משנה נדה פרק ו׳ משנה ה׳
מסכת נדה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
כֹּל שֶׁחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין וְאֵינוֹ חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
כל שחייב במעשרות מיטמא טומאת אוכלים. דאין לך דבר חייב במעשר שאינו אוכל:
ויש שמיטמא טומאת אוכלים ואינו חייב במעשרות. כגון בשר ודגים וביצים, שאינן גידולי קרקע:
עוד מפרשים על משנה נדה פרק ו׳ משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כל שהוא חייב במעשרות כו': מבואר הוא שמיני הבשריים והגידים והביצים כולן טמאין טומאת אוכלין ואין בהם מעשרות לפי שהם אינם מגידולי קרקע:
תוספות יום טוב
ויש שמיטמא טומאת אוכלים ואינו חייב במעשרות. כתב הר"ב כגון בשר ודגים וביצים. ה"ג בגמרא. ואין לקיים גי' הספר בשר דגים. ומשום דבהמה חייב במעשר דהא בשר עוף אינו חייב במעשר. אלא הכא במעשר דטביל איירינן ואף בשר בהמה מעשרו [אינו] טובלו. כדפירש הר"ב במ"ו פרק בתרא דבכורות. וכן לשון הרמב"ם שמיני הבשריים והדגים והביצים כו' ומ"ש הר"ב שאינן גדולי קרקע וכ"כ הרמב"ם. וקשה לי דבריש מס' מעשרות אדתנן וגדוליו מן הארץ פירשו דיצאו כמהין ופטריות. והכי איתא בגמרא אמתני' דלקמן. וקשה נמי דאמאי נקטינהו להני ולא כמהין ופטריות. וכן סטיס וקוצה. כדפירש הר"ב התם. ועוד קשה דבמ"ה פ"ק דמעשר שני פירשו. דבקר וצאן הם בכלל גדולי קרקע. וגמרא ערוך הוא בפ"ג דעירובין דף כד. ונ"ל דהא דנקטינן בשר ודגים וביצים. משום שהם אוכלים חשובים. וקמ"ל שאע"פ שהן מיטמאים טומאת אוכלים. והם אוכלין חשובים. אפילו הכי אינן חייבים במעשרות. ואתא שפיר דמצינו נמי פגים ובוסר כו' וכפניות במשנה ו ז פ"ג דעוקצים. דהוו אוכלים ופטור מן המעשר אלא שאינן אוכלים חשובים. והא דפטורים ממעשרות. א"צ לשום טעם. לפי שאינן דומין כלל לדגן תירוש ויצהר. וכן רש"י לא פי' שום טעם:
תפארת ישראל – יכין
ואינו חייב במעשרות כגון כל אוכל שאינו גדולי קרקע ואף דחייב במעשר בהמה אין בו טבל כהר"ב פ"ג דשקלים מ"א. ובכורות פ"ט מ"ה ומ"ו:
מלאכת שלמה
כל שחייב במעשרות וכו'. ובגמרא דף נ"א מפרש רבא דה"ק כל מין שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין אע"ג דאיכא מידי שחייב במעשרות ואינו מטמא טומאת אוכלין דהיינו הפרט ולא המין:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה נדה פרק ו׳ משנה ה׳?
משנה נדה פרק ו׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״כל שחיב במעשרות מטמא טמאת אכלים ויש שמטמא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה נדה פרק ו׳ משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת נדה פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת נדה יש 14 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת נדה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Niddah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Niddah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Niddah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)