משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ג׳

מסכת מכשירין, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁתֵּי בְרֵכוֹת, אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, הַמַּזִּיעַ קָרוֹב לַטְּמֵאָה, טָמֵא. קָרוֹב לַטְּהוֹרָה, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. גִּסְטְרָיוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים מַטִּילִין לְתוֹכָהּ, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. מֵי שְׁפִיכוּת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ מֵי שְׁפִיכוּת. אֲבָל אִם קָדְמוּ מֵי גְשָׁמִים, אֲפִלּוּ כָל שֶׁהֵן, לְמֵי שְׁפִיכוּת, טָמֵא:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ברזל טמא. שבא משברי כלים טמאין:

שבללו. שטרפו ועירבו עם ברזל טהור שבא מן העשת:

אם רוב מן הטמא טמא. חכמים גזרו על כלי מתכות שנטמאו ושברן והתיכן ועשה מהן כלים, שיחזרו לטומאתן הישנה עד שיזה עליהן שלישי ושביעי ויטבילם ויעריב שמשן:

גסטריות. כמין קדירות עשויות להשתין בהן. ובלשון ערבי קורין להן בסריא״ש:

שישראל ונכרים מטילין לתוכן. משתינים לתוכן. ושתן של נכרי טמא, דגזרו עליהן שיהיו כזבין לכל דבריהן:

מי שפיכות. מים שרחצו בהן ושופכין אותן לחוץ, ובחזקת טמאין הן:

אימתי. מתבטלין מי השפיכות ברוב:

בזמן שקדמו. הן, ואח״כ רבו עליהן מי גשמים וטיהרום:

אבל אם קדמו מי גשמים. אפילו נפלו עליהן משהו מי שפיכות טמאים:

עוד מפרשים על משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כבר ביארנו בי"א של כלים שכלי מתכות שנטמאו ואפילו התיכן פעמים רבות כשיחזור ויעשה מהם כלים חזרו לטומאתן הישנה עד שיטהרו בהזאות שלישי ושביעי ובטבילה ופירוש בללו ערבו בהתוך:

גסטריות. הן כמין קדרות ושוליהן שטוחין ויתקבץ בהן שתן העובדי כוכבים ושתן ישראל או המימות ששופכים העובדי כוכבים והישראלים וידוע שהעובדי כוכבים כזבים לכל דבריהם ועל כן המימות אשר הם שופכין הן טמאים ומי שפיכות הן המים אשר שופכין אחר שנשתמשו בהן והן בחזקת טומאה לפי שהן מים מזוהמין ומים טמאין ואמר כי כשקדמו מי גשמים ונתקבצו במקום ואחר כך נשפך בהן איזה שיעור שיהיה ממי שפיכות הכל טמא לפי כשיפלו ממים טמאים אלו משקל טיפת חרדל בחבית של מים נטמא הכל ואמנם הולכין אחר הרוב כשקדמו מי שפיכות ורבו עליהן מי גשמים:

תוספות יום טוב

ברזל טמאה כו'. כתב הר"ב חכמים גזרו כו' כמפורש ברפי"א דכלים. ושם שנויה משנה זו במתניתין ד':

אבל אם קדמו מי גשמים אפילו כ"ש למי שפיכות טמא. שמשקין טמאים שירדו לטהורים מטמאין בכ"ש. הרמב"ם פ"ב מהט"א (הלכה כ"ו). והקשה הכ"מ דאדרבה הל"ל כשנפלו מי שפיכות למי גשמים. קמא קמא בטיל. (עיין בפי' הר"ב משנה ח' פרק בתרא דע"ז) ותירץ דהכא שאין מים אלו מכונסים אלא הולכים וניגרים. הלכך המים הבאים באחרונה הם שוטפים את הראשונים הלכך בתר בתראי אזלינן ע"כ. אבל אין נראה כן מדברי הר"ב דבפי' משנה ד' פ"ק דמקואות דהתם מייתי למתני' דהכא. ולא מיירי התם במי שפיכות השוטפים דוקא. גם מדברי הרמב"ם עצמו בפ"ט מה' מקואות (הלכה ט"ז) נראה דמיירי בנמשכין ונקוין. ול' הראב"ד טמא לא ידעתי טעם לזה ואולי מפני שמשעה שנפלו בתחלה. הוחזקו גם הם במי שפיכות שכבר נשכחת נפילתם ע"כ. וכתב הכ"מ וא"ת שלפי טעם זה אפילו לא נפלו מי שפיכות נמי וי"ל דלא גזור אלא שיש שם מי שפיכות ופשוט הוא ע"כ:

תפארת ישראל – יכין

קרוב לטהורה טהור ואין לדמות זה לרוב וקרוב [ב"ב כ"ג ב']. דהכא מסתבר טפי למתלי בקרוב דמחלחל טפי לארעא. כך נ"ל. וכ"כ ברפ"ב דב"ב לא חלקו בין מים נפישי או לא. רק בין רחוק לקרוב:

ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור ועשה מהן כלי. והרי גזרו אמתכת טומאה ישנה כפי"א דכלים מ"ד:

גסטריות כלי השתן:

שישראל ועכו"ם מטילין לתוכה משתינין:

אם רוב מן הטמא טמא דכנענים כזבים מד"ס. ומעיינותיהן טמאים:

מי שפיכות מי רחיצה שנשפכו לחוץ. והן בחזקת טמאים:

ואם רוב מן הטהור טהור ול"א קמי קמי דמטו מטהורין בטל בטמאין [כע"ז דע"ג]. דנ"ל ממ"ש תוס' [ב"ק ד"ק]. דבמערה בלא הפסק ל"א קמי קמי וכו' וה"נ גשמים דכשפוסק טפה זו באה אחרת בצדה. כאין הפסק הוה. ובני הבחור המופלג מהו' ברוך יצחק שליט"א תירץ מתוס' זבחים דע"ז יע"ש. ובכה"ג איירי נמי סיפא. ומתורץ קו' רכ"מ:

אפי' כל שהן ר"ל אפילו הרבה אפ"ה לא מבטלי לטמאים. דמדשפך טמאין לתוכן בידים. ניחא ליה שיתערבו. ולא גרע מהוציאן כדי שירדו עליהן גשמים לקמן ספ"ד דמק"ט מה"ט:

מלאכת שלמה

גסטריות ס"א גצריות כן כתוב בערוך. מטילין לתוכן גרסי':

אבל אם קדמו מי גשמים אפילו כל שהן מי שפיכות טמאום כך מצאתי מוגה ופי' טמאום דכיון שירדו כבר ניחא ליה בהו ומקבלין טומאה והוא שירדו לחוך כלי אבל בקרקע מחוברין נינהו ולא מקבלי טומאה כדמוכח בריש מקואות הרא"ש ז"ל (ג):

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מכשירין פרק ב׳ משנה ג׳?

משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״שתי ברכות אחת טהורה ואחת טמאה המזיע קרוב״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מכשירין פרק ב׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־9 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מכשירין פרק ב׳?

בפרק ב׳ של מסכת מכשירין יש 11 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת מכשירין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Makhshirin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Makhshirin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Makhshirin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)