דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה נדרים פרק י׳ משנה ו׳

מסכת נדרים, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יָפֵר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנָיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה אִם אִשָּׁה, שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ, אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת, תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין. מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. אָמַר לוֹ, אֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

שומרת יבם וכו׳ ר״א אומר יפר. כשעשה בה יבמה מאמר מיירי, דסבירא ליה לר״א מאמר קונה ביבמה קנין גמור מן התורה. ואם היא נערה ויש לה אב, אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:

רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים. דלא סבירא ליה לר״י מאמר קונה קנין גמור, מיהו סבירא ליה דיש זיקה, וזיקה ככנוסה, וכשאין שם אלא יבם אחד מיפר, אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהם מיפר שאין ברירה:

ר״ע אומר לא לאחד ולא לשנים. דסבר זיקה אינה ככנוסה, ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה:

אשה שקנה הוא לעצמו. היינו ארוסתו:

הרי הוא מיפר נדריה. בשותפות עם אביה:

אשה שהקנו לו מן השמים. דהיינו יבמתו:

אינו דין שיפר נדריה. בשותפות עם אביה:

שיש לאחרים רשות בה. שגם היא זקוקה לשאר אחים:

מה אתה משיב על יבם אחד. כלומר תשובתך טובה על דברי ר״א שאומר שמיפר אפילו כשיש ב׳ יבמין, מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:

אין היבמה גמורה ליבם. להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה. והלכה כר״ע:

עוד מפרשים על משנה נדרים פרק י׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין כו': מאמר רבי אליעזר אמנם הוא ביבם שעשה מאמר ביבמתו לפי שר' אליעזר סובר דעת בית שמאי בכל דבריו כמו שבארנו כמה פעמים באמרם רבי אליעזר שמותי ובית שמאי אומרין מאמר ביבמה קונה קנין גמור ואין הדבר כן אלא כמו שנתבאר ביבמות: ומה שאמר רבי עקיבא אין היבמה גמורה לאישה לפי שדברי הכל יבמה ארוסה אין חייבין עליה סקילה כנערה מאורסה והלכה כרבי עקיבא:

תוספות יום טוב

שומרת יבם. מפורש במשנה ג' פרק ד' דיבמות:

רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים. פירש הר"ב דס"ל דיש זיקה וזיקה ככנוסה. וכן לשון הרא"ש. ולפי זה אפילו לבדו מצי מיפר ותימה מנלן לעשות מחלוקת שניה בין ר"א לר"י דלר"א הא פרשינן דמיפר בשותפות ולר"י מצי מיפר לבדו. והר"ן אע"פ שגם הוא מפרש כן כתב אח"כ. א"נ כי אמרינן ר"י קסבר יש זיקה. לאו למימרא דלהוי ככנוסה אלא דהויא כארוסה ומיפר בשותפות. ע"כ. ואפשר לי לומר דנקט ככנוסה לפי דהכי אשכחן דאמר ר' אושעיא בגמרא פ"ב דיבמות דף י"ח אליביה דר"ש ואילו דזיקה כארוסה לא אשכחן בשום דוכתא להכי פירשו להו נמי ככנוסה אע"ג דבהכי משוי להו מחלוקת שניה:

אבל לא לשנים. כתב הר"ב שאין ברירה עיין בפירוש הר"ב משנה ד' פ"ז דדמאי:

שיש לאחרים רשות בה. פירש הר"ב שגם היא זקוקה לשאר אחים. שאם עשה בה מאמר יבם זה. ובא אחיו אחר כך ועשה בה מאמר תפיס שני כדאמר [בפ"ה דיבמות]. יש מאמר אחר מאמר. רש"י:

אין היבמה גמורה ליבם. פירש הר"ב להתחייב מיתה הבא עליה. לפי שדברי הכל יבמה ארוסה אין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה. רמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

שומרת יבם שהיא נערה [עיין יבמות פ"ד מ"ג]:

