משנה כתובות פרק ז׳ משנה ב׳
מסכת כתובות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא
הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִטְעֹם אַחַד מִכָּל הַפֵּרוֹת, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּיִשְׂרָאֵל, יוֹם אֶחָד יְקַיֵּם, שְׁנַיִם, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּבְכֹהֶנֶת, שְׁנַיִם יְקַיֵּם, שְׁלֹשָׁה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
אחד מכל הפירות. כגון שאמרה היא קונם פרי פלוני עלי, והוא קיים לה:
ר׳ יהודה אומר כו׳ ולית הלכתא כותיה:
עוד מפרשים על משנה כתובות פרק ז׳ משנה ב׳
תוספות יום טוב
שלא תטעום וכו'. פירש הר"ב כגון שאמרה היא וכו' והוא קיים לה. גמרא. דאי לא תימא הכי מ"ש לעיל דתנן עד שלשים יום ומיירי אפילו בסתם כמו שכתבתי לעיל. ומסיק הר"ן בטעמא דמתניתין דשאני היכא דנדר איהו דסברה מרתח רתח עלי והשתא מותיב דעתיה אבל הכא דנדרה איהי ושתק לה סברה מסנא הוא דסני לי הואיל ואישתיק ולא הפר ואינה יכולה לגור אצלו כלל. ולפיכך לא תקנו חכמים שתמתין כלל הואיל וקשה לה:
תפארת ישראל – יכין
המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות הוא אינו יכול להדירה, דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו על חבירו, ואי דתלאו בתשמיש, דכשתטעם פירות יאסר הנאת תשמישך עלי, הרי דינה שתמתין ז' ימים [כפ"ה סי' ל"ג]. אלא מיירי בנדרה איהי לכל זמן שתהיה תחתיו. וקיים לה הוא:
יוציא ויתן כתובה דדוקא בהדירה הוא תמתין ז"י, דמיתבא דעתה, דאמרה שעת כעס היה לו, אבל בנדרה היא וקיים הוא, סברה מסנא סני לי, וקשה עליה לגור אצלו כלל, ולפיכך באי אפשר להתיר יגרש מיד:
מלאכת שלמה
שלא תטעום. צריך לדקדק אמאי לא קתני מלטעום כדקתני ברישא מליהנות וכמו שדקדקו תוס' ז"ל בבבא דשלא תתקשט כמו שאכתוב בסמוך בס"ד. אח"כ ראיתי שגם הנה פירשו בסוגיית הגמרא כשמקשה בשלמא לרב דאמר מחלוקת דמתני' דלעיל במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה היינו דקתני הכא יוציא ויתן כתובה דמשמע מיד דמיירי בסתם אלא לשמואל קשיא וכתבו עלה תוס' ז"ל דס"ד בדתלה בתשמיש דאמר יאסר הנאת תשמישיך עלי אם תטעום מאותו המין ובמסקנא דמשני הב"ע כגון שנדרה איהי וקיים לה איהו כמו שנכתוב בסמוך בס"ד כתבו הם ז"ל דלא מיירי בדתלנהו בתשמיש אלא שנדרה הנאה מאחד מכל הפירות כל זמן שהיא תחתיו דאם נדרה לעולם א"כ מה תרויח במה שיוציא ואע"ג דבנדר של תשמיש ממתנת בנדר של פירות אינה יכולה לסובלו אפי' יום אחד ע"כ. וא"כ קשה יותר דה"ל למיתני מלטעום וה"נ קשה במתני' מלילך לבית אביה מלילך לבית האבל ולא נימא דהכא מיירי שתלה בתשמיש כמו שנתבאר ועוד יתבאר ואיני יודע לזה טעם נכון ושמא דתנא בעא לאשמועי' גוונא חדא כדכתיבנא דאסרה מהנאת נכסיו ושאר באבי בדאסרה ותלנהו בתשמיש או שהיא נדרה ותלתה בתשמיש כמו שיתבאר וביד. שם סוף הפרק. ובטור י"ד סי' רל"ה. ובטור א"ה סי' ע"ב: וכתבו תוס' ז"ל אחד מכל הפירות לאו בכל פירות מדר לה דא"כ לא הוה חייל דא"א לה לקיים כדאמרי' וכו' אלא שלא תטעום מין אחד שבפירות קאמר ע"כ והוכיח הר"ן ז"ל מי התוספתא בפירקי' דף תק"ג ע"ב דאחד מכל מיני פירות דקתני יוציא ויתן כתובה אפילו במאכל רע דלא קפדי ביה אינשי הוא דכיון שנתן אצבע בין שניה במה שקיים לה יוציא ויתן לה כתובתה ע"כ בקיצור וכן הוא שם ביד ובטור:
שנים יוציא ויתן כתובה. מיירי שנדרה היא וקיים לה איהו דנתן אצבעו בין שניה ונשכתו כיון שקיים לה. הכי מוקמינן לה בגמ' אליבא דשמואל דמפרש מתני' אפילו בסתם כדכתיבנא לעיל שאם הוא הדירה לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו וסתם מתני' ר"מ דס"ל הוא נתן אצבעו בין שניה ולפיכך יוציא ויתן כתובה ור' יהודה דאמר בישראל יום א' יקיים יותר מכאן יוציא ויתן כתובה וגם ר' יוסי דאמר בעניות אם לא נתן קצבה יוציא ויתן כתובה ס"ל כותיה דר"מ ואיכא בגמ' שנוייא אחרינא דלר"מ ור' אלעזר ס"ל היא נתנה אצבע ור' יהודה ור' יוסי אית להו הוא נותן ולהאי שנוייא האי סתמא דלא כר"מ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כתובות פרק ז׳ משנה ב׳?
משנה כתובות פרק ז׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״המדיר את אשתו שלא תטעם אחד מכל הפרות״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כתובות פרק ז׳ משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כתובות פרק ז׳?
בפרק ז׳ של מסכת כתובות יש 10 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת כתובות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Ketubot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Ketubot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)