משנה מנחות פרק ה׳ משנה ד׳

מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

וְחַיָּב עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הַלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן, פְּסָלָהּ. לְבוֹנָה, יִלְקְטֶנָּה. נָתַן שֶׁמֶן עַל שְׁיָרֶיהָ, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. נָתַן כְּלִי עַל גַּבֵּי כְּלִי, לֹא פְסָלָהּ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

וחייב על השמן. אם נתנו על מנחת חוטא או על מנחת קנאות:

נתן כלי. שיש בו שמן:

על גבי כלי. של מנחת חוטא:

לא פסלה. ולא אמרינן הרי עבר על מה שכתוב בתורה לא ישים עליה שמן, שלא הזהירה תורה אלא שלא יתן השמן לתוך הסולת או לתוך הקמח:

עוד מפרשים על משנה מנחות פרק ה׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

וחייב על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה כו': [נתן כלי] ע"ג כלי ר"ל שיתן כלי שיש בו שמן על הכלי שיש בו המנחה לא פסלה ואין אנו אומרים כבר עבר על מה שאמר לא יתן עליה שמן לפי שהכוונה לשם שלא יבלול הסולת או הקמח בשמן:

תוספות יום טוב

וחייב על השמן וכו'. פירש הר"ב אם נתנו על מנחת חוטא. או על מנחת קנאות דבהו כתיב לאו משא"כ באינך:

נתן עליה שמן פסלה לבונה ילקטנה. יליף בברייתא דרחמנא קרייה חטאת כלומר דאפי' נתן חטאת קרויה. וכתיב היא למעוטי דתפסול אם נתן ופוסל אני בשמן שא"א ללקטו ומכשיר אני בלבונה שאפשר ללקטה:

נתן כלי. לשון הר"ב שיש בו שמן על גבי מנחת חוטא וכן ל' רש"י וחדא חדא מתרי תרי נקטי דה"ה לבונה וה"ה על מנחת קנאות. וכן הרמב"ם בפירושו כתב שמן ובחבורו פי"ב מה' מה"ק כתב שמן או לבונה:

על גבי כלי לא פסלה. פי' הר"ב שלא הזהירה תורה אלא שלא יתן השמן לתוך הסולת יליף לה בברייתא מדכתיב עליה משמע בגופה ופירש"י עד שיערב כו'. וכ"כ הרמב"ם בפירושו שהכונה שלא יבלול וכו'. והיינו דבחבורו העתיק נתן כלי כו' על גביהן:

תפארת ישראל – יכין

ועל הלבונה בפני עצמה כשנתן שמן או לבונה במנחת חוטא או קנאות. חייב מלקות:

נתן כלי על גבי כלי שנתן כלי עם שמן על סולת המנחה:

לא פסלה וק' והרי כתב ונתת על המערכת לבונה זכה אע"ג שהבזך שהוא כלי מפסיק [עי' פי"א מ"ה]. וי"ל התם הכי אורחא אבל הכא הא דכתיב לא ישים עליה שמן היינו כבשאר מנחה:

מלאכת שלמה

לבונה ילקטנה. אבל בשמן קתני פסל משום דאי אפשר ללוקטו אם ניתן בה והה"נ לבונה שחוקה דאי אפשר ללקטה אע"ג דלא מיבלעא כשמן דפסלא. וביד שם פי"ב סי' א' ובפי"א דה' פסולי המוקדשין סי' י' י"א:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מנחות פרק ה׳ משנה ד׳?

משנה מנחות פרק ה׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״וחיב על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק ה׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מנחות פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת מנחות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)