דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מקוואות פרק י׳ משנה א׳

מסכת מקוואות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהִכְנִיסָן שֶׁלֹּא כְדַרְכָּן, אוֹ שֶׁהִכְנִיסָן כְּדַרְכָּן וְלֹא מֵרְקָן, אוֹ שֶׁמֵּרְקָן וְנִשְׁבְּרוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין. כְּלִי שֶׁהִטְבִּילוֹ דֶּרֶךְ פִּיו, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל. הִטְבִּילוֹ כְדַרְכּוֹ בְלֹא זִבּוֹרִית, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. כְּלִי שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ טָהוֹר עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ שׁוֹקֵעַ, אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. קַלְמָרִין הֶדְיוֹטוֹת, אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. וְקַלְמָרִין שֶׁל יוֹסֵף הַכֹּהֵן הָיְתָה נְקוּבָה בְצִדָּהּ:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

כל ידות הכלים. כגון יד הקרדום וכיוצא בה שהכניסה בברזל:

שלא כדרכה. בעיקום:

ולא מירקן. לא גמר הכנסתן. לשון ומירק אחר שחיטה על ידו, במסכת יומא [דף ל״ב]:

או שמירקן. שגמר הכנסתן ונשברו:

כלי שהטבילו דרך פיו כאילו לא טבל. דכל כלי שבתחילת הכנסתו במים כופהו על פיו, אין המים נכנסין לתוכו לעולם אפילו מכניסו כולו, עד שיטנו:

בלא הזיבורית. שלא הטביל בית ידו, או דבר נוסף שיש בכלי באחת מקצותיו. ולהכי קרו ליה זבורית, שאינו עיקרו של כלי. ואין המים באין בהן עד שיטנו על צדו. וכל הני דמתניתין כולהו טעמא [כדי] שיבואו המים בכולן:

קלמרין. כלי שמניחין בו את הדיו. וכן קורים אותו בלשון רומי קלמר״ו. ויש מהן שפיהן שוקע לתוכן כדי שלא ישפך הדיו אפילו אם יהפך על פיו. ואם הטבילו כדרכו, אין המים נכנסים בחלל השקוע שסביב פיו מבפנים, לפיכך צריך לנקב מן הצד:

עוד מפרשים על משנה מקוואות פרק י׳ משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמרו פה שלא מרקן הוא לקוח מן ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳:כ״א) והכונה שהוא יניח ידו ביד הכלי עד שיכניס המים בו כי רוב הידות הם חלולות ואמרו או שמרקן ונשתברו רומז אל כלי המתכות לבד אם תשבר היד ולא יבנה אבל נתמעך קצתו אשר אי אפשר למים להכנס לאלה המקומות המגולים וכן ביאר בתוספתא שהדיבור בידות החלולות וכאשר אפשר בהם שיתגלו. הטבילו דרך פיו שישים פי הכלי למטה על פני המים ומושבו מלמעלה כי המים לא יגיעו אל תוך הכלי כולו כי האויר ישאר בו מוחש וידחה המים:

וזיבורית. הוא הדבר החסר שאין המים נכנסים ואשר ירצה בו פה הוא אשר הטביל את הכלי ולא ישקיע קצותיו בטבילה אם יהיה לו זויות ותוספות ואולי היה בקצת הכלים תוספות מה היו קורין אותו זיבורית אי אפשר שיכנסו בה המים עד שיטה על צדה. פי השקוע לתוכה שתהיינה השפתות כפופות לתוך הכלי כזאת וברוב לא יעשה כזה:

וקלמרין הדיוטות. בלעז קלמ"ר וזאת תעשה מעופרת כפופה לתוכה עד שאם תתהפך לא ישפך מה שיש בה מהדיו והוא ברוב נעשה אצלנו והנה בלי ספק תצטרך שינקב בצדה עד שיבאו המים לזאת הכפיפה וזו היא צורתו:

תוספות יום טוב

או שמרקן. ונשברו הידות ואינן משמשין עוד מעין מלאכתן ראשונה [כדתניא בתוספתא והביאה הר"ש] חוצצין הידות מה שהן תחובין בברזל ומהודקים ואין המים נכנסין בהן. כיון שאינו עומד להתקיים כך חוצצים. מהר"ם:

כלי שהטבילו דרך פיו. כתב הר"ב דכל כלי שבתחלת הכנסתו וכו'. כי האויר ישאר בו מוחש וידחה המים. הרמב"ם. ומהר"ם כתב אם לא שיהיה פיו רחב ביותר:

