דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מעילה פרק ב׳ משנה ה׳

מסכת מעילה, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ, הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. נִזְרַק דָּמָן, חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר, אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדָּשֶׁן:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אין מועלין בבשר. דהא יש בו היתר לכהנים, דבשר חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור, נאכל לכהנים:

אבל מועלין באימורים. שאין בהן היתר לכהנים:

עוד מפרשים על משנה מעילה פרק ב׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור מועלין בהן כו': אלו שזכר בכאן בקדשי קדשים הרי כמו שבארנו בחמישי מזבחים וכבר הקדמנו בפרק שלפני זה שקדשי קדשים אחר זריקת דמים [אין מועלין] בבשרם ושם נתבאר ג"כ שזבחי שלמי צבור אוכלים אותם הכהנים ולפיכך אין מועלין בבשרם כמו החטאת והאשם:

תפארת ישראל – יכין

וזבחי שלמי צבור ב' כבשי עצרת:

וטמא אין מועלין בבשר משנזרק דמו. משום שמאז הותר לכהנים:

אבל מועלין באימורים מדנקרבין על המזבח:

מלאכת שלמה

זבחי שלמי צבור היינו כבשי עצרת הבאים עם שתי הלחם דאין לך שום שלמים נאכלין בצבור אלא אלו:

אבל מועלין באימורין עד שיצאו לבית הדשן. אבל אימורי קדשים קלים אמרינן בגמרא דמאחר שהעלן לגבי מזבח אין בהן מעילה דכיון דאימורי קדשים קלים הן מיקרי נעשית מצות משום העלאה. וא"ת ומ"ש. ואומר מורי הרב רבינו פרץ שיחיה דשנא ושנא איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא דכתיב והוציא הדשן גבי עולה ואי לאו האי קרא מן הדין היה לנו לומר דמשעת העלאה הן בקדשי קדשים הן בקדשים קלים הוו נעשית מצותם אך גלי קרא גבי עולה דלא הוי נעשית מצותם בהעלאה כיון דאכתי צריך להוציא לבית הדשן הלכך קדשי קדשים נילף מינה שכשם שהיא קדשי קדשים ומועלין בה עד שתצא לבית הדשן כך כל קדשי קדשים מועלין באימורין והם חלק גבוה כמו עולה עד שיצאו לבית הדשן. אבל קדשים קלים לא נילף מינה. ואיבעית אימא סברא דגבי קדשי קדשים שיש בהן מעילה מתחלה לא נפקא מעילה מהם או מאימורים שלהם לכל הפחות עד שיגמור הכל שיצאו לבית הדשן אבל בקדשים קלים שאין בהן מעילה עד לאחר זריקה מיד שיעלו האימורים דין הוא דלא נימעיל בהו כי סברא הוא לומר בכל מקום דמיד לאחר העלאה הוי נעשית מצותה אלא דגבי קדשי קדשים לפי שיש בהם מעילה מתחלה לא נפקי אלא לאחר זמן מאוחר שנוכל למצוא דהיינו הוצאה לבית הדשן. אך קצת קשה על זו הסברא דהא קטרת שהוא קדשי קדשים ויש בו מעילה מתחלה וקיימא לן דמשעה שתעלה תמרתו אין בה מעילה ולא אמרינן עד שתצא לבית הדשן. אמנם לטעמא דפרישית ניחא דכיון דלאו מין זבח הוא לא שייך למילף מעולה א"נ כמו כן שאני דההקטרה היא עבודה אחרונה דלא היה בה היצאת הדשן מחוץ למחנה כדמשמע לקמן ודוק היטב ותמצא חילוק טוב עכ"ל תוספות ז"ל שבדפוס ושבכתיבת יד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מעילה פרק ב׳ משנה ה׳?

משנה מעילה פרק ב׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור מועלין בהן משהקדשו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מעילה פרק ב׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מעילה פרק ב׳?

בפרק ב׳ של מסכת מעילה יש 9 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת מעילה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Meilah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Meilah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Meilah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Meilah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Meilah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)