משנה נדרים פרק ד׳ משנה ז׳

מסכת נדרים, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה, וְהוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה. הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדֹּר, שָׂדֵהוּ לִקְצֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. הֵם עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ואין לו מה יאכל. אורחא דמלתא נקט, וה״ה אפילו יש לו מה יאכל:

ובא זה ונוטל מזה. אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה:

עוד מפרשים על משנה נדרים פרק ד׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך כו': כל זה נמשך על העיקר שבארתי לך בזה הפרק באמרו שוקל לו שקלו ופורע לו את חובו שהוא כשנתן לו החנוני מה שנתן ואחר שעשו לו הפועלים מה שעשו חזרו כולם לו בעלי חובות והוא מה שנתן להם שכרן פרע לו חובו בלא ספק:

תוספות יום טוב

ואין לו מה יאכל. כתב הר"ב אורחא דמלתא נקט וכ"כ התוספות והרא"ש ועיין מה שאכתוב בזה במ"י פ"ט דב"ק:

הולך אצל החנוני. דלאו שליח שווייה וה"ה אם אומר כל המפרנס אינו מפסיד דלא עבדיה שליח כמ"ש ברפ"ז דכתובות. והכי איתא התם בגמרא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא כל הזן אינו מפסיד דלעלמא קאמר. אבל חנווני כיון דרגיל אצלו וקאזיל קאמר ליה כמאן דא"ל זיל הב ליה את דמי. קמ"ל. ועיין עוד מ"ש שם:

ובא ונוטל מזה. כתב הר"ב ואינו עובר על נדרו. שהחנונים והפועלים הם בעלי חובות והוא מה שנתן להם שכרם פרע לו חובו וזה מותר כדתנן במ"ב הרמב"ם. ולאית דמוקמי קמא שכתב הר"ב שם. הכא דרך מתנה היא ושפיר דמי שהחנווני נותן לזה פירות במתנה וחוזר ומקבל מזה מעות דרך מתנה. כ"כ תוספות פ"ט דב"ק ד' ק"ט:

היה ביתו וכו'. לא זו אף זו קתני ברישא אשמעינן דלצורך מזונות שרי וסיפא קמשמע לן דאפילו לצורך בנין ביתו התירו. ר"ן:

תפארת ישראל – יכין

ואין לו מה יאכל ה"ה ביש לו, רק הכי אורחא:

ובא ונוטל מזה אם ירצה המדיר, דהרי לא צוה ליתן והוה ליה כאילו החנווני נתן להמודר פירות במתנה, ושוב קבל מהמדיר המעות במתנה. מדאסור לצוות, וכן אסור לומר כל השומע יזון, בלשון צווי, או אם תזון לא תפסיד, בדרך פתוי, דאז נראה כשלוחו, אבל מותר לומר כל הזן אינו מפסיד, ואפילו אין שם אדם אחר, כדשרינן כה"ג בשבת לומר כל המכבה אינו מפסיד [שבת קכ"א א'], מיהו בכה"ג חייב לשלם לו [ש"ך שכ"א סק"נ]:

מלאכת שלמה

המודר הנאה מחברו ואין וכו'. ר"פ המדיר ותוס' פ' שני דייני דף ק"ח והרא"ש שם דף קמ"ט ותוס' פ' הגוזל קמא (בבא קמא דף ק"ט) ופירשו שם שהטעם שהחנוני נותן לזה פירות במתנה וחוזר ומקבל מזה מעות דרך מתנה ע"כ:

הולך אצל חנוני הרגיל אצלו. רבותא קמ"ל דאע"ג דרגיל אצלו ומקיפי לא אמרינן שליחותיה קעביד וכ"ש שאם לא אמר לאדם מיוחד אלא דאמר כל הזן אינו מפסיד שרי. ובא חנוני ונוטל מעותיו מן המדיר לאו מדינא קאמר אלא אם ירצה דכי מחייב לשלומי אלמא שליחותיה קעביד ומהני ליה ואסור:

היה ביתו לבנות וכו' לא זו אף זו קתני ברישא אשמעינן דלצורך מזונות שרי וסיפא קמ"ל דאפילו לצורך בנין ביתו התירו הר"ן ז"ל וה"ג לה שם ר"פ המדיר הרגיל אצלו וכן מפ' ג"כ שם וכן ג"כ בסיפא כתוב שם הולך אצל פועלין הרגילין אצלו וכו':

ביתו לבנות נדרו לנדור. לא זו אף זו קתני הרא"ש ז"ל ומצינן לפרושי דהיינו מה שפירש הר"ן ז"ל. וביד פ"ז דהלכות נדרים סי' י"ב י"ג י"ד כולה מתני' עד סוף פירקין וכתב שם מהרי"ק ז"ל ובנוסחא דידן כתוב הולך אצל פועלים ורבינו שכתב והלך אצל פועלים נראה שכך היתה גרסתו במשנה ואע"ג דלגבי אין לו מה יאכל קתני הולך אצל חנוני התם שאני דצורך חיי נפש הוא אבל גבי לבנות וכו' דיעבד אין לכתחלה לא עכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה נדרים פרק ד׳ משנה ז׳?

משנה נדרים פרק ד׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״המדר הנאה מחברו ואין לו מה יאכל הולך״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה נדרים פרק ד׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת נדרים פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת נדרים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת נדרים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Nedarim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Nedarim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Nedarim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Nedarim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Nedarim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)