משנה מקוואות פרק י׳ משנה ו׳

מסכת מקוואות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מַטְבִּילִין חַמִּין בְּצוֹנֵן וְלֹא צוֹנֵן בְּחַמִּין, לֹא יָפִים בְּרָעִים וְלֹא רָעִים בְּיָפִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מַטְבִּילִין. כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין וְהִטְבִּילוֹ, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל. מָלֵא מֵי רַגְלַיִם, רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מָיִם. מָלֵא מֵי חַטָּאת, עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ כְלִי מַחֲזִיק כּוֹר וְאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אין מטבילין חמין בצונן. דאוכלים ומשקין אין להם טהרה במקוה, אלא המים שנטמאו בלבד, מטעם השקה וחיבור, ואין השקה מועלת אלא במין עם מינו, חמין בחמין ויפים ביפים ומרים במרים. אבל מין בשאינו מינו אין השקה מועלת בהן ולא נטהרו המים:

מלא משקין. כגון יין ושמן ומי פירות וכל משקין חוץ ממים:

כאילו לא טבל. משום דחייצי. ודוקא שלא נשתנו מראיהן, שלא נתבטלו במים:

מלא מי רגלים רואין אותן כאילו הן מים. דמי רגלים מין מים הן, וכשהשיקו עליהן מי מקוה נעשו חיבור להן ולא חייצי ונטהר הכלי. ויש ספרים שגורסין, רואין אותן כאילו הן יין, ואם היו משתנים מראיהן וחוזרים למראה מים, מתבטלים במים ונטהר הכלי. וכגירסא זו מוכח בתוספתא:

מלא מי חטאת. מים שנתקדשו באפר פרה, ומהם מזים על טמאי מתים:

עד שירבו המים על מי חטאת. שיהיה רוב הכלי פנוי כדי שירבו מי מקוה הנכנסים בו על מי חטאת שהיו בתוכו. ואם לאו, עדיין הוא בטומאתו והרי הן כשאר משקין שחוצצין בין הכלי ובין מי המקוה:

כור. שלשים סאין:

ואין בו אלא רביעית. מי חטאת. או שאר משקין:

כאילו לא טבל. דסבירא ליה לרבי יוסי, רביעית משקין או רביעית מי חטאת שבתוך הכלי, פוסלין בטבילה, וחוצצין אפילו בתוך כלי גדול, עד שיסיר הרביעית של משקין או של מי חטאת ויחזור ויטבילו ריקן. ואין הלכה כר׳ יוסי:

עוד מפרשים על משנה מקוואות פרק י׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כבר זכרנו שהמים אם יטמאו יטהרו במי המקוה וזה כשיושמו בכלי ותשים זה הכלי במקוה עד שיצופו המים אשר במקוה על פני המים אשר בכלי ואז יטהרו אלה המים כמו שהתבאר במסכת ביצה (דף יח:) וכן יטהר הכלי גם עם המים אשר בו יחד ואם היה הכלי טמא רוצה לומר שיקבל טומאה וזה במים לבד אמנם שאר המשקים הנה לא יטהרו לעולם אחרי הטמאם ועוד נבאר זה בד' ממכשירין שאמרו ב"ש שבעת טהרת המים הטמאים לא יטהרו אלא במקוה ממינו שאם היו מים חמים הנה טהרתם במקוה שיהיו מימיו חמים ואם היו המים מרים הנה טהרתם במקוה שיהיו מימיו מרים כי הכונה בטהרת המים שהוא ישוב עם מי המקוה כדבר אחד ויראה זה במים כמו שביארנו אמנם אם היה זה הכלי טמא מלא משקים זולת המים והטבילו כאילו לא טבל כי אלו המשקים לא יטהרו במי מקוה ואם יהיה בזה הכלי מי חטאת אשר הוא מים ואפר הנה לא יצטרך שיהיה הכלי מלא אבל קצתו ורובו רק מצד שתכנס מי המקוה לתוך הכלי ויגברו על מי חטאת שבכלי ואז יטהר הכלי וא"ר יוסי שאפילו יהיה זה הכלי מכיל שלשים סאה והיה בו רביעית ממי חטאת והטביל הכלי כולו במקוה הנה הוא ישאר בטומאתו כאילו לא טבל עד שיסור מה שבו ממי החטאת ויטבילו ריקן ואין הלכה כרבי יוסי:

