משנה נדה פרק ט׳ משנה ג׳

מסכת נדה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנָכְרִית אוֹ לְנִדָּה, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ. שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן אוֹ עַל הָאִצְטַבָּא שֶׁל מֶרְחָץ, רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר, שֶׁהָיָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים:

ר׳ עובדיה מברטנורא

השאילה חלוקה. ואח״כ לבשתה היא ומצאה עליו כתם:

לנכרית או לנדה. לנכרית שהיא רואה דם, שהיא גדולה וידענו בה שכבר ראתה, דומיא דנדה:

הרי זו תולה בה. וטהורה. דכיון דנדה היא, לא מקלקלה לה מידי. ונכרית נמי טמאה ותליא בה. אבל ישראלית טהורה ששאלה חלוק מחברתה טהורה, ואחר כך לבשתו חברתה, שתיהן טמאות, כדקתני שלש נשים וכו׳, דכיון דאי תליא בה, מקלקלא לה, מאי חזית דמקלקלת להך טפי מהך:

של אבן. דאינו מקבל טומאה. וספסל דרישא [איירי] בכלי עץ דראוי ליטמא במושב הזב והנדה:

אינו מקבל כתמים. כלומר לא גזרו על כתמים הנמצאים בו. וטעמא דר׳ נחמיה, דכתיב (ישעיה גש׳) ונקתה לארץ תשב, כיון שישבה לארץ שאינה מקבלת טומאה, נקתה. והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. וכן אם ישבה על גבי כלי חרס, שאין מקבל טומאה מגבו, או על גבי מטלניות של בגד שאין בהן שלש על שלש שאינן מקבלין טומאה, בכל אלו לא גזרו על כתמים הנמצאים בהם. והלכה כר׳ נחמיה:

עוד מפרשים על משנה נדה פרק ט׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

השאילה חלוקה לנכרית או לנדה כו': הנכרית רואה דם כמו הנדה ואז תולה בה ומופת ר' נחמיה מאמרו ונקתה לארץ תשב כיון דישבה לארץ אשר אינה מקבלת טומאה נקתה. וכבר בארנו בכלים שכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה אינם מקבלין טומאה וכן אמרו שאם נמצא דם על כלי חרס מגבו הנה היא טהורה אצל רבי נחמיה מאחר שכלי חרס אינו מטמא מגבו כמו שהתבאר וכן אם היה הכתם על בגד שאין בו שלש על שלש אינו מקבל טומאה כמו שהתבאר בכ"ז מכלים והלכה כרבי נחמיה:

תוספות יום טוב

לנכרית. לשון הר"ב שהיא רואה דם שהיא גדולה וידענו בה שכבר ראתה דומיא דנדה. פירוש לא הרואה בעידן שאלה קאמר. דא"כ מאי שנא נכרית אפילו ישראלית נמי. וכדקתני או לנדה. אלא רואה. שהגיע זמנה לראות וראתה קאמר. ולאפוקי לא הגיע זמנה לראות וראתה. והא דקאמר נכרית דומיא דנדה. לאו דומיא דנדה ממש אלא דמדמינן להו כל היכא דאיכא לדמויינהו. והיינו נכרית שכבר ראתה כנדה שרואה עכשיו. ב"י סי' ק"ץ בשם הרשב"א:

שלש נשים כו'. משום הנהו גווני דמתני' ה' נקט נמי הכא שלש:

או שישבו על ספסל אחד. זו אחר זו. דומיא דחלוק ונ"מ לבדקה אחת מהן ומצאה טמאה כדלקמן. כן כתב הרשב"א בשם הר"א. ב"י:

תפארת ישראל – יכין

השאילה חלוקה לנכרית גדולה. שראוייה לראות:

או לנדה ואח"כ לבשתו זאת ולא בדקה החלוק מקודם:

הרי זה תולה בה דנדה או עכו"ם לא תתקלקל ע"י שתתלה בה:

או שישבו על ספסל אחד זו אחר זו:

כולן טמאות דהי מנייהו נקלקל. ק' נימא כאן נמצא כאן היה ?:

ישבו על ספסל של אבן דאמק"ט וה"ה כ"ח מגבו ומטלית שאין בו גע"ג אצבעות. וקיי"ל כוותי' [י"ד ק"צ ס"י]:

מלאכת שלמה

השאילה וכו'. וכתוב שם בבית יוסף שכתב הרשב"א בשם הראב"ד ז"ל דהא דתנן נמצא דם בחלוקה או מטה או ספסל כולם טמאות אם נתעסקה אחת בכתמים כולם טהורות שכולן תולות בה והיא תולה בכתמיה ע"כ וכתבו הרב המגיד שם בפ"ט ופשיט הוא:

ר"ע ז"ל פי' לנכרית שהיא גדולה וידענו בה שכבר ראתה דומיא דנדה אמר המלקט ודלא כר"מ דאמר ראויה לראות אע"פ שאינה רואה עוד בפי' ר"ע ו"ל וכן אם ישבה ע"ג כלי חרס וכו' אמר המלקט ולא גזרינן גבו אטו תוכו:

בסוף פי' ר"ע ז"ל והלכה כר' נחמיה אמר המלקט שחכמים מודים לו ור' יעקב בלבד הוא דפליג עליה אבל איכא תנא דס"ל דרבים פליגי עליה:

ישב על ספסל של אבן שבמרחץ ר' נחמיה וכו' כך מ"מ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה נדה פרק ט׳ משנה ג׳?

משנה נדה פרק ט׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״השאילה חלוקה לנכרית או לנדה הרי זו תולה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה נדה פרק ט׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת נדה פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת נדה יש 11 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת נדה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Niddah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Niddah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Niddah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)