דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה נדה פרק א׳ משנה ד׳

מסכת נדה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

אֵיזוֹ הִיא בְתוּלָה, כֹּל שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָם מִיָּמֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנְּשׂוּאָה. מְעֻבֶּרֶת, מִשֶּׁיִּוָּדַע עֻבָּרָהּ. מֵנִיקָה, עַד שֶׁתִּגְמֹל אֶת בְּנָהּ. נָתְנָה בְנָהּ לְמֵנִיקָה, גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

משיוודע עוברה. לסוף שלשה חדשים מיום שנתעברה:

עד שתגמול. עד שישלים לבנה כ״ד חודש. ואפילו מת בתוך כ״ד חודש, דיה שעתה, שהיולדת אבריה מתפרקים ואין דמה חוזר עד אחר כ״ד חודש. ומשם ואילך הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. ואע״פ שמניקה והולכת ארבע וחמש שנים:

גמלתו או מת ר׳ מאיר אומר מטמאה מעת לעת. דסבר ר׳ מאיר דם נעכר ונעשה חלב. וכשאינה מניקה, אפילו קודם כ״ד חודש חוזר הדם למקומו וחוזרת להיות רואה. ואין הלכה כרבי מאיר:

עוד מפרשים על משנה נדה פרק א׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

איזו היא בתולה כל שלא כו': מעוברת משיוודע עוברה מאחר שלשה חדשים מהריונה עד שתגמול את בנה עד שישלם לולד כ"ד חדשים ואם נשלמו כ"ד חדש הנה משפטה כמשפט כל הנשים מעת לעת ומפקידה לפקידה ואם נמשכו בהנקה שנים רבות לא נשמור זה והלכה כדברי חכמים:

תוספות יום טוב

אע"פ שנשואה. כלומר ונבעלה. דתנו רבנן נשאת וראתה דם מחמת נישואין. ילדה וראתה דם מחמת לידה. עדיין אני קורא לה בתולה. שהרי בתולה שאמרו בתולת דמים [דמי נדה] ולא דמי בתולים:

משיודע עוברה. פירש הר"ב לסוף ג' חדשים. כי הא דכתיב (בראשית לח) ויהי כמשלש חדשים וכו' גמרא. ועיין מ"ש במתני' דלקמן:

עד שתגמול. פי' הר"ב עד שישלים לבנה כ"ד חדש ואפילו מת כו'. לרבנן הוא דמפרש הכי:

רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת. פי' הר"ב דסבר ר"מ דם נעכר ונעשה חלב. וקרא דריש דכתיב (איוב יד) מי יתן טהור מטמא לא אחד. [טהור מטמא חלב מדם] לא אחד. בתמיה. כלומר יחידו של עולם. ורבנן א"ר יוחנן. זו ש"ז שהוא טמא. ואדם הנוצר ממנו טהור. ורא"א אלו מי הנדה. שהמזה ומזין עליו טהור. ונוגע טמא. גמ' [דף ט]:

תפארת ישראל – יכין

משיודע עוברה בסוף ג' חדשים שא' מהן חסר:

מניקה עד שתגמול את בנה לסוף עשרים וארבעה חדש מלידה. ובלא גמלה אח"כ. אפילו הכי מטמאה:

נתנה בנה למניקה תוך זמן זה:

רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת סבירא ליה דמשום הכי מסולקת דם דדם נעכר ונעשה חלב. משא"כ באינה מניקה:

וחכמים אומרים דיה שעתה סבירא ליה דמשום הכי מסולקת דם דאיבריה מתפרקין בלידה. וא"כ אפי' אינה מניקה:

מלאכת שלמה

אע"פ שנשואה. דבעינן בתולת דמים פי' מדמי נדות ולא בתולת בתולים שאפי' ראת דם אחר נשואין מחמת בעילה או ראת מחמת לידה עדיין אני קורא לה בתולה והא דאמר רב כהנא תנא שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת קרקע בתולת שקמה ולא קתני נמי בתולת דמים. רב נחמן בר יצחק שני כי קתני מידי דלית ליה שם לווי אבל מידי דאית ליה שם לווי לא קתני רב שישא בריה דרב אידי אמר כי קתני מידי דתלי במעשה מידי דלא תלי במעשה לא קתני רב חיננא בריה דרך איקא אמר כי קתני מידי דלא הדר לברייתו אבל מידי דהדר לברייתו דכשתזקין מסתלקין דמיה לא קתני רבינא אמר כי קתני מידי דקפיץ עליה זבינא דבתולת בתולין וקרקע ושקמה נוחה ללקוחות יותר משאינם בתולות אבל בבתולת דמים לא ניתא להו בהו דאדרבה אי לא הויא בתולה ניחא להו טפי דכשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה:

משיודע עוברה. לסוף שלשה ירחים ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר דכתי' ויהי כמשלש חדשים ומ"מ אינה ראי' גמורה משום דאיכא דילדה לט' ואיכא דילדה לשבעה ושמא ניכר עוברה לשליש ימיה דהיינו שני חדשים ושליש:

וחכמים אומרים דייה שעתה. עד כ"ד חדש זמן הנקת התינוק וחכמים הם ר' יוסי ור' יהודה ור' שמעון דפליגי עליה בברייתא דסברי דשוב אין הדם חוזר מכיון שילדה עד כ"ד חדש ודלא כר"מ דס"ל שחוזר אם אינה מניקה ונעשה חלב אם היא מניקה. וה"ג בגמ' ת"ר מניקה שמת בנה תוך כ"ד חדש הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעל"ע ומפקידה לפקידה לפי שאין הדבר תלוי אלא בהנקת התינוק לפי שהדם נעכר ונעשה חלב וכיון שמת חוזר הדם לקדמותו לפיכך כיון דביניקה תליא מילתא אם היתה מניקתו והולכת אפי' ד' או ה' שנים דיה שעתה דברי ר"מ ר' יוסי ור' יהודה ור' שמעון אומרים דיה שעתה אע"פ שמת שאין הדבר תלוי ביניקת הולד אלא מתוך צער לידה אבריה מתפרקין ודמה מסתלק ואינו חוזר עד כ"ד חדש הלכך ל"ש מת ול"ש חי לפיכך כיון דלאו בתינוק תליא מילתא אם היתה מניקה ד' או ה' שנים מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה שהרי לסוף כ"ד חדש חוזרת נפשה דהיינו דמה אליה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה נדה פרק א׳ משנה ד׳?

משנה נדה פרק א׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימיה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה נדה פרק א׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת נדה פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת נדה יש 7 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת נדה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Niddah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Niddah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Niddah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)