משנה מנחות פרק י״א משנה ג׳

מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל, לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, וְדוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. טִחוּנָן וְהֶרְקֵדָן אֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֵינָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים. לדברי הכל. שאותו חצי עשרון שחולק בו עשרונו של כהן גדול נמשח ונתקדש ומקדש את המנחה:

ודוחות את השבת. לפי שאי אפשר לעשות לישה ועריכה ואפייה מאתמול, דכיון דמיקדשא בכלי מיפסלא בלינה:

עוד מפרשים על משנה מנחות פרק י״א משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חביתי כהן גדול לישתן ואפייתן בפנים ודוחות כו': כבר בארנו פעמים שזה הכלל שאמר רבי עקיבא אמת לא ישתבש בשום פנים בשום דבר מכל המצות:

תוספות יום טוב

חביתי כ"ג לישתן ואפייתן בפנים. והר"ב העתיק לישתן ועריכתן בפנים ולי נראה דה"ג לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים:

לישתן ועריכתן בפנים. כתב הר"ב ולדברי הכל שאותו חצי עשרון שחולק בו עשרונו של כ"ג נמשח ונתקדש ומקדש את המנחה. וכן לשון רש"י. ומסיים בה והאי דלא משחו עשרון שלם מפני שכל אדם מודד בו [מנחתו. ופעמים] שמוציאו לחוץ. אבל זה אינו מסור אלא לכהנים לחצות בו עשרונים. ע"כ. וכתבו התוס' דלא יתכן טעם זה כלל. דהא בפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף נ"ז) [ואני העתקתיו בפ"ט משנה ה'] דרשינן מקרא מדות יבש לא נתקדשה מדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ז) חמץ תאפינה ביכורים לה'. אימתי לה' לאחר אפייה. ואע"ג דההוא קרא גבי עשרון כתיב לא שנא. ונראה לפרש דלישה ועריכה דלחם הפנים ושתי הלחם במדת יבש הוא דאין בהן שמן. ולישתן ועריכתן לא היתה בכלי הלח. אבל לישה ועריכה דחביתין היה בכלי הלח דיש בה שמן שנמדד בלוג ומדות הלח נמשחה לכ"ע ובכלי שהיה לש ועורך היה בולל. לפיכך צריך בכלי שרת [ועיין בפי' הר"ב פ"ו מ"ג] והא דנקט במתני' חביתי כ"ג לאו דוקא. דה"ה שאר מנחות הטעונות שמן כדאיתא בתוספתא דקתני מנחה יש בה מעשה כלי בפנים טחינתו והרקדתו בחוץ ולישתו ועריכתו [ואפייתו] בפנים וכו' והא דלא תני במתני' אלא חביתין יש לומר משום דחביתין חלוקין משתי הלחם ולחם הפנים בשני דברים. דאלו לישתן ועריכתן בחוץ ואינן דוחות את השבת. ואלו לישתן ועריכתן בפנים ודוחות את השבת. ועוד נראה דמתני' נמי קתני שאר מנחות. דקתני בסיפא כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ופי' בקונטרס לישה ועריכה הכל בכלי שרת בפנים ולא בחוץ ע"כ. וראיתי לרש"י עצמו במסכת זבחים פי"א דף צ"ו. אדאמרינן התם שתי הלחם ולחם הפנים דאפייתן בתנור [וקדושתן] בתנור כתב וז"ל וקדושתן בתנור שאין נעשין בכלי שרת לפי שאין טעונין שמן כדאמר בפרק שתי הלחם. לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים דתנור מקדש להו. ע"כ:

כלל א"ר עקיבא כו'. ונשנה פ"ו דפסחים ומשולש בפ' י"ט דשבת. ולא בעי צריכותא דאשמועינן בכל דוכתא מאי קדחי שבת. תוס'. וע' במשנה ח' פ' בתרא דר"ה:

תפארת ישראל – יכין

חביתי כהן גדול הם י"ב חלות שמקריבין משלו בכל יום מחציתן בבקר ומחציתן בערב:

לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים דהרי אותו חצי עשרון שחולק בו העשרון שמביא הכה"ג בכל יום. לכ"ע מקדש המנחה [כפ"ט סי' ל"ט]. ותו מדנילוש בשמן. הרי מדת הלח נתקדש. ומפסל ביוצא. מדכולה כליל [עיי' לעיל סי' ח']. וה"ה שאר מנחות מאפה הנקמצות. נילושות ונאפות מבפנים מדנתקדש שמנן. אף דמדאין כולן כליל אין נפסלות ביוצא רק אחר קמיצה. עכ"פ מגניא מלתא להוציאן לחוץ אחר שנתקדשו בכלי כלעיל. והא דלא נקט להו. ה"ט משום דבעי למימר דדוחות השבת. והא אינו רק בחביתין ולא בשאר מנחות [אב"י בהא מתורץ קושית תוספות פסחים דל"ו ד"ה במקום. וע"ש]:

ודוחות את השבת דכשיאפו מאתמול אתקדשו בתנור ואפסלו בלינה. [ר"ל אף למ"ש רש"י ור"ב לעיל [פ"ז מ"ד] בנסכים. דאף שקדשו בכלי אפ"ה לא מפסלו בלינה. היינו מדעיקר קדושתייהו בשחיטת הזבח. משא"כ חביתין מדאינן נקמצות אין בהן קדושה אחרת. להכי וודאי קדשו בכלי קדושה גמורה. אמנם תוספ' [דע"ט א' ד"ה אין]. ס"ל דאף נסכים משקדשן בכלי נפסלו בלינה. וכך כתב גם הרמב"ם [בפ"ב ממעהק"ר הי"ב]:

מלאכת שלמה

חביתי כ"ג. פ' התכלת (מנחות דף נ':)

לישתם ועריכתם ואפייתם בפנים כצ"ל. ע' בתוי"ט שהביא מהתוס' בזה"ל כדאיתא בתוספתא דקתני מנחה יש בה מעשה כלי בפנים טחינתו והרקדתו בחוץ כו' הגה"ה כך הלשון בתוספות אפילו בתלמוד המוגה ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל אמנם אנכי חפשתי בתוספתא פי"א ומצאתי שם הנוסחא כך מנחות יש בהם מעשה כלי בפנים טיחונן והרקדתן בחוץ לישתן ועריכתן ואפייתם בפנים ובזר כשרות וכו']:

טחומן והרקדן בחוץ ואינם דוחות וכו' כצ"ל:

כלל אמר ר' עקיבא וכו'. ועיין במ"ש ר"פ ר"א דמילה. בסוף פי' רעז"ל דכיון דמקדשא בכלי. אמר המלקט דכתיב על מחבת וכיון שנתקדשו בכלי נפסלין בלינה כדתנן בפ' שני דמעילה המנחות משקדשו בכלי נפסלים בלינה. וביד פ"ג דהלכות תמידין ומוספין סי' י"ח י"ט:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מנחות פרק י״א משנה ג׳?

משנה מנחות פרק י״א משנה ג׳ פותחת במילים ״חבתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפיתן בפנים ודוחות״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק י״א משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מנחות פרק י״א?

בפרק י״א של מסכת מנחות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)