משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ה׳

מסכת מכשירין, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְהָיָה בָהּ מֶרְחָץ מַרְחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב נָכְרִים, רוֹחֵץ מִיָּד. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ הַחַמִּין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ הַחַמִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּאַמְבָּטִי קְטַנָּה, אִם יֶשׁ בָּהּ רָשׁוּת, רוֹחֵץ בָּהּ מִיָּד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

רוחץ בה מיד. למוצאי שבת, ואין צריך להמתין כדי שיחמו. דכיון דרוב נכרים, אדעתא דנכרים הוחמו:

אם יש בה רשות. המלכות קרויה רשות, מפני שהרשות בידה לעשות כרצונה. ולאו דוקא מלך, אלא אם יש שם אדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממין לו עשרה קומקומיות מים בבת אחת, מותר לרחוץ בה מיד, ואע״פ שרוב העיר ישראל. דאמרינן לשמו של אותו אדם חשוב הוחמו:

עוד מפרשים על משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמבטי קטנה. הוא צנור קטן בלשון ערבי אל אבון שיורד בו המים במרחץ וכשהוא קטן ויש שם מלך שבעבור המלך יחמו אותו בכל יום מותר לרחוץ בו מיד ואע"פ שרוב העיר ישראל ואין הלכה כר' יהודה וכבר ביארנו באבות (פ"א) ששם המלוכה רשות:

תוספות יום טוב

רוחץ מיד. עיין מ"ש במשנה ב' פ"ג דביצה:

באמבטי. פירשתיו במשנה ד' פ"ד דנדרים:

תפארת ישראל – יכין

אם רוב נכרים רוחץ מיד למוצאי שבת. דאדעתא דכנענו נעשה. והקשה א"מ הגאון זצוק"ל. הרי בקבוע ל"א בתר רובא כי"ד סק"י. ותי' בשם אחי מורי הגאון מהו' אליעזר זצוק"ל בספר בית אל דרק באיסור בממשות הו"ל קבוע. ולא במה דתלי במחשבה עכ"ל. ונלפע"ד טעמא. דדוקא בזורק אבן לגגו. הס' הוא בקבוע ולא במחשבה דהרי לא נתכוון לאדם ידוע. דאל"כ ודאי חייב. כדאמרינן [בסנהדרין דע"ט]. דלא ס"ל עד שיתכוון לו. וכ"כ בנר במ"ש [א"ח סי' רצ"ח]. נמי הס' הוא בקבוע. משא"כ הכא מחשבת המחמם הוא חוץ לקבוע ודו"ק:

ר' יהודה אומר באמבטי מרחץ:

אם יש בה רשות שר כנעני שיש לתלות שבעבורו הוחם. ובש"ס אמרי. דצריך שיהיה לו י' עבדים אז הוא שר חשוב:

מלאכת שלמה

עיר שישראל. וכנענים דרים בה. מ"מ דרים בתוכה. והיה בה. ס"א והיתה בה:

כדי שיחמו החמין. י"ס דלא גרסי מלת החמין:

באמבטי קטנה דרך המושל לרחוץ באמבטי קטנה תמיד ורוצה שתהא מוכנת לו בכל עת הר"ש והרא"ש ז"ל: ואין הלכה כר' יהודה והיא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דר' יהודה לאפלוגי אתא. אבל רבינו יעקב בטור א"ח סוף סי' שכ"ו פסק כר' יהודה וכתב בית יוסף דמשמע נמי מדברי רש"י ז"ל דלא פליג ת"ק אדר' יהודה וכן כתב ג"כ הר"ן ז"ל שם פ' שואל לשיטת רש"י ז"ל וכתב עוד ודקתני רוחץ בה מיד לאו מיד ממש קאמר אלא בהמתנת זמן מועט שתוכל להתחמם ע"י בני אדם מרובין ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מכשירין פרק ב׳ משנה ה׳?

משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״עיר שישראל ונכרים דרים בה והיה בה מרחץ״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מכשירין פרק ב׳?

בפרק ב׳ של מסכת מכשירין יש 11 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת מכשירין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Makhshirin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Makhshirin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Makhshirin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)