משנה מנחות פרק י״ב משנה ג׳
מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא
הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעֹרִין, יָבִיא מִן הַחִטִּים. קֶמַח, יָבִיא סֹלֶת. בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, יָבִיא עִמָּהּ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. חֲצִי עִשָּׂרוֹן, יָבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם. עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה, יָבִיא שְׁנָיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
הרי עלי מנחה מן השעורים יביא מן החטים. שאין מנחת נדבה באה אלא מן החטים. וכגון שאמר אילו הייתי יודע שאין מביאים מנחה מן השעורים לא הייתי נודר אלא מן החטים. אבל אם אמר לא הייתי נודר כלום, אינו חייב כלום:
יביא סלת. דכתיב (ויקרא ב׳:א׳) סולת יהיה קרבנו:
ר׳ שמעון פוטר. ר׳ שמעון סבר בגמר דבריו אדם נתפס, והואיל וגמר דבריו שלא כדין המנחה, אינו חייב כלום. ואין הלכה כר׳ שמעון:
עוד מפרשים על משנה מנחות פרק י״ב משנה ג׳
פירוש המשניות לרמב״ם
הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החטים כו': ר"ש אומר בגמר דבריו אדם נתפס והואיל וגמר דבריו שלא כראוי לא נתחייב שום דבר וכאילו לא נדר ודע שזה האיש שנדר כ"ז שאמר דעתי היה שהדברים שאמרתי מספיקין שאם לא היה כן לא נתחייבתי בשום דבר אינו חייב כלום ואין דברי חכמים במשנה הזאת אלא באיש שאומר אילו ידעתי שאין שם מנחה אלא על סדר זה לא נתחייבתי כך אלא כפי הראוי נתחייבתי זהו מחויב להשלים הקרבן והענין מבואר כמי שאומר הרי עלי מנחה ואח"כ מתנה תנאי מפסיד כמו שזכר הרי הוא מבטל התנאי כמו שבארנו אבל כל זמן שמוסיף ואמר הרי עלי מנחת שעורים בלא שמן ולבונה הרי עלי מנחה חצי עשרון אינו חייב כלום (כלומר) לדברי הכל שלא חייב עצמו במצות ואין הלכה כר"ש:
תוספות יום טוב
הרי עלי מנחה מן השעורים יביא מן החטים. כתב הר"ב. וכגון שאמר אילו הייתי יודע וכו'. ומיהו ברפ"ב דנזיר באומר הריני נזיר מן הגרוגרות. סברי ב"ה דלא הוי נזיר שלא נדר כדרך הנודרים. דדוקא גבי מנחה יביא מן החטים. משום דשעורין שייכי גבי מנחה. כדאשכחן מנחת העומר ומנחת קנאות דבאות שעורין ולמנחה מעליא אכווין. אבל גרוגרות לא שייכי לנזירות. ומעיקרא כי אמר הריני נזיר לא היה בדעתו [לנזירות] כלל. תוס'. והכא לא דמי למתני' ה' פ"ז. באומר תודה מן החולין ולחמה מן המעשר דיביא לחמה מן החולין ולא בדקינן ליה. משום דהתם מאי בדיקה בעי. נדר גמור נדר. אלא שרוצה להביא מהמעשר. ואינו יוצא י"ח בזה. ומשום דהדר ביה כי אמר מן המעשר לא מצי למיהדר משום אמירתו לגבוה כו' כדכתיבנא שם בשם התוספות:
תפארת ישראל – יכין
הרי עלי מנחה מן השעורין והרי מנחת נדבה באה רק מחיטין:
שלא התנדב כדרך המתנדבים והא דפליגי. דוקא בשאומר אלו הייתי יודע הדין הייתי אומר שאביאה מחטין. וכדומה. אבל באומר אלו הייתי יודע הדין לא הייתי נודר כלום. לכ"ע פטור מכלום. [ולא דמי לאומר הרי עלי תודה מחולין ולחמה ממעשר דיביא גם לחמה מחולין. ולא בדקינן כי הכא [כפ"ז מ"ה]. די"ל דהתם עיקר הקרבן נדר כדינו. רק שאמר שיהיה ממעות מעשר. ובזה לא יצא יד"ח נדרו. משא"כ הכא עיקר הקרבן לא נדר כדינו ועפי"ג סי' נ"ט]. ולא קיי"ל כר"ש. מיהו דוקא הנהו. דכולהו שייכו למנחה. ואפילו שעורין אפשר במנחת עומר וסוטה. אבל באומר הריני נזיר מגרוגרת. גם לדידן פטור מנזירות [כפ"ב דנזיר]. דבגרוגרת לא שייכי נזירות כלל:
מלאכת שלמה
הרי עלי מנחה מן השעורים. ר"פ שני דנזיר:
ר"ש פוטר. דס"ל אף בגמר דבריו אדם נתפש וכר' יוסי דנתמורה פ' חמישי. וכתבו תוס' ז"ל דבגמרא רוצה ליישב דברי ב"ה ככולי עלמא אפילו כמאן דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה והא דקאמר סברי לה כר"ש לאו משום דפליגי אדרבנן דר"ש לענין מנחה אלא כלומר גבי נזיר הוו מסקי טעמייהו כר"ש גבי מנחות ומיהו רבנן גופייהו מודו גבי גרוגרות דלא הוי נזיר דדוקא גבי מנחה יביא מן החטים משום דשעורים שייכי גבי מנחה כדאשכחן מנחת העומר ומנחת קנאות דבאות שעורים ולמנחה מעלייא איכוין אבל גרוגרות לא שייכי לנזירות ומעיקרא כי אמר הריני נזיר לא היה בדעתו לנזירות כלל. ולחזקיה דמדמי מנחה ונזירות אהדדי ההיא דמקום שנהגו דר' יוסי לא סבר לה כר"ש לאו אר"ש דפירקין קאמר אלא אההוא דלקמן בפ' הרי עלי עשרון דתנן הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו יצא ר"ש אומר אין זו עולה דטעמא משום דלא התנדב כדרך המתנדבים וההיא דתודוס איש רומי דפ' מקום שנהגו דמיא לה אבל גבי מנחה מן השעורים מודה דפטור כר"פ והיינו טעמא משום דגבי עולה כי אמר הרי עלי עולה לא שייר בקדושתה וכי אמר אח"כ להקריב בבית חוניו מ"מ קדושה היא וכיון דחל עליה הקדש תו לא פקע אבל מנחה מן השעורים לא קבל עליו מנחה מן החטים ומודה ר' יוסי דפטור ע"כ. ועיין בספר קרבן אהרן פרשת ויקרא פרק עשירי. ואיתה למילתיה דר"ש בפ' מקום שנהגו (פסחים דף נ"ג) ושם בנזיר. ובערכין פ' משקלי עלי דף כ'. ותוס' ס"פ השוחט וירושלמי פ' ואני דף נ"ד. וביד פי"ז דהלכות מעשה הקרבנות סימן ט':
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה מנחות פרק י״ב משנה ג׳?
משנה מנחות פרק י״ב משנה ג׳ פותחת במילים ״הרי עלי מנחה מן השערין יביא מן החטים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק י״ב משנה ג׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת מנחות פרק י״ב?
בפרק י״ב של מסכת מנחות יש 5 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.
עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)