משנה מנחות פרק י״ג משנה א׳

הרי עלי עשרון יביא אחד עשרונים יביא כו': הרי זה על כל החלות אע"פ שהוא מבואר מחמת ענין השלישי והוא שאם יביא ששים לפי שהוא גדול שבמנחות (יחיד) [יעב"ץ: יביא] בכלי אחד כמו שנתבאר בפ' שלפני זה וענין מיוחדת שאינה סמוכה לדבר אחר רק קרא אותו הכתוב מנחה (שם מנחה) שם מוחלט אבל זולתה מן המנחות סמוכה מנחת מרחשת מנחה על המחבת מאפה תנור ואין הלכה כרבי יהודה:

הרי עלי עשרון יביא אחד. פשיטא. וכן עשרונים נמי פשיטא דמיעוט [עשרונים] שתים. פירשתי ואינו יודע כו'. איצטריך ליה. גמ':

יביא איזה שירצה. פי' הר"ב מחמשת המנחות דחמשה הן. כדפי' הר"ב לקמן. וכתבו התוס' אבל במנחת נסכים לא אכוון אע"ג דמתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום [כמ"ש הר"ב בסוף פרק דלעיל] דסתמא דעתיה אמנחות המפורשות ורגילות לבא בפני עצמן ולא בגלל זבח. ע"כ:

עשרונים יביא שנים כולה פשיטא. רק סיפא קמ"ל בשלא ידע כמה פירש.:

פירשתי ואיני יודע מה פירשתי שכחתי המנין כמה מנחות נדרתי:

יביא ששים עשרון מיירי דאמר פירשתי מנין עשרונות. אבל לא אמרתי שיהיו כולן בכלי א'. להכי אפילו רבי דקאמר לקמן [במ"ב] דמייתי מא' עד ס'. התם מיירי שאמר שיהיה כל נדבותיו בכלי א'. משא"כ הכא שלא פי' שיהיו כולן בכלי א'. להכי סגי שיביא ס' עשרונים בס' כלים. [אמנם אילה"ק א"כ ניחוש שנדר טפי ממנין זה [וכדלקמן מ"ד] י"ל דהתם אין מנין מורגל להקדשות זהב וכסף. משא"כ הכא מסתמא לא הקדיש טפי (ממנין) [כמנין] מנחות שמורגל בצבור ביום היותר מרובה [כלעיל פי"ב מ"ד]. ולחזקיה בש"ס ה"נ מיירי בכלי א'. ומתניתין אתיא כרבנן לקמן [מ"ב]:

יביא איזו שירצה מן החמשה מיני מנחות. דד' מיני מנחות יש כמ"ש ריש מכילתן. סולת. מחבת. מרחשת. מאפ"ה [ובמאפה נכלל חלות. ורקיקין. וסימן להמנחות סחרא או סחרחר]:

שהיא מיוחדת שבמנחות דסולת נקראת בתורה סתם בשם מנחה בלי שם לווי. משא"כ שאר מנחות יש להן שם לווי בתורה. מנחת מחבת וכו':

כך הגיה בנ"ק בש"ס. אמנם הגי' שלפנינו הוא כך. פשיטא. ומשני מיעוט עשרונות שתים אצטרכא ליה. ופירש אאמ"ו הגזצוק"ל בגליון הש"ס שלו. דסד"א דאף דלא יגרע מב' עכ"פ יוסיף על ב'. עכלה"ט. ובני ע"ר הגאבדק"ק לאנדסבערג שליט"א הוסיף לחזק דברי אאמ"ו הגזצוק"ל דהרי לחזקיה מתני' כרבנן אתיא. דקטן והביא גדול יצא [כרתוי"ט מ"ט] ולהכי קמ"ל דזהו דוקא במסופק כמה פירש בנדרו. משא"כ בעשרונים אין כאן ספק. דלא מחית אינש נפשיה לספיקא. כב' כתות בנות [קידושין דנ"א וס"ד. ונדרים ס"א ב']. ואילה"ק דכאן משמע דמיעוט רבים ב' לא פחות ולא יותר. ולמה כ' הרמב"ם [פ"ז מלולב] דהא דאמרינן ערבי שנים היינו רק שלא יפחות. אבל רשאי להוסיף. י"ל דהכא בנדרים שאני דהולכין אחר לשון בנ"א. אף שבלשון תורה יש בדבריו משמעות אחר [כנדרים ד"ל ע"ב] ורק לר' יאשי' [שם דמ"ט] אף בנדרים הלך אחר לשון תורה בין להקל בין להחמיר. ועי' ר"ן שם ד"ה ירושלמי. ע"כ דברי בני הרב הנ"ל שליט"א:

הרי עלי עשרון יביא אחד. עשרונים יביא שנים. פי"ז דהלכות מעשה הקרבנות סימן ז':

פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא ששים עשרון. גמרא מאן תנא אמר חזקיה דלא כרבי דאי רבי האמר יביא מנחות של עשרונים מא' ועד ס' ור' יוחנן אמר אפילו תימא רבי באומר פירשתי עשרונות אבל לא קבעתים בכלי דמייתי שיתין עשרונות בשיתין מאני דהאי דקאמר רבי יביא מנחות של עשרונים מא' ועד ס' היינו היכי דקבעם בכלי אחד דלא מצי לאתויי בכלי ולא בציר מהכי ולא טפי מהכי. וכתב הרגמ"ה ז"ל פירשתי בשעת נדרי כמה עשרונים הייתי רוצה להביא ואיני יודע מה פירשתי יביא ס' עשרונים שיחיד מתנדב מנחה גדולה של ס' עשרונים ובכלל הגדולה יש אותה שנדר דלא כרבי דאמר לקמן קטן והביא גדול לא יצא דס"ל דאין קטן בכלל גדול ע"כ:

מיוחדת. שנקראת מנחה סתם ואין לה שום לויי עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט וסימן זה הוא שיהיה בידיך שלא תטעה ותשכח איזו מנחה קאמר ר' יהודה שהיא מנחה שפתח בה הכתוב תחלה. ומצאתי בספר לקח טוב פ' ויקרא עלה מ"ו שכתב וז"ל אמר יהיה קרבנו לשון גוזר יהיה והל"ל אם סלת יהיה קרבנו אלא ללמד שהמתנדב מנחה סתם אינו מביא כי אם מנחת הסלת מן החטים שהיא נקראת מנחה סתם והאחרות יש להם שם לוויי מנחת מחבת וכיוצא וכן אם אמר הרי עלי מנחה מן השעורים יביא מן החטים קמח יביא סלת ולמה נקראת זו מנחת הסלת יותר משאר מנחות שגם הם מסלת מפני שהיא נקמצת כשהיא סלה וכל שאר המנחות אינן נקמצות רק אחר אפייתן עכ"ל ז"ל. ומן התימה שפירש דקדוק זה על סברת ר' יהודה דלית הלכתא כותיה שגם בפי"ז דהלכות מעשה הקרבנות פסק כדעת ה"ק שיביא איזו מנחה שירצה מן החמש מנחות: