מגוהרקי דנורא. שביבי מדורה. מרבותינו זלה"ה היה נ"ל לישב דברי רבינו רב"א בלשון המשנה ולא נצטרך לשבש כל הספרים. כי גם מה שתפסתי מועט תפסתי בפירושי שכבר נדפס. השתא דחיתיו בשתי ידים. דשם פירשתי דמשנה א' מיירי בשיעור בליטתו לרחוב. בזה שיעורו בכ"ש. אבל הכא מיירי בשיעור המשכת הזיז עם הכותל. בהא קאמר ששעורו טפח. ואע"ג דלקמן במשנה ד' אמרינן דסגי בשימשוך עם הכותל ממעל להפתח ג' אצבעות. היינו בשסובב כל הבית. אבל הכא הרי בפירוש קאמר זיז שעל הפתח. והיינו שהזיז אינו רק ממעל להפתח. בכה"ג צריך שימשוך עם הכותל משך טפח. אולם עתה הראני ה' שא"א לומר כן. דילמוד עליון מתחתון. דהרי זיז דסיפא שעל חלון אצבעיים ומלא מקדח. דשיעורו בכ"ש. היינו ודאי שעור בליטתו לרחוב בכ"ש. והיאך הפסיק תנא בהך בבא דשיעורו בכ"ש בבליטה לרחוב. בין שיעור המשך טפח דברישא דהיינו בשיעור המשך הזיז עם הכותל. ובין שיעור זיז הסובב כל הבית דבמשנה ד' דגם כן שיעורו דזיז עם המשך הכותל. והרי מדתרווייהו בשיעור המשך הכותל מיירי. הו"ל לתנא למסמכינהו. והיאך פתק ושדא בינייהו שיעור בליטה לרחוב. וגם בדין קנה במשנה ג'. ומפריד בין הדבקים. אמנם אי לאו דדחילנא מגוהרקי דנורא שביבי אש מתלקחת שבדברי רבותינו. היה נ"ל לפרש וליישב דברי רבינו רב"א בלשון הטהור של משנתינו ולא נצטרך לשבש כלל כל הספרים וכמבואר בפנים בס"ד:
מלאכת שלמה
שע"ג החלון רום אצבעיים. בתוספתא קתני שיעורו ברום אצבעיים על רוחב הגודל ומיירי בחלון עשוי לתשמיש ששיעורו בפותח טפח. וקאמר דצריך שלא יהא מרוחק מן החלון יותר מאצבעיים:
שע"ג מלא מקדח. שעשוי למאור כל שהוא אפילו גבוה הרבה מן החלון ור' יוסי בעי שלא יהא גבוה הרבה יותר מן החלון אלא מלואו דהיינו מלא מקדח הר"ש והרא"ש ז"ל וכן פירש גם כן הרמב"ם ז"ל. אמנם זה לשונו שם פי"ז דהלכות טומאת מת חלון העשויה לתשמיש וזיז יוצא ע"ג החלון אפילו היה ברוחב הגודל מביא את הטומאה והוא שיהיה גבוה מעל החלון רום אצבעיים או פחות היה למעלה מאצבעיים אינו מביא את הטומאה אא"כ יש בו רוחב טפח זיז זה שע"ג החלון העשויה למאור מביא את הטומאה בכל שהוא ואפילו גבוה כל שהוא ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה אהלות פרק י״ד משנה ב׳?
משנה אהלות פרק י״ד משנה ב׳ פותחת במילים ״זיז שעל גבי הפתח מביא את הטמאה בפותח״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק י״ד משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת אהלות פרק י״ד?
בפרק י״ד של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)