משנה כלאים פרק ו׳ משנה ב׳

מסכת כלאים, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה, וְאִם לָאו, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ, וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מן המדרגה. מתל גבוה עשוי כמין מדרגה:

אם כשהוא עומד למטה בארץ. יכול ללקט הענבים התלוין בעריס, רואים את כל העריס כאילו הוא מקום עיקר הגפנים ושרשן, ואוסר ארבע אמות בשדה לכל רוח משפת העריס ולחוץ, ודוקא לכתחלה הוא דאוסר לזרוע אבל אינו מקדש אלא ששה טפחים מידי דהוה אמותר פסקי עריס דלקמן בפרק:

ואם לאו. שאינו יכול ללקוט כל הענבים, עד שיעלה במדרגה או בסולם, אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד, וחוצה לו מותר, ואפילו בתוך ד׳ אמות של עיקר הגפנים של עריס הואיל ועומדים על המדרגה, וכן הלכה:

אף הנוטע שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה. משתי שורות שצריך כדי שיחשבו כרם, והשתא לא מיירי בעריס אלא בב׳ שורות של גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב. אם המדרגה גבוה עשרה, אין שתי שורות מצטרפות להיות כרם אלא דין גפן יחידית יש לכל שורה ושורה. ואין הלכה כרבי אליעזר:

עוד מפרשים על משנה כלאים פרק ו׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמר כשיצא העריס ממקום גבוה ואע"פ שעקרו רחוק על הצורה הזאת אם אפשר לו לעמוד בארץ ולבצור כל הענבים התלוים מן העריס יהיה אסור בארבע אמות לכל רוח ואפי' יהיו עקרי הגפנים במקום העריס וכנגדו ולא יהיה נקרא עריס פחות מחמשה גפנים וכבר הקדמנו זה ויש לך לשמרו בלבך תמיד ואם אי אפשר לו לבצור כל הענבים עד שיהיה אוחז בענפי העריס או שיהיה עולה על מדרגה לא יהיה אסור אלא ארבע אמות כנגדו בלבד וזה ר"ל באמרו כנגדו במקום שהוא כנגד עקרי הגפנים מסוף העריס ימוד ארבע אמות ברוח ההוא ואז יזרע: ומה שאמר אחת בארץ ואחת במדרגה. ר"ל שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה ואם היתה המדרגה גבוהה על הארץ י' טפחים לא יתחברו השתי שורות ונעשה כרם והלכה כראב"י ואין הלכה כר"א:

תוספות יום טוב

עריס שהוא יוצא מן המדרגה. וזהו לשון הרמב"ם בחבורו פ"ח. גפנים שהיו [נטועים] במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה:

[*רבי אליעזר אומר אף הנוטע. וכתב הר"ב שאין הלכה כמותו. וכ כ הרמב"ם בפירושו. ונ"ל דטעמו מדתנן רבי אליעזר אומר משמע שבא לחלוק וא"כ ר' אליעזר בן יעקב לא ס"ל הכי ומשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי אבל בחיבורו פרק ח' פסק כמותו ופירש הכ"מ לפי שאין חולק עליו ע"כ. ולענין לישנא דר' אליעזר אומר עיין פ"ג דבכורים משנה ו]:

תפארת ישראל – יכין

עריס שהוא יוצא מן המדרגה מדריגה הוא תל גבוה שגפנים נטועים עליו ומונחים על עריס של קנים שבולט מראש התל ומסכך ע"ג שדה שלמטה. ונ"ל דה"ה בהיו הגפנים עומדים בארץ במישור וראשן מונח על עריס. אם יכול ללקט הענבים כשעומד בארץ צריך להרחיק מקצה העריס ד"א. רק נקט שעומדין במדריגה משום סיפא שאינו יכול ללוקטן כשעומד בארץ. וזה שייך רק בעומדים במדריגה דרק בכה"ג נוכל לומר שגובה התל מצטרף לההרחק:

רבי אליעזר בן יעקב אומר אם עומד בארץ ובוצר את כולו הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה דבכה"ג רואין כאילו העריס הסוכך. נטוע למטה ומרחיק מכנגדו ד"א. מיהו בדיעבד אינו אוסר רק ו"ט. כך כ' הר"ב אבל לרמב"ם אסור בדיעבד:

ואם לאו אינו אוסר אלא כנגדו למטה. אבל חוצה לה מותר אפילו תוך ד"א מעיקר הגפנים. דגובה התל מצטרף לההרחק:

רבי אליעזר אומר אף הנוטע אחת שורה א' גפנים:

אם גבוה המדריגה:

