דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מכשירין פרק ד׳ משנה ב׳

מסכת מכשירין, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, אֲפִלּוּ אַב הַטֻּמְאָה, אֵינוֹ בְכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן. עָמַד תַּחַת הַצִּנּוֹר לְהָקֵר אוֹ לִדּוֹחַ, בְּטָמֵא, טְמֵאִין. וּבְטָהוֹר, בְּכִי יֻתַּן:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אפילו אב הטומאה. אפילו היה האדם הזה אב הטומאה ונטמאו המשקין שירדו עליו, ואנן אמרינן לעיל דמשקין טמאים מטמאים לרצון ושלא לרצון, אפילו הכי אינן מכשירין, כיון שירידת הגשמים עליו היתה שלא לרצון:

ואם ניער. כמו המנער טליתו [שבת קמ״ז]. שניער גופו להסיר הגשמים מעליו:

בכי יותן. המים הנופלים ממנו מכשירין הן:

להקר. לקרר עצמו:

או לידוח. לרחוץ גופו, כגון שהיה מלוכלך בטיט או בצואה:

בטמא. אם היה האדם טמא:

טמאים. המים. ואם נפלו על הפירות, הכשירום וטמאום כאחת:

ובטהור בכי יותן. ומכשירין:

עוד מפרשים על משנה מכשירין פרק ד׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כבר קדם לך שמשקין טמאים מטמאים לרצון ושלא לרצון על כן אמר אפי' היה האדם הזה אב הטומאה כי המים השותתין מגופו אינן מכשירין כיון שירידת הגשמים הם שלא לרצון אמנם אם נער גופו שיסיר מה שעליו מן המים ההם הנתזין ממנו מכשירין כיון שכוונתו שיסירהו כמו שקדם ודוגמת זה בתחלת המס' באילן:

ולהקר. לקרר גופו:

ולידוח. לרחוץ אם היה האדם ההוא טמא המים הנשפכים עליו משקין טמאים ואם הוא טהור הן מכשירין כשיגעו בהן פירות ברצון כמו שביארנו:

תוספות יום טוב

*[אפילו אב הטומאה. כתב הר"ב ואנן אמרינן לעיל ברפ"ק]:

אם נער כו' ודוגמת זה בתחלת המסכת באילן. הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

אפילו אב הטומאה האדם שירדו עליו. היה אה"ט. והרי ברפ"ק אמרינן דמשקין טמאים מכשירין אפילו שלא לרצון:

אינו בכי יותן בנטפו מעליו על הפירות לא הוכשרו. מדירידת גשמים עליו היה שלא לרצון. עכ"ל הר"ב. ודבריו לקוחים מהר"ם בפירושו. ותמוה. דהר"מ פי' כן לשיטתו לעיל פ"ק סי' ג' דתחלת תלישה ממחובר בכל גוונא בעי שיהיה לרצון. וכ"כ בפ"ב מטומאת אוכלין להדיא. אבל הר"ב ז"ל דנקט ברפ"ק כר"ש דתחלה וסוף התם. היינו תחלת עקירתן. א"כ משקין טמאים גם הא לא צריך לרצון. ולמה לא יטמא הכא מנפל על פירות. אף דשניהן לא היו לרצון. ובמח"כ אחז בחבל בב' ראשין. אמנם הדבר פשוט. דמש"ה אמ"ט ומכשירין. מדאינן חשיבי משקה כלל כל זמן שהן בו ולא נטמאו כלל. [וכ"כ להדיא בתוספתא וכריתות דט"ו ע"ב]:

ואם נער ניער גופו להסיר המים מעליו:

בכי יותן ביצאו לגמרי ממנו כב"ה רפ"ק גבי אילן. ודוקא ביצאו בכח בבת אחת. שלא נגעו בו בשעת פרישה. דאל"כ טמויי נמי מטמא:

עמד תחת הצנור להקר להתקרר:

או לידוחי לרחוץ מלכלוך:

בטמא אם היה האדם טמא:

טמאין הפירות שירדו עליהן הוכשרו ונטמאו כא':

ובטהור בכי יותן מכשיר:

מלאכת שלמה

אפילו אב הטומאה אינו בכי יותן. דבשלא לרצון ירדו עליו וגם לא נטמאו כדתניא בתוספתא זב וטמא מת שהיו מהלכין בדרך וירדו גשמים על שערן ועל כסותם אע"פ שסוחטן והמים יורדין מצד העליון לתחתון הרי אלו טהורים שאינם נחשבין עד שירדו מכולן יצאו מכולן הרי אלו מוכשרין. וז"ל הרמב"ם ז"ל שם בפי"ג מי שירדו עליו גשמים אפילו היה אב הטומאה המים שעליו אע"פ שירדו מצד העליון לתחתון טהורים והוא שינתקם מעליו בכל כחו אבל אם היו שותתין ויורדין בשעת פרישתם מתטמאין ובזמן שהן טהורים אינם מכשירין. שהרי אינם תלושין עליו לרצונו ואם נער וכו':

בפי' רעז"ל ואם נער כמו המנער טליתו וכו'. אמר המלקט כתב ה"ר אפרים אשכנזי ז"ל עיין בפי' הרמב"ם ז"ל ולשון פ"ה סימן ח' ע"כ כוונתו ז"ל שכאן פי' רעז"ל שנער גופו להסיר הגשמים שעליו ישכן פירש הרמב"ם ז"ל כאן ולקמן בפרק חמישי לא פי' הרמב"ם ז"ל מאומה. ורעז"ל פירש שם בסי' ח' ואם נער שמתכוין להדיחן ה"ז בכי יותן ע"כ. והוא פי' הר"ש ז"ל וכאן פי' ואם נער מלשון הנוער אגודה של ירק ושם בסי' ז' פי' ואם נער כמו מנער טליתו מלשון התנערי מעפר ע"כ. וראיתי שנקד ה"ר יהוסף ז"ל נער חציו קמץ וחציו פתח:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מכשירין פרק ד׳ משנה ב׳?

משנה מכשירין פרק ד׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״מי שירדו עליו גשמים אפלו אב הטמאה אינו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מכשירין פרק ד׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מכשירין פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת מכשירין יש 10 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת מכשירין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Makhshirin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Makhshirin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Makhshirin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)