משנה נדה פרק ו׳ משנה י׳
מסכת נדה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
כֹּל הַטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו, טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו. וְיֵשׁ טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
ויש טעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו. כגון ציצית, ותפילין, ומזוזה, שופר, סוכה, ולולב, שמברכין עליהן עובר לעשייתן, ואין טעונין ברכה לאחריהן:
עוד מפרשים על משנה נדה פרק ו׳ משנה י׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כל הטעון ברכה לאחריו כו': ידוע הוא שהמצות כלם מברך עליהם עובר לעשייתן כמו הציצית והתפילין והמזוזה והסוכה והלולב וזולתם ואין חיוב ברכה אחרי העשותם:
תוספות יום טוב
ויש שטעון ברכה לפניו וכו'. פי' הר"ב כגון ציצית ותפילין וכו'. וכל המצות כולן. ובגמרא אמרי' סתם לאתויי מצות. והכי דייק הרמב"ם שכתב שהמצות כולן כו' כמו הציצית והתפילין כו'. ואע"ג דלברכה אחרונה צריך שיעור. כיון דלאו מלתא פסיקא היא. לא מוקמי' בהכי. ותדע שכן הוא דבגמרא פריך ולבני מערבא דמברכי בתר דסליקו תפילייהו. ומאי קושיא לוקמא למתניתין בשאר מצות. אלא אי איתא דאיתא למצוה דמברכים לאחריה. לא מצי קתני ויש שטעון כו' דלאו [מלתא] פסיקא הוא. וטבילה דנהגו לברך אחר שטבלו. תירצו התוספות התם נמי דינא לפניה. אלא משום דגברא דלא חזי הוא. ופירשו בפ"ק דפסחים דף ז [ד"ה על הטבילה] דמיירי בגר. דלא [*מצי] למימר וציונו. [*ושוב לא חילקו בין טבילה לטבילה] ועוד פירשו דבכל טבילות [קאמר דגברא] לא חזי. דקודם שירד למים [אינו מברך]. דילמא משום ביעתותא דמיא. מימנע ולא טביל. ואחר שהוא יורד. אז הוא ערום. ואסור לברך. משום דלבו רואה את הערוה. ע"כ. ומנט"י לא קשיא כלל. כמ"ש התוס' התם בפסחים. דטעמא משום דלא חילקו בין נטילה לנטילה. כיון שבנטילה שאחר בה"כ לא מצי לברך קודם. ועוד יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב. כדאמרינן [בסוטה דף ד] האוכל לחם בלא ניגוב ידים. כאילו אוכל לחם טמא. ע"כ. [*והוי שפיר לפני מצוה]:
תפארת ישראל – יכין
ואין טעון ברכה לאחריו ככל ברכת מצות. דמברך עובר לעשייתן:
מלאכת שלמה
בפי' ר"ע ז"ל. כגון ציצית ותפילין. אמר המלקט לשון הגמ' לאתויי מצות סתם. ובגמרא פריך ולבני מערבא דמברכי בתר דסליקו תפילייהו לאתויי מאי ומשני לאתויי ריחני דאין טעונים ברכה לאחריהם דהנאה מועטת היא. ופירשו תוס' בשם ר"ת ז"ל ה"ה דה"מ לשנויי לאתויי ציצית דהא אפי' בני מערבא לא מברכי על הציצית כדמסלקי אלא דניחא ליה לתלמודא למינקט ריחני משום דפסיקא דאכל ריחני אין מברכין עליהם ע"כ. ובשבלי הלקט סי' ס"ה שואל על ההלל שאנו אומרים ליל שמורים בסוף ההגדה למה אין אנו מברכין עליו בתחלה וכי יש מי שטעון ברכה לאחריו ולא לפניו ומשני הא אמר ר' יוחנן אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בהן חוץ ע"כ. וספק אצלי אם רש"י ז"ל היה גורס האי בבא דכל הטעון ברכה קודם בבא דכל שיש לו קרנים שבגמרות הדפוס כן תמצא כתוב פירושו על בבא דכל שיש לו קרנים בתר פירושו לתלמוד דשייך על בבא דכל הטעון ברכה:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה נדה פרק ו׳ משנה י׳?
משנה נדה פרק ו׳ משנה י׳ פותחת במילים ״כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה נדה פרק ו׳ משנה י׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת נדה פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת נדה יש 14 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.
עוד: מסכת נדה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Niddah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Niddah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Niddah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)