בין ליבם אחד בין לשני יבמין ועשה בה א' מהן מאמר:

רבי אליעזר אומר יפר בשותפות עם האב אם היא אלמנה מאירוסין:

אבל לא לשנים ס"ל מאמר אינו קנין גמור, אבל זיקתה עושה אותה ככנוסה [וי"א כארוסה], ולהכי ביבם א' מפר, אבל בב' הרי בדאורייתא אין ברירה:

רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים דס"ל דזיקה ומאמר לא מהני:

אמר רבי אליעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו ע"י שקדשה:

הרי הוא מיפר נדריה בשותפות עם האב:

שאין לאחרים בה רשות שאין קדושי אחרים תופסין בה:

תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות דאע"ג דבקידש א' מהשוק את היבמה, הוה רק ספק קדושין [כיבמות דצ"ב ב'], עכ"פ בקידש אח המת את היבמה אפי' כבר קדשה אח אחר, הו"ל עכ"פ קדושי וודאי מדרבנן [כיבמות ד"נ ע"ב]:

אמר לו אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה דעכ"פ יבמה אפילו קדשה יבם, אין אחר שבועלה חייב מיתה, מה שאין כן ארוסה וקיימא לן כר"ע:

תפארת ישראל – בועז

אמנם ק"ל מה מסתפק שמואל [יבמות דף צ"ב ב'] ביבמה לשוק אי תפס בה קדושין, הרי ממשנתינו מוכח דלא תפסי בה קדושין מא' בשוק, מדקאמר ר"י מה אתה משיב ביבם א', ומדלא מהדר לי' ר"ע אפילו ביבם א' יש לאחרים בה רשות. ודוחק לומר דשמואל מספקא לי' א' ר"י היה סבור דלא תפסי בה קדושין, ומהדר לי' ר"ע אין היבמה גמורה וכו', ר"ל דתפסי בה קדושין מאחר, או דתרוויי' ס"ל דלא תפסי בה קדושין מאחר, ומה דקאמר ר"ע אין יבמה גמורה וכו' היינו שאין הבא עליה חייב סקילה, דעכ"פ אין הלשון משמע דפליגי ר"י ור"ע בהא. גם מדנקט ר"ע אין היבמה גמורה, ולא נקט כלעיל, רשות אחרים עליה, משמע טפי דמלתא אחריתא קאמר, שאין בה חיוב סקילה כשבעלה. ונ"ל די"ל דר"ע לטעמיה דס"ל [כתובות כ"ט ב'] אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, א"כ כ"ש יבמה דכתיב בה נמי לא תהיה, לא עדיפא משאר חייבי לאוין [כיבמות דנ"ב ב'] להכי אצטריך להשיב דעכ"פ אין בה חיוב סקילה, אבל שמואל מספקא לי', למאי דקיי"ל [אה"ע י"ח, ומ"ד ס"ז] דקדושין תופסין בחייבי לאוין, אפשר דיבמה שאני דכ' גבה לא תהיה בה הווי']:

מלאכת שלמה

שומרת יבם. פ"ד אחים דף כ"ט. ובתשובות הרשב"א ז"ל סי' שנ"ח. ופי' הרב יהוסף ז"ל בין לשני יבמין פי' ואחד כבר עשה בה מאמר ע"כ:

ר' יהושע אומר לאחד ולא לשנים. ביד שם פי"א סי' כ"ג:

אין היבמה גמורה ליבם כשם וכו' כתב הר"ן ז"ל דבקצת נסחי גרסי' במתני' אין היבמה גמורה לאישה וקרי לה ליבמה אישה ש"מ דבשעשה בה מאמר עסיקי'. וגם ה"ר יהוסף ז"ל הגיה אין היבמה גמורה לאישה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה נדרים פרק י׳ משנה ו׳?

משנה נדרים פרק י׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה נדרים פרק י׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־10 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת נדרים פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת נדרים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת נדרים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Nedarim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Nedarim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Nedarim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Nedarim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Nedarim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Nedarim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)