משנה כתובות פרק ט׳ משנה ד׳

מסכת כתובות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְוָנִית אוֹ שֶׁמִּנָּהּ אַפּוֹטְרוֹפָּא, הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעָהּ כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עַל פִּלְכָּהּ וְעַל עִסָּתָהּ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

חנונית. למכור ולקנות בחנות:

אפוטרופא. להתעסק בממונו ולישא וליתן:

משביעה כל זמן שירצה. שבועה כעין של תורה על טענת שמא, ויכול לגלגל עליה שלא עשתה אונאה על פלכה ועל עיסתה:

ר״א אומר. אפילו לכתחילה שלא ע״י גלגול יכול להשביעה על פלכה ועל עיסתה. ואין הלכה כר״א:

עוד מפרשים על משנה כתובות פרק ט׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

המושיב את אשתו חנונית או שמינה אפוטרופא הרי זה משביעה כו': חנונית שיניחנה בחנותו כדי שתקנה ותמכור לו. ואפוטרופא ממונה לעמוד למשא ומתן ולהתעסק בממונו וכמו כן אם הניח ממונו או סחורתו בידה ישביענה כל זמן שירצה שבועת התורה בטענת שמא ויגלגל עליה פלכה ועיסתה ר"ל שהיא לא עשתה לו אונאה בפלכה ועיסתה ואין נשבעת לכתחלה על פלכה ועיסתה לפי שאין הלכה כר' אליעזר:

תוספות יום טוב

המושיב את אשתו חנונית וכו'. והאי דינא לאו דוקא באשתו דכל אדם נמי שמינה אותו אפוטרופא משביעו כל זמן שירצה. כדתנן בפרק כל הנשבעים ואלו נשבעים שלא בטענה כו' והאפוטרופין ונקט אשתו לרבותא דלא תימא כיון שיש לה להשביעה כשתתבע כתובתה דלא תשבע אלא לבסוף וכסברתיה דר"ש בסיפא [דמתניתין ח'] דאינה תובעת כתובתה אין היורשים משביעין אותה על אפוטרופא. הר"ן:

משביעה. שלא עיכבה משלו כלום. רש"י. וכתב הר"ב ויכול לגלגל שלא עשתה אונאה על פלכה וכו' וכן לשון הרמב"ם ולישנא דאונאה כלומר שהונית אותו שלא נתנה לו הכל ולא שיש בזה קפידה בין שתות לפחות משתות כדין האונאה ובלא גלגול לא תקינו להשביעה על פלכה ועיסתה ומפרש טעמא בברייתא בגמרא דאין אדם דר עם נחש בכפיפה [בתוך קופה] אחת:

תפארת ישראל – יכין

המושיב את אשתו חנונית להסתחר בחנות:

או שמינה אפוטרופא להתעסק בכל נכסיו:

הרי זה משביעה כל זמן שירצה שהתעסקה באמונה, ואף שאינה תובעת כתובתה משביעה, וה"ה כל אפטרופס, נשבע [צ"ז], רק קמ"ל אשה אף דאפשר דבל"ז תשבע בסוף כשתגבה כתובתה, אפ"ה משביעה גם השתא, או קא משמע לן דסלקא דעתך אמינא דא"ל כיון דדייקת בתראי כולי האי, לא מצינא למיגר בהדך, כבסיפא, קמ"ל:

רבי אליעזר אומר אפילו על פלכה [שפיננראד]:

ועל עיסתה שלא וותרה באילו. ור"ל אף שלא הושיבה בשום עסק, משביעה:

