משנה מכשירין פרק ה׳ משנה י״א

מסכת מכשירין, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ יָדֶיהָ טְהוֹרוֹת, וּמְגִיסָה בִקְדֵרָה טְמֵאָה, אִם הִזִּיעוּ יָדֶיהָ, טְמֵאוֹת. הָיוּ יָדֶיהָ טְמֵאוֹת, וּמְגִיסָה בִקְדֵרָה טְהוֹרָה, אִם הִזִּיעוּ יָדֶיהָ, הַקְּדֵרָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נָטְפוּ. הַשּׁוֹקֵל עֲנָבִים בְּכַף מֹאזְנַיִם, הַיַּיִן שֶׁבַּכַּף, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּעָרֶה לְתוֹךְ הַכְּלִי. הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים כְּשֶׁהֵן מְנַטְּפִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ומגיסה בקדירה. מהפכת בכף שבידה לתבשיל שבקדירה:

אם הזיעו ידיה. מהבל הקדירה, נטמאו ידיה כאילו נגעה במשקה שבקדירה:

היו ידיה טמאות. אם הזיעו ידיה, נטמאת הזיעה מחמת ידיה, ונטמאת הקדירה, לפי שההבל מחבר בין הזיעה שבידיה למשקין שבקדירה:

ר׳ יוסי אומר אם נטפו. אין הקדירה טמאה אא״כ נטפו טיפין מן הזיעה שבידיה לתוך הקדירה. ואין הלכה כר׳ יוסי:

היין שבכף טהור. ואינו מכשיר, דלא הוחשב להיות משקה עד שיערה אותו לתוך הכלי. וכמו שאין לו תורת משקה לענין הכשר, כך אין לו תורת משקה לענין טומאה ולענין יין נסך:

עוד מפרשים על משנה מכשירין פרק ה׳ משנה י״א

פירוש המשניות לרמב״ם

לפי שזכר בהלכה אשר לפניה כי ההבל העולה מן הכלי הטמא הוא כמו המשקים טמאים ויטמאנו שנה מה שדומה לזה ואמר כי כשתגיס האשה הטהורה הקדרה טמאה בכף והזיעו ידיה מן ההבל העולה מן הקדרה שידיה טמאות לפי שנגעה במשקין טמאין לפי שההבל אשר בלל ידיה הוא ממשקין טמאין וחלופו כשהיו ידיה טמאות והקדרה טהורה והזיעו ידיה בהבל אותה זיעה היו משקין טמאים לפי שנטמאו בידה ויטמאו כל מה שבקדרה לפי שההבל מחובר בין המשקה ההוא אשר על ידיה ובין מה שבקדרה ורבי יוסי אומר עד שנטף מזיעת ידיה בקדרה ואז תהיה טמאה ואמרו בכאן קדרה טמאה ר"ל הדבר אשר בקדרה לפי שכבר ביארנו בתחלת המסכתא שמשקין שנטמאו מחמת ידים לא יטמאו כלים אא"כ תחשוב זיעת היד הנה בהבל כאילו הן משקים טמאים היוצאים מן הטמא ויחושו לו ופירוש אמרו היין שבכף טהור כי אינו מכשיר עד שישימו בכלי ואז יהיה משקה ויכשיר ואין הלכה כר' יוסי:

תוספות יום טוב

אם הזיעו ידיה הקדרה טמאה. כתב הר"ב לפי שההבל מחבר כו' ומסיים הר"ש כגון מערה מצונן לחם ע"כ. ודבר תימה הוא בעיני דהתם החם הוא הטמא ומטמא לעליון שהוא הצונן. ואילו הכא צונן העליון טמא ואתא לטמויי לחם התחתון ומה ראיה היא זו. וכי תימא דה"ק כמו שהחם מטמא לצונן העליון. אף כאן נעשה עליון חם מן התחתון ולפיכך חוזר ומטמא גם לתחתון. אכתי לאו ראיה דהא אי משום הא איכא לדמויי למחם לחם דטהור. ויראה לי דהך דהכא לאו מטעמא דלעיל הוא. דלא חלקו לעיל אלא כשהעליון טהור. אבל היכא דהעליון טמא כי הכא אין חילוק ולעולם העליון מטמא התחתון:

הקדרה טמאה. עיין בפירוש הר"ב דסוף זבים:

הרי זה דומה לסלי זתים וכו' עיין בסוף מכילתין:

תפארת ישראל – יכין

ומגיסה מהפכת בכף:

אם הזיעו ידיה מהבל הטמא:

היו ידיה טמאות דההבל מחבר הזיע שבידיה עם המאכל ושאני מניצק. דהכא עליון טמא:

רבי יוסי אומר אם נטפו רק בנטף זיע מידיה לקדרה. נטמאה:

היין טהור אמק"ט ואינו מכשיר. דלא חשיב משקה:

עד שיערה לתוך הכלי דמדצרפם ועירה אותן מן המאזנים לכלי אחר. אחשביה משקה:

כשהן מנטפין ג"כ כך דינן:

מלאכת שלמה

הקדרה טמאה פי' הרמב"ם ז"ל מה שבתוך הקדרה לפי שהמשקים שנטמאו מחמת ידים אין מטמאין כלים ע"כ ומה שכתוב אח"כ בפירושו ז"ל אא"כ תחשוב וכו' עד ויחושו לו מצאתי שעבר על המגי' הקולמוס:

והר"ש ז"ל בפי' שני פירש דהאי פלוגתא דר' יוסי ות"ק אקדרה גופה שזיעת ידיה מטמא הקדרה עצמה אפילו לר' יוסי אם נטפו:

ה"ז דומה לסלי זתים וענבים שהן מנטפין כך מצאתי מוגה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מכשירין פרק ה׳ משנה י״א?

משנה מכשירין פרק ה׳ משנה י״א פותחת במילים ״האשה שהיו ידיה טהורות ומגיסה בקדרה טמאה אם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מכשירין פרק ה׳ משנה י״א?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מכשירין פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת מכשירין יש 11 משניות, וזו המשנה ה־11 בו.

עוד: מסכת מכשירין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Makhshirin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Makhshirin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Makhshirin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)