מן הארץ עשרה טפחים אינה מצטרפת עמה ואם לאו הרי זו מצטרפת עמה וצריך ד"א ככרם. ואילה"ק הרי בכה"ג אפילו נדון ב' השורות כאילו עומד על קרקע שוה. הרי אין מרוחקים זה מזה רק י"ט והרי כל שאין בין גפן לגפן ד"א לא מיחשבה השורה ככרם [כפ"ה מ"ב]. י"ל ה"ק דהי"ט של גובה הגדר מצטרפין להד' אמות שצריך להמרחק שבין ב' השורות:

תפארת ישראל – בועז

ומכאן נ"ל לכאורה ראיה להראב"ד (כלאים פ"ח ה"ג) דחולק על הרמב"ם שאוסר גם אחורי הכותל (כלעיל סי' ג'). דאי נימא דגם אחורי הכותל אסור א"כ למה נקט תנא שהשורה נטועה על תל. טפי הו"ל למנקט כעריס שבמשנה שערוסים על הגדר. דנמי דינא הכי שאחורי הגדר. אם עומד בארץ ובוצר וכו' אע"כ דבכה"ג אפי' בעומד בארץ ובוצר. אפ"ה שרי לזרוע סמוך לכותל. והיינו משום דכותל מפסיק. וגם תמוה בזה דברי הרמב"ם פ"ח מכלאים דשם (ה"ג) פסק רבינו דצריך להרחיק ד"א מאחורי הכותל אף שהגפנים עומדים רק בעבר השני. ושם (ה' ז') פסק בגינה קטנה שגפנים ערוסים על כותליה סביב מבחוץ דאם יש בתוך הגינה כמלא בוצר וסלו מכאן ומכאן מותר לזרוע בתוכה ירק. וק' וכי גרע גינה שגפנים מסבבים אותה מבחוץ. מאחורי הכותל יחידית הנ"ל דצריך להתרחק ממנה ד"א. כ"ש הכא שהגפנים מקפין סביב. וודאי צריך בתוך הגינה יותר מח' אמות. ואז לא יהא רשאי לזרוע רק הנותר מהח' אמות. וגם על הראב"ד שם ק' שכ' שם (ה"ז) וז"ל מטעותו הראשון הוא זה. ור"ל כמו שטעה הרמב"ם שם (ה"ג). כ"כ טעה הכא. וטפי הו"ל להקשות הרמב"ם דידיה אדידיה וכמש"ל. וע"כ צ"ל דכותל יחידי שיוכל לבוא מהגפנים להכותל בלי שום הפסק. וכגון שיקיף בהלוכו מהגפנים לעבר השני. ודאי מיגרע גרע מגינה שכותלה סביב. מפסיק סביב בין הגפנים לרווח הגינה:

מלאכת שלמה

עריס כו'. ור' אלעזר בלי יו"ד גרסי'. והרש"ש ז"ל כ' וז"ל עריס שהוא יוצא מן המדרגה כשעושין חריץ סביב המגדלים וזורקין העפר על שפת החריץ כדי להגביה התל עושין מדרגות מעלות מעלות זו למעלה מזו ונ"ל דה"פ כגון שהיו ד' או ה' גפנים במדרגה וגפן א' היתה יוצאה מן המדרגה ומשוכה מהן כגון שנטועה למטה וקאמר ראב"י דאם אינה מופרשת מחברותיה כ"כ שמן הארץ במקום שנטועה זו יכול לבצור כולן בלי עליית המדרגה אלא מן הנוף של זו כולן מצטרפין לעריס ואוסרין ד"א בשדה אף כנגד זו שלמטה ופשיטא דמודדין מן המדרגה שסמוכות עליה דהא הוי גדר דידהו ואם אינו יכול לבצור כולן משם אינו אוסר אלא כנגדו ונפקא מינה דאם יש בו שיעור עריס אוסר ד"א בשדה כעריס דעלמא אבל נגד גפן זו שלמטה אין אוסר אלא ו"ט כגפן יחידית דאין לה דין עריס. וכ"ש דאם אין בו שיעור עריס דזו שלמטה אינה מצטרפת והשתא אתי ר' אלעזר לטפויי דאפילו גבי כרם דמקדש מה שאין כן בעריס {הגה"ה פי' עריס א' של חמש גפנים או פסקי עריס דהא איכא המותח זמורה דבסוף פרקין דמקדש כמו שכתבנו שם:} אם נטע שורה א' בארץ ושורה א' במדרגה ב' למעלה וג' למטה או להפך אם גבוהין עיקרין של מדרגה מעיקרין של הארץ י' טפחים אין מצטרפות לכרם ואם פחות מכאן מצטרפים עכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלאים פרק ו׳ משנה ב׳?

משנה כלאים פרק ו׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״עריס שהוא יוצא מן המדרגה רבי אליעזר בן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלאים פרק ו׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלאים פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת כלאים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת כלאים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kilayim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kilayim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kilayim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)