דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מנחות פרק ח׳ משנה ו׳

מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

וּמִנַּיִן הָיוּ מְבִיאִין אֶת הַיַּיִן. קְרוּתִים וְהַטּוּלִים, אַלְפָא לַיָּיִן. שְׁנִיָּה לָהֶן, בֵּית רִמָּה וּבֵית לָבָן בָּהָר, וּכְפַר סִגְנָה בַבִּקְעָה. כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְשֵׁרוֹת, אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִין. אֵין מְבִיאִין, לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים, וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִין, וְלֹא מִמַּה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶן. וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין אִלְיוּסְטָן. וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין יָשָׁן, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אֵין מְבִיאִין, לֹא מָתוֹק, וְלֹא מְעֻשָּׁן, וְלֹא מְבֻשָּׁל. וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל. אֵין מְבִיאִין מִן הַדָּלִיּוֹת, אֶלָּא מִן הָרוֹגְלִיּוֹת וּמִן הַכְּרָמִים הָעֲבוּדִים:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

קרותים והטולים. שם מקומות הם:

אליוסטן. יין מתוק מחמת השמש, שתלו הענבים בשמש למתקן. שמש בלשון יון יוסטן:

יין ישן. שעברו עליו שנים עשר חודש, עובר אדמימותו, והכתוב אומר (משלי כ״ג:ל״א) אל תרא יין כי יתאדם, אלמא בשעת אדמימותו מובחר הוא:

לא מתוק. כשהוא מתוק מחמת עצמו. דאילו מחמת שמש, הא תנא רישא אליוסטן אם הביא כשר. פירוש אחר, תירוש שלא עברו עליו ארבעים יום. וראשון עיקר:

מן הדליות. מן הגפנים המודלות על גבי כלונסות וקנים גבוהים מן הארץ:

אלא מן הרגליות. מגפנים ששוכבות על גבי קרקע בין רגלי בני האדם שאינן מודלות:

העבודים. שנעבדו שתי פעמים בשנה. שחופרים סביבות הגפנים להפך בקרקע שבשרשיהן ועושין בהן גומות להשקותן, וזו היא עבודתן:

עוד מפרשים על משנה מנחות פרק ח׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ומנין היו מביאין את היין קרותים והטולים כו': אליוסטן משומשים ר"ל שנותנים אותו בבדים תחת השמש עד שישבר כמו שעושים במצרים ושם השמש בלשון יוני כפי דברי קצת מפרשים יוסטן. ואין מביאין יין ישן והוא שכלו לו י"ב חדש לפי שהוא חם ומתחדש בו מרירות וסומך זה למה שנא' אל תרא יין כי יתאדם. מעושן ר"ל שאם היה לכלי ריח אותו היין היה בו הבל והוא הנקרא מעושן ואירע הרבה המום הזה אצלנו ביינות המערב. ומבושל המבושל על ידי אש. ודליות הדליות הגבוהות מן הארץ על ערש של קנים: ורוגליות הסמוכות לארץ כשאר הכרמים: ומה שאמר העבודים ביארו שענינו שנעבדו שתי פעמים בכל שנה ועבודת הכרמים היא החפירה סביבות השרשים כמין גומות ולהשקותן ולהפך אותה העפר כולה כדי שיכנס בהן המים והאויר:

תוספות יום טוב

לא מתוק. פי' הר"ב כשהוא מתוק מחמת עצמו וכו'. פ"א תירוש כו' וראשון עיקר. כ"כ התוספות מדתני רבי חייא [שהעתקתיו ברפ"ו דמס' עדיות] יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר:

ולא מעושן. כשהיו הענבים מרים היו מעשנין אותן כדי למתקן. או מבשלין אותם. רש"י. ורמב"ם פי' מעושן ר"ל שאם היה לכלי *)ריח [רע] אותו היין [יש] בו [ריח רע ג"כ] והוא הנקרא מעושן [ויקרה] הרבה מום הזה אצלנו ביינות המערב ומבושל המבושל ע"י אש. ע"כ. ובכף נחת כתב מעושן שמעשנים החביות של עץ כשהם חדשים בגפרית והיין מתבשם ביותר בטעם ובריח טוב ע"כ. אבל הוא מזיק לאדם וזה מפורסם. ולפיכך נפסל:

תפארת ישראל – יכין

קרותים והטולים שם מקומות:

אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחין ולא ממה שנזרע ביניהן מגפנים שהיה זרוע ביניהן שהכחישו הקרקע:

אין מביאין אליוסטן מתוק. שתלו ענבים תלושין בשמש ונתמתקו. שמש בלשון יון יוסטון:

אין מביאין ישן שעבר עליו שנה. וחלף אדמימותו:

אין מביאין לא מתוק שכל יין מתוק מחמת עצמו אין בו חוזק. וי"א דר"ל יין שלא עברו מ' יום משנעצרו הענבים דאז עדיין הוא מתוק ולא חזק:

ולא מעושן שנתעשנו הענבים כדי שיתמתקו. וי"א שנתעשן החבית בגפרית. רק צריך שיהיה חזק מצד עצמו:

ולא מבושל באש:

אין מביאין מן הדליות גפנים המודלות ע"ג כלונסות:

אלא מן הרוגליות גפנים ששוכבים ע"ג קרקע בין רגלי בני אדם. שהן מובחרים ביותר. מדקרוב גידולן לארץ:

ומן הכרמים העבודים שחפרו סביבם ב' פעמים בשנה:

מלאכת שלמה

ומאין היו מביאין. גרסינן. ויש לתמוה אמאי תנא הכא בלבד ומאין היו מביאין וכו':

קרוחיים ועטולים כך מצאתיו מוגה ומנוקד אבל בערוך בערך חטלים ובערך קרחיים חטוליים בחי"ת וכן ג"כ גירסת ה"ר יהוסף ז"ל אלא שכתב ס"א וחלוטים:

בית רימא. ברי"ש: בפי' רעז"ל שמש בלשון יון יוסטן. אמר המלקט איליוס וכן הוא בערוך ג"כ. וכתבו תוס' ז"ל לא כמו שפי' הקונטרס שתולין הענבים לשמש דהא בפ' המוכר פירות קתני ברייתא יין הליסטון ושל צימוקים כשר אלא במחובר בעודו בגפן נתמתקו בשמש ע"כ:

אין מביאין ישן דברי רבי ובדיעבד אם הביא כשר אפילו לרבי. וביד ר"פ ששי דהלכות אסורי מזבח וסי' ט' ובפ"ז סימן ו'. ומשמע מדבריו אשר שם דתרתי בעינן שיהיו מן הרוגליות וגם שיהיו מן הכרמים [העבודים] פעמים בשנה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מנחות פרק ח׳ משנה ו׳?

משנה מנחות פרק ח׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״ומנין היו מביאין את היין קרותים והטולים אלפא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק ח׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מנחות פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת מנחות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)