משנה מקוואות פרק א׳ משנה ח׳

מסכת מקוואות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

לְמַעְלָה מֵהֶן, מַיִם מֻכִּין, שֶׁהֵן מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין. לְמַעְלָה מֵהֶן, מַיִם חַיִּים, שֶׁבָּהֶן טְבִילָה לַזָּבִים, וְהַזָּיָה לַמְצֹרָעִים, וּכְשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מים מוכין. מים נובעים שהן מלוחים או חמים:

שהן מטהרים בזוחלין. ואילו מעין שמימיו מועטים דלעיל אינו מטהר בזוחלין אלא באשבורן:

מים חיים. נובעים שאינן מוכין:

שהן טבילה לזבים. דכתיב (ויקרא ט״ו:י״ג) ורחץ את בשרו במים חיים:

והזייה למצורעים. דכתיב בהו (שם י״ד) אל כלי חרש על מים חיים:

וכשרים לקדש בהן מי חטאת. דכתיב בהו (במדבר י״ט:י״ז) מים חיים אל כלי:

עוד מפרשים על משנה מקוואות פרק א׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מעלה חמישית הוא שיהיו מים נובעים אך שהם מוכים רצה לומר מלוחים או מרים או חמים או זולת זה מן הטעמים הרעים הנמצאים בקצת המימות כמו שיתבאר בשמיני מפרה ואלה המים נוספים על הקודמין שהוא מטהר בזוחלין מצד שהוא מעין ולא יערבם דבר ומלת זוחלין עברית (דברים ל״ב:כ״ד) עם חמת זוחלי עפר רצה לומר הנחשים הנגרים בארץ: ומעלה ששית הוא שיהיה מים נובעים ערבים והם אותם אשר יקראו מים חיים ולא יאות טבילה לזב לבד אלא בהם רצה לומר איש זב אם השלים ימי טהרתו וכן טהרת מצורע רצה לומר המים אשר ישחטו עליו צפרים וקדוש מי חטאת לא היה דבר מזה אלא מאלה המים כי לאלה השלשה דברים אמר האל בהם מים חיים:

תוספות יום טוב

מוכין. פירשתיו במ"ט פ"ח דפרה. [*ושם נשנה במשנה המלוחים והפושרים והר"ב שכתב חמין במקום פושרין. כ"כ הרמב"ם בפי' אבל בה' פרה פ"ו העתיק הפושרים ובפ"ט מהלכות מקואות [הל' ה'] העתיק מרים במקום חמים ובפירושו דהכא כתב מוכים ר"ל מלוחים או מרים או חמים או זולת זה מן הטעמים הרעים הנמצאים בקצת המימות כמו [שנתבאר] בשמיני מפרה עכ"ל ושם בפרה לא כתב רק מלוחין או חמין] [ויהיו מוכין בדגש הכ"ף]:

בזוחלין. מלת זוחלין עבריית מחמת זוחלי עפר (דברים לב כד) ר"ל הנחשים [הנגרים] בארץ. הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

למעלה מהן מים מוכין ר"ל מי מעין אף שאינן מ' סאה. אבל הוכה טעמן. שהן מרים. או מלוחים או חמין או אפילו פושרין:

שהן מטהרין בזוחלין ר"ל גם בזוחלין וכ"ש באשבורן. דדינן כשאר מעין. רק מדמשונים בטעמן. אינן נקראים מים חיים:

למעלה מהן מים חיים מי מעין זכים ויפים ושוטפין בזרם [עי' פ"ח דפרה מ"י]:

שבהן טבילה לזבים לזב זכר שהצריכה לו תורה טבילה במים חיים דוקא:

והזייה למצורעים שהצריכה תורה שישחוט הצפור האחד מב' צפרים שיביא. אל מים חיים שבכלי חרש ובתוכו יטביל אח"כ הצפור החי עם האזוב ושני תולעת ועץ ארז ויזה עמהן על המתטהר ז' פעמים:

וכשרים לקדש מהן מי חטאת כשישאבום משם בכלי. רשאי לקדש המים שבכלי באפר פרה. להזות מהן על הנטמא במת ביום ג' וז':

מלאכת שלמה

שהן טבילה לזבים. זבין דוקא אבל זבות אינם טעונות מים:

שהן טבילה. נ"א שבהם טבילה לזבים וכו':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מקוואות פרק א׳ משנה ח׳?

משנה מקוואות פרק א׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״למעלה מהן מים מכין שהן מטהרין בזוחלין למעלה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מקוואות פרק א׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מקוואות פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת מקוואות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת מקוואות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Mikvaot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Mikvaot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Mikvaot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)