דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מקוואות פרק י׳ משנה ח׳

מסכת מקוואות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָן, טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים בַּגּוּף. שָׁתָה מַיִם טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָם, טְהוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם טְהוֹרִים בַּגּוּף. בָּלַע טַבַּעַת טְהוֹרָה, נִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וֶהֱקִיאָהּ, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. בָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. הֱקִיאָהּ, טְמֵאָה וְטִמְּאַתּוּ. חֵץ שֶׁהוּא תָחוּב בָּאָדָם, בִּזְמַן שֶׁהוּא נִרְאֶה, חוֹצֵץ. וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

שתה משקין טמאין. שאר משקין חוץ ממים:

שאינן טהורים בגוף. לא עלתה להן טבילה בטבילת הגוף, דאוכלין ומשקין חוץ ממים אין להם טהרה במקוה:

אבל שתה מים טמאין וטבל. טהורים בגוף. שיש להן טהרה במקוה על ידי השקה:

הרי היא כמות שהיתה. טהורה כמות שהיתה, שהוא מציל עליה בעודה בלועה שלא תיטמא:

טובל ואוכל בתרומה. דטומאה בלועה אינה מטמאה אחרים:

בזמן שהוא נראה. על גופו מבחוץ:

טובל ואוכל בתרומה. לא שנא חץ טמא ולא שנא חץ טהור, אינו חוצץ בטבילה כל זמן שאינו נראה:

עוד מפרשים על משנה מקוואות פרק י׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כבר ביארנו שהמים לבדם בלתי שאר המשקין הם אשר יטהרו אם נשאם בתוך זה המקוה ולכן אם טבל זה האיש ויש מים טמאים באסטומכא יטהרו להגיעם בתוך המקוה והוא אמרו מפני שהם טהורים בגוף לפי שנטהרו והם בתוך האצטומכא להגיען בתוך המקוה ולכן אם הקיאן שמה יהיו טהורים וזה אשר בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת לא תטמא הטבעת לפי שהוא מציל עליה וכן אילו אכל בשר המת ונכנס לאהל לא יטמא האהל כמו שהתבאר באחד עשר מאהלות והיא בתוספתא כלים הבלועין מצילין על הטהורין מליטמא והחץ אשר הוא תחוב בגוף הנה יתראה קצהו בשטח הגוף ואז יהיה חוצץ כמו אילו היה על שטח הגוף והנה ישקע בבשר וישוב תוך הגוף ולא יקפיד בו אז ואפילו היה חץ טמא:

תוספות יום טוב

בלע טבעת טהורה כו' בלע טבעת טמאה וכו'. בפ"ד דחולין דף עא. אמר רבה כשם שטומאה בלועה אינה מטמאה. כך טהרה בלועה אינה מיטמאת. טומאה בלועה מנלן. דכתיב (ויקרא י״א:מ׳) והאוכל מנבלתה יכבס בגדיו. מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה [*ועדיין לא נתעכלה. וא"ל דמשום דטומאה בבית הסתרים היא שאינה מטמאה כדאי' התם במ"ג. דא"כ לטמא במשא. כדפירש"י שם בפרק יוצא דופן (נדה דף מג) ועיין בפ"ז דאהלות [מ"ה] וקאמר רחמנא דטהור וכו' טהרה בלועה מק"ו. ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא אחרים [*כדכתב הר"ב במ"ו פ"ח דכלים] וכו':

וטמאתו. אבל באוכלים ומשקים טמאים לא שייך למתני הכי דאין אוכלים ומשקין מטמאין אדם. אלא מי"ח דבר ע"י אכילה ושתיה:

ואם אינו נראה טובל. ולא דמי לבית הסתרים דבעינן ראוי לביאת מים. הר"ש:

ואוכל בתרומתו. לערב. הרמב"ם פרק ב מהלכות מקואות [הלכה ח]:

סליק מסכת מקואות

תפארת ישראל – יכין

אכל אוכלים טמאים ר"ל ואעפ"כ יש גם בשותה חילוק בין מים לשאר משקין. אבל חמורים טפי ממים. אבל במקוה מים חמירי טפי משאר משקין:

ושתה משקים טמאים טבל והקיאן טמאים דאין מועיל להן השקה. מיהו האדם אמק"ט מאוכלין ומשקין:

טהורים המים:

הרי היא כמות שהיתה דבלוע אמק"ט:

טוכל ואוכל בתרומה לערב דבלוע אמ"ט:

בזמן שהוא נראה כל ששוה לבשר מקרי נראה. משא"כ במשוקע [כ"כ רב"י י"ד סי' קצ"ח]:

ואם אינו נראה אף שהחץ טמא:

טובל ואוכל בתרומתו לערב:

מלאכת שלמה

בלע טבעת וכו'. ופי' רש"י ז"ל ולהכי נקט הזה ושנה וטבל ואח"כ הקיאה דאם הקיאה קודם טבילה נטמאת ביציאתה במגעו ע"כ ומפ' התם רבה דטעמא דמתני' משום בלוע ושמעי' ממתני' דקתני דטומאה בלועה אינה מטמאה וטהרה בלועה אינה מטמאה שאם בלע ג"כ שתי טבעות אחת טמאה ואחת טהורה אינה מיטמאה הטהורה מן הטמאה אבל אי הוה מפרשינן טעמא דמתני' משום דמגע בית הסתרים הוא ואנן בעינן גלוי דומיא דוידיו לא שטף במים טבעת בטבעת לא שייך למימר בהו בית הסתרים דאע"פ שנטמנו באדם הרי הן כמונחים בתוכו ומטמאה חדא לחברתה ע"כ ונפקא לן התם טומאה בלועה מקרא וטהרה בלועה מק"ו. ועיין במ"ש שם בפ' בהמה המקשה סי' ג':

בזמן שהוא נראה חוצץ. דאי אפשר שלא יהא מקצתו על הבשר מבחוץ וחוצץ הרא"ש ז"ל. ומפ' רבינו יצחק שהחץ הוא הקוץ שמדברת בו הברייתא. וז"ל התוספתא הנכנס לו חץ בירכו רבי אומר אינו חוצץ וחכמים אומרים ה"ז חוצץ בד"א בשל מתכת אבל בשל עץ ה"ז חוצץ ואם קרם עליו העור מלמעלה הכל מודי' שאינו חוצץ שכל הבלועים באדם ובבהמה בחיה ובעופות טהורים ע"כ ופי' הר"ש ז"ל פי' בשל מתכת עיילי ליה מיא טפי משל עץ שאינו נדבק כ"כ עם הבשר א"נ בשל מתכות איכא סכנה טפי כשמוציאו ודבר שאינו מקפיד אינו חוצץ:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת מקואות

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מקוואות פרק י׳ משנה ח׳?

משנה מקוואות פרק י׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״אכל אכלים טמאים ושתה משקים טמאים טבל והקיאן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מקוואות פרק י׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מקוואות פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת מקוואות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת מקוואות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Mikvaot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Mikvaot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Mikvaot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)