תוספות יום טוב

אין מטבילין חמין בצונן וכו'. פי' הר"ב דאוכלים ומשקים אין להם טהרה כו' אלא כו' מטעם השקה. דהוי כמי שזרען וחוזר ונוטלן דזריעה מטהרת מטומאה דתנן [ספ"ט דתרומות] שתילי תרומה שנטמאו ושתלן טהורין. בתשובת רבינו גרשום מצאתי כך זו מצאתי בפירש"י פ"ג דבכורות דכ"ב ועיין בפי' הר"ב במ"ג [פ"ב] דביצה. ומ"ש הר"ב אין השקה מועלת אלא במין עם מינו. דב"ש גזרי דילמא חייס עלייהו ולא נגעי בהדדי. וב"ה לא גזרי. הר"ש:

כלי שהוא מלא משקין כו'. והכלי עצמו טמא:

מלא משקין. ובפרק כל הזבחים שנתערבו (זבחים דף עח) גרסי' כלי שהוא מלא רוקין. ונקט מלא משום סיפא דמי רגלים אפי' מלא טהור ולא בעי ביטול דסלקא להו השקה. אבל רוקין אפי' ברוב מים לא בטלי וחייצי לפי שהם עבים. הר"ש ותוס' שם:

רואים אותן כאילו הם מי'. כלומר אע"פ שמראיהן חלוק במקצת ממראה שאר מים אפ"ה כיון דמין מים הם לא בעי רובא לבטולי אלא רואין אותן וכו'. תוס' שם:

עד שירבו המים על מי חטאת. הואיל והן אב הטומאה [כדתנן בריש כלים]. וחשיבי משום קדושתייהו לא בטלי אלא ברובא. תוס' שם:

תפארת ישראל – יכין

בית שמאי אומרים אין מטבילין חמין בצונן נ"ל דגם אכלים קאי. מדחייס אפקיעה לא טבל שפיר:

ולא רעים ביפים לאוכלין ומשקין לא מהני טבילה. רק למים מטעם זריעה. משיקן למי המקוה. מיהו הנך לא מדחייס אתערובתן כ"כ הר"ש. והקשה הרא"ש. רעי' ביפין מאי אכ"ל. ולא הבנתי דעכ"פ חייס אמקוה:

בית הלל אומרים מטבילין דמקילי בכל הנ"ל:

כלי טמא:

שהוא מלא משקין מי פירות:

רואים אותם כאילו הם מים דמין מים הם והושקו למקוה:

מלא מי חטאת מאפר פרה דחשיבי:

ער שירבו המים מי המקוה שיכנסו להכלי:

על מי חטאת שיהא רוב הכלי פנוי. אז בטילי ברובא:

ואין בו אלא רביעית מי פירות או מי חטאת:

מלאכת שלמה

חמין בצונין ולא צונין בחמין. כך מצאתי מוגה ביו"ד בין שני הנוני"ן ובנקודת חירי"ק הכא וגם בשבת פ' כירה והביאו סילון של צונין לתוך אמה וכו' וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל ג"כ:

כלי שהוא מלא משקי' וכו'. בזבחים פ' התערובת דף ע"ח קתני דלי שהוא מלא רוקים ואפשר כי שם היא ברייתא. ומ"מ גם שם הוכיחו תוס' ז"ל מן התוספתא דגרסי' מלא מי רגלים רואין אותם כאילו הן יין דגרסי' בתוספתא דמסכת טהרות בפרק המתחיל דם טמא מי רגלים שנתערבו ביין רואין אותם כאילו הן מים נתערבו במים רואין אותם כאילו הן יין במים אם בטל מראיהן טהורים ואם לאו טמאים ע"כ וכן פי' ג"כ הר"ש ז"ל:

מלא מי חטאת. מים שנתקדשו באפר פרה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט עיין במה שכתב הר"ש ז"ל בפ' בתרא דמסכת פרה שנדחק לפ' מכח קושיא שהן מים שעדיין לא נתקדשו והכי נמי אשכחן דקרי להו תנא מי חטאת אע"פ שעדיין לא נתקדשו התם בפ"ט דתנן החושב על מי חטאת לשתות וכו' וז"ל כאן עד שירבו המים של מקוה על מי חטאת משהו הואיל ואב הטומאה הן וחשיבי משום קדושתייהו לא בטלי אלא ברובא ומיהו לא יתכן פי' זה אי מיירי במים שאינם מקודשין ובפ' בתרא דפרה דקדקנו ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מקוואות פרק י׳ משנה ו׳?

משנה מקוואות פרק י׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״בית שמאי אומרים אין מטבילין חמין בצונן ולא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מקוואות פרק י׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־9 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מקוואות פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת מקוואות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת מקוואות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Mikvaot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Mikvaot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Mikvaot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)