דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כתובות פרק ד׳ משנה ח׳

מסכת כתובות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

לֹא כָתַב לָהּ, אִם תִּשְׁתַּבָּאִי אֶפְרְקִנָּךְ וְאוֹתְבִנָּךְ לִי לְאִנְתּוּ, וּבְכֹהֶנֶת, אֲהַדְרִנָּךְ לִמְדִינְתָּךְ, חַיָּב, שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

ובכהנת. שאינו יכול לקיימה משנשבית, שאשת כהן אסורה לבעלה משנאנסה, כותב לה אפרקינך ואהדרינך למדינתך. וחייב לתת לה כתובתה. ואע״פ שבעל כרחו צריך לגרשה:

עוד מפרשים על משנה כתובות פרק ד׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

לא כתב לה אם תשתבאי אפרקיניך ואותביניך לי לאינתו כו': כבר ידעת שהכהן נאסרת עליו השבויה ואמרו בכאן ובכהנת ר"ל אם היתה אשת כהן שהיא אסורה עליו הרי הוא מחויב לפדותה ולהחזירה למדינתה אשר נשאת שם וחייב בכתובתה ואע"פ שהיא אנוסה כמו שנבאר בפרק אחרון ממסכת נדרים (הלכה יב) ואין דינה כדין האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו עדים ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואחר כך בא בעלה שאין לה כתובה אחר שנאסרה על בעלה ואפילו שהיא אנוסה ומאי הוי לה למיעבד:

תוספות יום טוב

חייב. לפדותה ואם היה כהן שכבר נאסרה עליו פודה אותה ומחזירה לבית אביה אפילו היה בעיר אחרת מטפל לה עד שמחזירתה למדינתה ומגרשה. ואם בעלה ישראל מחזירה לו לאשה כמו שהיתה ואם רצה אח"כ מגרשה לשון הרמב"ם פי"ד מה"א. ומ"ש הר"ב וחייב לתת לה כתובתה הכי תנן בסוף מסכת נדרים. ושם כתבתי הטעם:

תפארת ישראל – יכין

ובכהנת שאסורה לו כשנשבית:

מלאכת שלמה

לא כתב לה אם תשתבאי אפרקניך. כתוב במהר"י קולון ז"ל שרש צ"ז וז"ל משמע שדרך לכתוב אפרקינך ולא אתחייב למפרקינך ואפ"ה מתחייב בפרקונה וכן נמי תנן במציעא פ' המקבל אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא ולא קאמר אתחייב לשלם במיטבא אע"ג דהתם הוה לן לאלומי לישנא שהרי קרוב הדבר להיות כאסמכתא כדמוכח בכמה מקומות בתלמוד דפריך גבי אסמכתא ומ"ש מאם אוביר ולא אעביד וכו' ע"כ:

ואותבינך לי לאינתו נראה דלאו דוקא נקט ואותבינך לי לאנתו דה"ה אם אינו חפץ לקיימה שהיא חייב לפדותה אלא כדמפרש בגמ' לדעת רבא דהלכתא כותיה לגבי אביי אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל אינו חייב לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינך לי לאנתו ועוד להא דתניא נשבית לאחר מיתת בעלה אין היתומים חייבין לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינך לי לאינתו כנלע"ד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כתובות פרק ד׳ משנה ח׳?

משנה כתובות פרק ד׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״לא כתב לה אם תשתבאי אפרקנך ואותבנך לי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כתובות פרק ד׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כתובות פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת כתובות יש 12 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת כתובות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Ketubot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Ketubot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Ketubot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)