דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מעשרות פרק ד׳ משנה ו׳

מסכת מעשרות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן וְשֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוֹל הַלָּבָן, חַיָּבוֹת בַּמַּעֲשֵׂר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַצָּלָף מִתְעַשֵּׂר תְּמָרוֹת וַאֲבִיּוֹנוֹת וְקַפְרָס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מִתְעַשֵּׂר אֶלָּא אֲבִיּוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן פֶּרִי:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

התמרות של תלתן. יש מפרשים לולבי תלתן, כעין שיש לגפנים, והן נאכלים. וי״מ כשמתחיל הגבעול לצמוח נראה במקום צמיחתו כמין גרגיר עב ונקרא תמרה כדאמרינן [סוכה לג] גבי הדס נקטם ראשו ועלתה בו תמרה. ובתלתן וחרדל ופול הלבן חשובין אוכל:

הצלף בלע״ז קאפר״י:

תמרות. לולבין שבו, ויש מפרשים הפרח:

אביונות. הוא עיקר הפרי, וקפריסין הוא שומר הפרי:

ר״ע וכו׳ והלכה כרבי עקיבא:

עוד מפרשים על משנה מעשרות פרק ד׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

תמרות של תלתן ושל חרדל.הם פרח התלתן והחרדל:

צלף הוא בערבי אל נכר יש ממנו שהוא הפרח והוא נקרא תמרות ויש ממנו פרי יבש כעץ ויש ממנו עלין והוא הנקרא קפריסין ויש ממנו פרי מבושל כל צרכו ושמו הידוע אצלנו בל' ערבי פרוס אל נכר והוא הנקרא אביונות והלכה כר"ע לבדו:

תפארת ישראל – יכין

תמרות בליטהען:

של תלתן פענכעל:

ושל חרדל זענף:

ושל פול הלבן ווייסע באהנען:

חייבות במעשר דראויים לאכילה:

רבי אליעזר אומר הצלף קאפערן:

ואביונות הוא גוף הפרי:

וקפרס הוא שומר הפרי שסביב לו:

מלאכת שלמה

רבן גמליאל אומר וכו'. גרסי' ואית דגרסי רבן שמעון בן גמליאל:

תמרות של תלתן. הם הלולבין הרכים שמוציאין האילנות בימי ניסן וכל זמן שהן זקופין למעלה כתמר קרויין תמרות ויש בני אדם אוכלין אותן כן פי' בערוך וכן פי' ג"כ רמב"ש ז"ל והן דברים נכונים ודלא כפי' רש"י ז"ל בפ' כיצד מברכין. ובפי"א דמסכת פרה תנן בהדיא גבי אזוב דתמרות הוו אותן שלא הנצו כל עיקר:

תמרות של תלתן. אפי' שזרען לזרע מיירי כדמפ' בירוש':

חייבות במעשר. ורבנן פליגי עלי' ואמרי דאין חשובות אוכל ובטלות הן לגבי הזרע:

רבי אליעזר אומר הצלף וכו'. כתב רמב"ש ז"ל דמש"ה שנה דר' אליעזר בהדי תמרות תלתן משום דר"א ס"ל כב"ש דאמרי בברייתא דמייתי בירוש' דצלף הוי ירק וחשיבי תמרות אוכלא ור' עקיבא סבר כב"ה דסברי מין אילן הוא ותמרות וקפריסין לאו פרי הוא אלא דומיא דקורא וקליפין בעלמא הן ואין חייבות הר"ש שירילי"ו ז"ל ולא משמע כן פי' המשנה דבפרה פי"א כמו שכתב הוא ז"ל דהתם לא קתני אלא אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו:

אביונות. כתב הראב"ע ז"ל בפירוש ספר תהלים סימן נ"ח וז"ל בטרם יבינו אמר רב האי ז"ל כי גמילת פרח העץ כמו קשור ובדברי חכמי ישראל אביונות ע"כ:

בסוף פי' ר"ע ז"ל והלכה כר' עקי' ע"כ. אמר המלקט משמע אפי' בארץ וכן הדין לערלה ודוקא בחו"ל אבל בארץ אף התמרות חייבות בערלה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מעשרות פרק ד׳ משנה ו׳?

משנה מעשרות פרק ד׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״רבן שמעון בן גמליאל אומר תמרות של תלתן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מעשרות פרק ד׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מעשרות פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת מעשרות יש 6 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת מעשרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Maasrot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Maasrot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Maasrot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)