משנה מנחות פרק א׳ משנה ד׳

מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. קָמַץ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ, אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנּוֹ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ שֶׁקָּמַץ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ, מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁקְּמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנָּן, אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנָּן, וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁקָּמַץ וְנָתַן בַּכְּלִי וְהִלֵּךְ וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, זֶה הוּא שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר, כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ, כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר, כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם, פִּגּוּל וְחַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת, כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

קמץ חוץ למקומו. חשב בשעת קמיצה לאכול השיריים חוץ לעזרה:

נתן בכלי הלך והקטיר חוץ לזמנו. ובאחת משלשת עבודות הללו חשב על השיריים לאכלן חוץ לזמנו:

מנחת חוטא וקנאות. יש בהן עוד פסול אחר המוציאן מידי פגול, כגון שלא לשמן, דאמרינן בריש פרקין דפסולות אם קמצן שלא לשמן, ושלשת שאר העבודות חשב עליהן חוץ לזמנן, או אפילו הראשונה חוץ לזמנה והשאר שלא לשמן, הוציאו מידי פגול:

או שקמץ או נתן בכלי או הוליך או הקטיר שלא לשמן. כלומר אי זו מאלו שעשה שלא לשמן והשאר על מנת לאכול לשיריים חוץ לזמנו לא קרב המתיר כמצותו ואין בשיריים כרת:

כזית בחוץ כזית למחר. חשב באחת מן העבודות שתי מחשבות חוץ לזמנו וחוץ למקומו. ועד השתא איירינן בשתי עבודות שחשב באחת חוץ לזמנו ובאחרת חוץ למקומו, ועכשיו מיירי שחשב בשתיהן בעבודה אחת. ולרבי יהודה איצטריך, דלא תימא בשתי עבודות הוא דפליג רבי יהודה דבתר קמייתא אזלינן, אבל בחדא עבודה מודה, קמשמע לן:

כזית למחר וכזית בחון. אף על פי שחשב תחלה לחוץ לזמנו הוציאתו שניה מידי כרת:

אמר רבי יהודה זה הכלל כו׳ ר׳ יהודה פליג אתנא קמא בין בעבודה אחת בין בשתי עבודות. ואין הלכה כר׳ יהודה:

עוד מפרשים על משנה מנחות פרק א׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כיצד לא קרב המתיר כמצותו קמץ חוץ למקומו כו': לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר כו': כל זה מבואר לך בפרק שני של זבחים ואין הלכה כרבי יהודה:

תפארת ישראל – יכין

קמץ חוץ למקומו שחישב לאכול או להקטיר כדת ממנה חוץ לעזרה:

או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו שהיו כל עבודות הללו בה במחשבת חוץ למקומו:

או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו ר"ל או שעשה א' מאלה על מנת לאכל השיריים או להקטיר הקומץ חוץ למקומו. ושאר ג' העבודות עשה ע"מ חוץ לזמנו:

מנחת חוטא ומנחת קנאות שדינן כחטאת להפסל גם בשלא לשמו:

ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן שעשה חד מהנך של"ש והשאר חוץ לזמנו:

לאכול כזית בחוץ וכזית למחר לעיל נמי בכה"ג מיירי שחישב על כזית א' בחוץ ועל כזית אחר למחר. רק דלעיל מיירי בחישב בב' עבודות. בא' חוץ לזמנו ובב' חוץ למקומו. אבל הכא מיירי שחישב בא' מד' עבודות המנחה ב' מחשבות. כזית א' חוץ לזמנו וכזית אחד חוץ למקומו:

וחייבים עליו כרת אפילו היו ב' המחשבות בעבודה א'. תפוס לשון ראשון:

ואין כו כרת אף דחכמים היינו ת"ק. אפ"ה הדר ותנא וחכ"א וכו' דלא תימא דסיפא דלאכול כחצי זית וכו' נמי מלתא דר"י היא:

מלאכת שלמה

בפי' ר"ע ז"ל משנה ד' מתחלת מנחת חוטא וקנאות וכו' וטעות הוא וצריך למחוק אות הדלית משם ולכותבה לעיל קודם הלשון המתחיל קמץ חוץ למקומו וכו':

כזית בחוץ כזית למחר. חשב באחת וכו' לשון ר"ע ז"ל עד מלות אמרינן בעבודות. צריך להגיה איירי בשתי עבודות:

וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת. וא"ת היינו ת"ק וי"ל דאתא למיסתם כותיה דכה"ג משני בפ' המפלת. תוס' ז"ל. ועיין במה שפירשתי בס"פ שני דמסכת זבחים בס"ד:

שאין אכילה והקטרה מצטרפין. בגמרא מוקי לה ר' ירמיה כר' אליעזר ואביי מוקי לה כרבנן וכדכתיבנא בס"פ שני דזבחים. וביד פי"ו דהלכות פסולי סימן ב':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מנחות פרק א׳ משנה ד׳?

משנה מנחות פרק א׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״כיצד לא קרב המתיר כמצותו קמץ חוץ למקומו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק א׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מנחות פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת מנחות יש 4 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)