מלאכת שלמה

הרי זה משביעה כל זמן שירצה בטור א"ה סי' צ"ז [הגה"ה ע"ש בס' הלבוש] וז"ל שם הבעל שמשביע אשתו על כתובתה יכול להשביעה ג"כ על כל שנתעסקה בו כל ימי היותה תחתיו אבל קודם לכן אינו יכול להשביעה בטענת שמא דתנן המושיב את אשתו חנונית או שמינה אפוטרופא ה"ז משביעה בכל זמן שירצה כיון שנושאת ונותנת בשלו יכול להשביעה אפילו בטענת שמא אם הפסידה שתי כסף אבל אם אינה נושאת ונותנת אלא שמתעסקת בצרכי הבית בפלכה ובעיסה כדרך כל הנשים אינו יכול להשביעה בטענת שמא אם לא בטענת בריא או ע"י גלגול ור"ש פליג ואמר דאף אם הושיבה חנונית או מונה אפוטרופא אינו יכול להשביעה בטענת שמא כל זמן שאינה תובעת כתובתה אבל אם גרשה ותובעת כתובתה משביעה על הכל עכ"ל ז"ל. ונלע"ד דלדעתו ז"ל ה"פ דמתני' ה"ז משביעה בכל שעה שירצה אפילו בטענת שמא כיון שנושאת ונותנת בתוך הבית הא בטענת ברי אפילו על פלכה ועל עיסתה משביעה בכל שעה שירצה או ע"י גלגול שבועת כתובתה משביעה על כל מה שנתעסקה בתוך הבית דהיינו אפילו פלכה ועיסתה כמו שכתב הוא ז"ל בראש דבריו וה"ה דמגלגל פלכה ועיסתה אגב שבועת מינוייה חנונית או אפוטרופא ואפילו קודם גירושיה יכול להשביעה בין על כתובתה בין על מה שנתמנית חנונית או אפוטרופא והיינו בכל שעה שירצה דקתני ואתא ר"ש למימר דאינו משביעה בטענת שמא על שום דבר ואפילו על מנוייה אא"כ גרשה והיא תובעת כתובתה ואז משביעה על הכל ומשמע אף על פלכה ועל עיסתה כיון שהוא ע"י גלגול. ומה שכתב הרב ז"ל בתחלת דבריו הבעל שמשביע אשתו על כתובתה יכול להשביעה ג"כ על כל וכו' הוא מפני שדעתו ז"ל נוטה לפסוק כדעת ר"ח ור"ת והרא"ש אביו ז"ל ודלא כהרי"ף ז"ל שהביא בסמוך מש"ה נקט האי לישנא כנלע"ד:

ר' אליעזר אומר אפילו כלומר אפילו לא הושיבה חנונית ולא מינה אפוטרופא משביעה אם עכבה כלום מפלכה ועיסתה ומסקי' בגמ' דאפילו לכתחלה שלא על ידי גלגול דהכי תניא בהדיא בברייתא ר' אליעזר אומר אע"פ שלא הושיבה חנונית ולא מינה אפוטרופא הרי זה משביעה כל זמן שירצה שאין לך אשה שלא נעשית אפוטרופסית שעה אחת בחיי בעלה על פלכה ועל עיסתה א"ל אין אדם דר עם נחש בכפיפה דאמרה ליה הואיל ומשבעת לי לכתחלה על פלכי אינו יכולה לסבול קפדנותך ומשמע דלמסקנא ע"י גלגול מודו ליה רבנן דמגלגל עלה על פלכה ועל עיסתה דלית לן למימר דפליגי כולי האי הר"ן ז"ל וכן הוא שם בטור דע"י גלגול נשבעת אפילו לת"ק אפילו בטענת שמא ובטענת בריא משביעה לכ"ע על פלכה ועל עיסתה אפילו שלא ע"י גלגול וכדכתיבנא. ונלע"ד שאפשר לומר שסמך משנה זו לשלמעלה הימנה לומר לך דע"כ ל"פ ר"ט ור"ע אלא בשלא פטר את האשה ואת הב"ח מן השבועה אבל אם פטרם כדבעינן למימר השתא במתני' דבסמוך וכמו שאכתוב בס"ד בשם הרא"ש ז"ל הכל שוין היורשין והאשה והב"ח וינתנו לכושל שבהן וכפי הפירושים שכתבנו לעיל דוק. ור"ש דלקמן סוף סי' ח' פליג אר' אליעזר ומחלוקתו כמו שנתבאר במסקנא דגמרא וכמו שנכתוב שם בס"ד ותימה למה הפסיק בכל הני מתנייתא אח"כ מצאתי מה שכתבתי בסמוך בשם הרא"ש ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כתובות פרק ט׳ משנה ד׳?

משנה כתובות פרק ט׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״המושיב את אשתו חנונית או שמנה אפוטרופא הרי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כתובות פרק ט׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כתובות פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת כתובות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת כתובות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Ketubot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Ketubot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Ketubot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)