משנה נזיר פרק ט׳ משנה ה׳

נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי שנאמר ומורה לא יעלה כו': תועלת ידיעתינו בשמואל אם הוא נזיר או לא למי שאמר הרי כשמואל או שיספר ספור מספוריו כמו שאמרנו בשמשון. והלכה כרבי נהוראי:

סליק פירוש המשניות להרמב"ם ממסכת נזיר

נזיר היה שמואל. לכאורה נראה מדיליף ליה משמשון שנזירתו היה כנזירת שמשון דתנן במ"ב פרק קמא. אבל הרמב"ם בפ"ג מהלכות נזירות כתב שמואל הרמתי נזיר עולם היה. לפיכך האומר הריני כשמואל הרמתי וכו' הרי זה נזיר עולם. ע"כ. ולעיל תנן דאיכא בינייהו דשמשון ונזיר עולם. ונראה בעיני דהרמב"ם סובר דזהו בכלל פלוגתא דר"מ ורבנן בדון מינה ומינה או דון מינה ואוקי באתרה בפרק ד' דשבועות דף ל"א והלכה כרבנן דס"ל דון מינה ואוקי באתרה וא"א לומר דאוקי באתרה ולא ליהוי נזיר אלא סתם נזירות. דהא הכי כתיב קרא דשמואל (א' א') ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו. דש"מ דהך מורה אכל ימי חייו קאי. והלכך דון משמשון דמורה האמורה היא נזירות. ואוקי באתרה דכל ימי חייו. והכ"מ לא העיר בזה:

נזיר היה שמואל. פירש הר"ב והאומר הריני כשמואל או כבן אלקנה כו' וכבר כתבתי במשנה ב' פרק קמא דמזה הל' משמע שאין צריך שיצרף עמו שם כנוי כמו שכתבתי שם שכן הוכיח הכ"מ. ומ"מ קשה לי בדברי הרמב"ם שכתב בחבורו שמואל הרמתי ולא ה"ל לכתוב אלא שמואל כסברתו בשמשון לדעת הכ"מ:

כדברי ר' נהוראי. כך דברי רבי נהוראי. רש"י:

מה מורה האמורה בשמשון נזיר. כדכתיב (שופטים י״ג:ה׳) כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן. רש"י:

אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם. שיטת הרב המזרחי שבכל מקום שאמרו בכיוצא בזה שלא באו לשלול בכל המקומות. אלא במקום שעליו הם אומרים כך. באו לשלול שאין פירושו אלא כך וכך. וזהו מפורסם בפירושו לפי' רש"י שבחומש. וככה נפרש דברי רבי יוסי. והלא אין מורה כלומר בשמואל אין לפרש מורה אלא של בשר ודם דהכי כתיב קרא (שמואל א א׳:י״א) ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו. שמשמעותו שיהיה לה' שעול מלכות שמים יהיה עליו: ולא עול מורה בשר ודם. והשיבו רבי נהוראי שא"א שיהיה כן שהרי מצאנו שכבר היה עליו מורה בשר דם. ולפי שנחלקו בו חכמים אם היה נזיר אם לא. לפיכך לא סדרו רבינו הקדוש במשנתו אלא לבסוף של המסכתא:

סליק מסכת נזיר

נזיר היה שמואל ולפי שנחלקו בו אם נזיר היה, להכי סדרו רבי לבסוף.

בדברי רבי נהוראי והאומר הריני כשמואל, הו"ל נזיר עולם:

מה מורה האמורה בשמשון נזיר דמפורש גביה דנזיר אלהים יהיה הנער:

אף מורה האמורה בשמואל נזיר ואף דאין אשה מדרת בנה בנזיר, חנה נדרה שתפתה לאלקנה עד שיתרצה, ולא מצינו שלא התרצה:

אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם ר"ל מורה האמור בשמואל, א"א לפרשו רק על מורא בו"ד, מדכתיב ונתתיו לה' ומורה לא יעלה על ראשו, שמשמעותו שיהיה עליו עול שמים, ועי"ז לא יהיה עליו מורא בשר ודם. ואע"ג דלא מצינו לשון מורא בה"א בסוף רק בא' בסוף י"ל דהכא ע"כ נתחלף א' בה' כהרגל אותיות אהו"י שמתחלפין זב"ז, והיינו מטעם דאמרן. דאי מורה ר"ל תער, הול"ל איפכא מורה לא יעלה על ראשו ונתתיו לה', דהרי חיוב נזירותו קדום לנתינה לד', דגם בעודו אצל אמו אסור לגלחו או לטמאו או להשקותו יין:

שכבר היה עליו מורה של בשר ודם ולפיכך א"א לפרש מורה בשמואל רק תער של נזירות. ואע"ג דכתיב וישסף שמואל את אגג, ונטמא במת. נ"ל לפי מה דקיי"ל [גיטין ד"ע ע"ב] דמגויד ומחותך שאמר תנו גט, הו"ל כחי, ה"נ בנזיר וכ"כ תירץ הש"ס לעיל [ד"ד ע"ב] דשוויינהו גוססין, דהו"ל נמי כחי לכל דבריו:

נזיר היה שמואל וכו'. ביד פ"ג דהלכות נזירות סימן ט"ז מפ' דנזיר עולם היה:

מה מורה האמורה בשמשון נזיר. כדכתיב כי נזיר אלהי' יהיה הנער מן הבטן ונראה דאפשר דתרגום יונתן בן עוזיאל פליג אמתני' שתרגם ומורה דשמשון ומספר ודשמואל תרגם ומרוות אינש ונראה שהוא סובר כדעת ר' יוסי הכא במתניתין:

א"ר יוסי וכו' ה"ק ליה ר' יוסי לר' נהוראי והלא אין מורה דכתיב הכא גבי שמואל אלא של בשר ודם ור' נהוראי שהשיב לו לר' יוסי הכי השיב לו והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני שכבר וכו' ואי ס"ד דאין מורה אלא של בשר ודם היכן היא הבטחתו של מקום שהבטיח אותו על פי רוח הקדש דנבואת אמו שלא יהא עליו מורא של בשר ודם אלא ודאי דהאי ומורא דקא אמרה אמו היינו נזירות כמו ומורא דכתיב גבי שמשון וכן מצאתי שפירש בתוספת יום טוב וכשיטת הרב המזרחי שבכל מקום כיוצא בזה לא באו לשלול כל המקומות אלא במקום שעליו הם אומרים באו לשלול שאין פירושו כך אלא כך. ונלע"ד דאגב ' תני בכל הני מתנייתא דבפירקין שרגלים לדבר קתני נמי השתא הא מתני' הכא דטעמא נמי הוי משום רגלים לדבר דכיון דאשכחן שהיה עליו מורא של בשר ודם רגלים לדבר דומורא דכתיב ביה היינו ודאי נזירות אפילו את"ל לדעת ר' יוסי שלא היתה לו הג"ש מקובלת. ירושלמי א"ר ינאי כתיב וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבא שמה יראת שמיר ושית מה הדין בזרא דחיל מן הדין פרזלא אף הדין שערא דחיל מן הדין פרזלא:

סליק פירקא. וסליקא לה מסכת נזיר. בעה"י בורא השמים והארץ ומעלה ומטה נתחיל מסכת סוטה: