דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ח׳

מסכת מכשירין, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

חֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, וַחֲלֵב הַבְּהֵמָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים. מָה אִם חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לִקְטַנִּים, מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא מְיֻחָד לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אִם טִמֵּא חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָמֵא, יְטַמֵּא חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר. אָמַר לָהֶם, מַחְמִיר אֲנִי בְּחָלָב מִבְּדָם, שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה, טָמֵא, וְהַמַּקִּיז לִרְפוּאָה, טָהוֹר. אָמְרוּ לוֹ, סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמַּשְׁקִים הַיּוֹצְאִין מֵהֶן לְרָצוֹן, טְמֵאִים, וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, טְהוֹרִים. אָמַר לָהֶן, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, שֶׁתְּחִלָּתָן אֹכֶל וְסוֹפָן מַשְׁקֶה, תֹּאמְרוּ בְחָלָב שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ מַשְׁקֶה. עַד כָּאן הָיְתָה תְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּאן וָאֵילָךְ הָיִינוּ מְשִׁיבִין לְפָנָיו, מֵי גְשָׁמִים יוֹכִיחוּ, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן מַשְׁקֶה וְאֵינָן מְטַמְּאִין אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר לָנוּ, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּמֵי גְשָׁמִים, שֶׁאֵין רֻבָּן לָאָדָם, אֶלָּא לָאֲרָצוֹת וְלָאִילָנוֹת, וְרֹב הֶחָלָב, לָאָדָם:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

חלב האשה מטמא. מכשיר לקבל טומאה. ואם נטמא או שהאשה טמאה, מטמא כדין משקין טמאים, דתורת משקה יש בו:

לרצון. הנחלב בכונה:

ושלא לרצון. כגון חלב הנוטף מדדיה:

שאינו מיוחד אלא לקטנים. וסתמיה לא חשיב כולי האי:

שדם מגיפתה טמא. דהיוצא ממכתה טמא, דדמי לדם חללים שקרוי משקה, דמה לי קטלה כולה, מה לי קטלה פלגא:

שדם מגיפתה טהור. דדם בהמה לא אקרי דם חללים, דגבי אדם כתיב:

סלי זיתים וענבים יוכיחו. שהסוחטן לרפואה טמא, ואעפ״כ לרצון טמאים, שלא לרצון טהורים אף החלב, אע״פ שהחולב לרפואה טמא, כשנחלב שלא לרצון דין הוא שיהיה טהור ושלא לרצון טהורים. שאין היוצא מן הזיתים וענבים חשוב משקה עד שיצא לרצון:

עוד מפרשים על משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כל מקום שאתה שומע בכאן מטמא ואינו מטמא. ר"ל אם הוא משקה או אינו משקה וכשהוא משקה דינו כדין המשקין מהיותו מכשיר ומטמא עצמו ויטמא כשיצא מגוף טמא וכאשר אינו משקה הוא טהור בכל ענין וטעם לרצון שחולבין אותו בכוונה ומכוונין עליו שיהיה משקה ושלא לרצון שיצא מעצמו בלא חליבה או שנחלב בלא כוונה אבל על דרך שחוק וכיוצא בו ואמרו בזב דמעת עינו ודם מגפתו וחלב האשה מטמאין טומאת משקין רצה לומר שהן בתורת משקין שנטמאו בזב בלבד ואינם אבות הטומאות כמו זובו ורוקו כמו שזכרנו בפ"ק דכלים וכמו שנבאר במסכת זבין (פ"ה מ"ז) וכבר נקדם לך בפרק אשר לפני זה כי הדבר אשר שותת מן הענבים והזיתים בלא כוונת סחיטה אינו משקה עד שיתכוין בעליו לאסיפת השתיתה ההיא וישים אותה בכלי ואז תהיה משקה ולפי שאמר ר"ע בויכוחו זה כי החלבים כולם משקה יצאו בכוונה או בלא כוונה ושם ראייתו בזה כן אין חילוק בין חולב לרפואה או חולב לשתיה ע"כ אמרו לו זיתים וענבים יוכיחו אשר אין לחלוק ג"כ בין מי שיוציא מיציהם לשתיה או לרפואה ואעפ"כ אין מיציהם משקה אלא כשיוצא ברצון והמאמר כולו מבואר ואין הלכה כר' עקיבא:

תוספות יום טוב

לרצון ושלא לרצון. פירש הר"ב לרצון שנחלב בכוונה כו' וכן פירש הרמב"ם. וכלומר דלא הוי כמו לרצון ושלא לרצון דריש פ"ק. דהתם מיירי בשעת נפילתן על הזרעים ומש"ה אפילו סופו לרצון. אבל הכא מיירי בשעת פרישה מן האשה. וכ"כ התוספות בריש פכ"ב דשבת [ד"ה חלב]:

שדם מגפתה טמא. דיש לנו להשוות משקים היוצאים מן האשה [ד]. הר"ש:

שהחולב לרפואה. לרפואת הבהמה שלא יזיקנה חלבה טמא דהא לרצון הוא. והמקיז דם לבהמתו לרפואה. טהור דדם מגפתה היא. והואיל והחולב לרפואה טמא. אף הנוטף שלא לרצון טמא. רש"י רפכ"ב דשבת:

והמקיז לרפואה. נראה בעיני דמכאן ראיה לפירוש הר"ש דלשתייה אף בבהמה מכשיר דאלת"ה אמאי דחיק נפשיה לומר מחמיר אני בחלב מדם מטעמא דמשכחת לה חומרא בלרפואה. תיפוק לי' דבלשתייה גופה שכן סתם כל חליבה. דמשכחת חומר בחלב מבדם. דהמקיז אף לשתייה בבהמה טהור ותיובתא להרמב"ם דמפ' לעיל דם הקזה בשל אדם דוקא. ונפלאתי על הכ"מ שהניח מ"ש הרמב"ם דבשל אדם ולא פי' בו דבר ולי צ"ע:

ושלא לרצון טהורים. כדתנן בפרקין דלעיל בסופו הא למה זה דומה לסלי זיתים וענבים שמנטפין. הר"ש:

סליקא לה מסכת מכשירין

תפארת ישראל – יכין

חלב האשה מטמא לרצון ר"ל בחולב בכוונה:

ושלא לרצון בנטף מדדיה:

שדם מגפתה פצעה. דהו"ל משקה כדם חללים. דמה לי קטלה כולה או פלגא:

טמא וראוי להשוות משקין היוצאים ממנה:

יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור דאינו דם חללים:

אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם ואין ללמוד קולא בחלב מדם מגפתה של בהמה:

שהמשקים היוצאין מהן מענבים וזיתים שבהן:

לרצון אפילו רק לרפואה:

ושלא ואפ"ה שלא לרצון וכו':

טהורים כספ"ה וכ"כ בחלב בהמה הול"ל אף דלרפואה טמא. שלא לרצון טהור:

מלאכת שלמה

חלב האשה וכו'. שבת ר"פ חבית (שבת דף קמ"ג) וכתבו שם תוס' ז"ל הא דתנן בריש מכלתין כל משקה שתחלתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון וכו' לא דמי רצון דהתם לרצון דהכא דהתם מיירי בשעת נפילתן על הזרעים שיהא לרצון דבעינן יותן דומיא דכי יתן אבל הכא מיירי בשעת פרישתו מן האשה או מן הבהמה ע"כ. ופי' שם רש"י ז"ל שדם מגפתה טמא וחלבה כדם מגפתה דדם נעכר ונעשה חלב ודת מגפתה סתמי' שלא לרצון הוא וטמא ע"כ. והרבה הר"ש ז"ל לדחות פי' זה וכתב לכך נראה דהכא דייק משום דיש לנו להשוות משקים היוצאים מן האשה דכי היכי דדם מגפתה מכשיר שלא לרצון ה"ה חלב ע"כ. ועיין ג"כ שם בתוספות ז"ל:

והמקיז לרפואה טהור. סתמא דלא כר' אלעזר דמתני' דלעיל דמטמא לדם הקזה לרפואה. ואיתא בגמרא בכריתות פרק אמרו לו (כריתות דף י"ג) ומפרש התם לרצון של תינוק שלא לרצון שאינו רוצה לינק ומסיק התם מי סברת שלא לרצון דלא ניחא ליה לא מאי שלא לרצון בסתמא דדעתיה דתינוק קרובה לגבי חלב אבל אי חזינן דלא ניחא לי' לינוקא לא מכשרא וטהור. אבל שם בפרק חבית מסקינן איפכא לרצון בסתמא ושלא לרצון דאמר לא ניחא ליה. והתם בפ' חבית מפ' בתירוץ שני דדוקא נקט סלי זיתים וענבים שהמשקה הנוטף מהן נופל לארץ והילך לאיבוד הלכך סתמא לא ניחא ליה ואפקורי מפקר לההוא משקה. אבל שאר סלים אפשר דאפילו תותים ורמונים סתמן למשקה וע"ש בתוס':

שדם מגפתה טמא. ודלא כר"ש דפ' שני דחולין:

ושלא לרצון טהורין. שאין היוצא מן הזיתים וענבים חשוב משקה עד שיצא לרצון וכן תנן בס"פ דלעיל הא למה זה דומה לסלי זיתים וענבים שהן מנטפין. הר"ש ז"ל:

סליק

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מכשירין פרק ו׳ משנה ח׳?

משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון וחלב הבהמה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מכשירין פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת מכשירין יש 8 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת מכשירין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Makhshirin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Makhshirin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Makhshirin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)