בלא הזבורית. פי' הר"ב בית ידו או דבר הנוסף. וכן פי' הרמב"ם וכתב דזיבורית הוא הדבר החסר ובנא"י הדבר האפל והנקל והפחות ע"כ. ועיין ברפ"ה דגיטין. והראב"ד בפ"ג מה"מ [הלכה יב] גורס זרבובית. ומפרש שהכלי שיש לו שתי פיות נקרא זרבובית ומביא ראייה מויקרא רבה ומתני' ה"פ כלי שהטבילו כדרכו שוליו למטה ואין לו זרבובית הוא פה שני לא עלתה לו טבילה עד שיטנו על צדו שהכלי שאין לו אלא נקב א' אין המים נכנסים בכולו מפני הרוח ואילו היה לו פה שני בצדו אפי' לא יטהו על צדו יכנסו בו המים ע"י אותו הנקב ע"כ. וז"ל מהר"ם בלא זיבורית ההר"ר *)שמעון פי' כעין קנישקנין כלי שקנים יוצאים ממנו כדאמרינן בויקרא רבה בפסוק והוא ישקוט השותים במזרקי יין (עמוס י) כוסות שיש להן זרבוביות. ונ"ל הל' דבר המוסף ומתרבה מל' [קדושין מט] אשתרבובי אשתרבוב דזיין ושי"ן מתחלפים כמו מנעל של זרב דסוף מס' כלאים מל' שרב. ובלשון מקרא יזורבו נצמתו [איוב ו] כמו שרב ושמש ע"כ:

קלמרין. כתב הר"ב ואם הטבילו כדרכו כו'. קשה דא"כ במטהו על צדו סגי ולמה בעינן שינקבנו ולכן צריך לפרש שאפילו אם יטהו על צדו אין המים נכנסים כו':

תפארת ישראל – יכין

שהכניסן שלא כדרכן כיד הקרדום שהכניסו תוך הברזל בעיקום:

ולא מרקן לא גמר הכנסתן:

או שמרקן ונשברו שנשבר היד ואין ראוי עוד לתשמיש הראשון:

כאילו לא טבל דבפה כלי למטה. לא יכנסו מים לכלי:

הטבילו כדרכו בלא זבורית צואר ארוך שלכלי. ומדאינו מעיקר הכלי. נקרא זבורי':

עד שיטנו על צדו כדי שיכנסו המים:

צלוחית שפיה שוקע ואפי' כשיטה לא יכנסו המים:

קלמרין דינטענפאס:

הדיוטות פיהן שוקע שלא ישפך הדיו כשיתהפך:

מלאכת שלמה

ולא מירקן. פי' הרמב"ם ז"ל אומרו פה שלא מרקן הוא לקוח מן ומורק ושוטף במים והכוונה שהוא יגיע ידו ביד הכלי עד שיכניס המים בו כי רוב הידות הן חלולות וזה שאמר או שמרקן ונשברו רומז אל כלי מתכות בלבד אם תשבר ונתמעכה קצתה עם קצתה אשר אי אפשר למים להכנס לאלה המקומות וכן ביארה התוספתא שהדבור הלז הוא בידות החלולות ובאותם שאפשר שיפחתו וידבקו שני דופנותיו זה בזה ויסתם החלל וזהו בכלי מתכות ע"כ וכן פי' ג"כ בפ"ג דהלכות מקואות צ"ל בלא זבורית וגרסת הראב"ד כו' והוא התחלת הדבור: וגרסת הראב"ד ז"ל שם בהשגות בלא זרבובית והוא כלי שיש לו שני פיות נקרא קנישקניז וה"פ דמתני' כלי שהטבילו כדרכו כלומר שוליו למטה ואין בו נקב זולת פיו והיינו בלא זרבובית לא עלתה לו טבילה עד שיטנו על צדו שע"י כך יכנסו המים בכולו שאילו היה נקב בצדו דהיינו זרבובית לא היה צריך להטותו על צדו שאפי' יטבילנו דרך שוליו ע"י הנקב שבצדו יכנסו המים בכולו כן פי' שם מהר"י קארו ז"ל לפי פי' הראב"ד ז"ל וגירסתו ואית דגרסי זבורית וי"ס זוברית ופי' הרא"ש ז"ל שהוא צואר ארוך של הכלי כמו שעושין לכלי זכוכית. ובערוך פי' בלא זבורית פי' טבלו ולא הטביל בית ידו ויש אומרים ולא זבורית פי' לא עלתה לו נקיות וטהרה ע"כ והביאו בשמו בספר הרוקח סי' תפ"א:

צלוחית שפיה שוקע אינה טהורה עד שינקבנה מצדה. ס"א עד שיטה אותה על צדה וקשה לי עלה דהאי גירסא דמ"ש מקלמרין שפיהן ג"כ שוקע לתוכן דלא סגי בהטייה על צדן. וז"ל הרמב"ם ז"ל שם בחבורו צלוחית שפיה שוקע אינה טהורה עד שיטנה על צדה. קלמרין אינה טהורה עד שיקבנה מצדה כדי שיכנסו המים לעקמומיות שבה ע"כ ולפי זה ניחא אבל כאן בפי' מתני' פירש בין בצלוחית בין בקלמרים שפיהן כפוף לתוכן:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מקוואות פרק י׳ משנה א׳?

משנה מקוואות פרק י׳ משנה א׳ פותחת במילים ״כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מקוואות פרק י׳ משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מקוואות פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת מקוואות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת מקוואות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Mikvaot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Mikvaot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Mikvaot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)