דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כתובות פרק ד׳ משנה י״ב

מסכת כתובות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

אַתְּ תְּהֵא יָתְבָא בְּבֵיתִי וּמִתְּזָנָא מִנִּכְסַי, כָּל יְמֵי מִגַּד אַלְמְנוּתִיךְ בְּבֵיתִי, חַיָּב, שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין. כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם כּוֹתְבִין. אַנְשֵׁי גָלִיל הָיוּ כוֹתְבִין כְּאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלָיִם. אַנְשֵׁי יְהוּדָה הָיוּ כוֹתְבִין, עַד שֶׁיִּרְצוּ הַיּוֹרְשִׁים לִתֵּן לִיךְ כְּתֻבְּתִיךְ. לְפִיכָךְ אִם רָצוּ הַיּוֹרְשִׁין, נוֹתְנִין לָהּ כְּתֻבָּתָהּ וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

מיגד אלמנותיך. משך אלמנותיך:

אנשי יהודה כותבין כו׳ ואין הלכה כאנשי יהודה, אלא כל זמן שלא נישאת ושלא תבעה כתובתה בבית דין ניזונית משל בעלה ודרה בבית שהיתה דרה בחיי בעלה ומשתמשת בכל הכלים שהיתה משתמשת בהן בחיי בעלה:

עוד מפרשים על משנה כתובות פרק ד׳ משנה י״ב

פירוש המשניות לרמב״ם

את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך כו': ואין הלכה כאנשי יהודה אלא כל זמן שאינה תובעת כתובתה בב"ד ולא תינשא תדור בבית שהיתה דרה בה עם בעלה בחייו והרי היא משתמשת בכל המטלטלין והכלים שהיתה משתמשת בהם עמו בחייו ויתבאר שלימות זה הדין לקמן (פי"ב הלכה ג) ופי' מיגר אלמנותיך בביתי ר"ל אחר מותו:

תוספות יום טוב

מיגר. פירש הר"ב משך וכפירש"י. והגירסא בדל"ת וכן הוא במשנה בירושלמי ולשון ארמית הוא וימשכו ויעלו את יוסף (בראשית ל״ז:כ״ח) מתורגם ונגידו:

בביתי. יתירא הוא דבביתי קמא סגי. ואמרינן בגמרא דלהכי תקון למכתב בביתי ב' זימני למדרש בביתי ולא בביקתי כלומר בבית צר וקטן דיכולין היורשים לדחותה מהם [*בשאין לאב אלא ביקתא] ולא קאי דיוקא דבביתי אמזוני דלפי ברכת הבית מיהא יש לה כמו שאכתוב במשנה ג' פרק י"ב:

חייב. פירוש אפילו אם לא כתב לה וקאי על לא כתב דלעיל:

תפארת ישראל – יכין

תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד י"ג מיגד, ור"ל משך, וי"ג מיגר ור"ל לשון מגור ומדור:

ופוטרין אותה ולדידן תליא במנהג, ואפ"ה ג' חדשים ראשונים שאסורה להנשא מחמת הבעל, חייבים לזונה מכל מקום. וכל מקום שחייבים לזונה, מעשה ידיה של יורשין, משא"כ בת הנזונת מעשה ידיה שלה [שם צ"ג וקי"א]:

מלאכת שלמה

את תהא יתבא בביתי וכו' גמרא תני רב יוסף וכו' ורב יוסף דבביתי יתירא דריש דתקון למיכתב בביתי תרי זימני את תהא יתבא בביתי כל ימי מיגד אלמנותיך בביתי וכתב הר"ן ז"ל דמשמע דמביתי דרשינן תרתי חדא שאם הבית צר אינה דרה בבית בעלה והיינו דרב יוסף ועוד שאם נשתמשה במדור מרווח ביותר בחיי בעלה אין היורשין רשאין להוליכה אל מדור אחר אע"פ שהוא מספיק לה והיינו ההיא דתניא בפ' הנושא משתמשת במדור שנשתמשה בו בחיי בעלה וכו' ע"כ וגם תוס' ז"ל כתבו כן וז"ל בקיצור ואין להחליף אותה לגרוע ממנו או שמא אפי' לכיוצא בו ע"כ:

ומיתזנא מנכסי כתוב בבית יוסף א"ה סוף סי' קי"ד בשם תשובת הרשב"א ז"ל דמסתברא דמלבושים ג"כ בכלל מזונות כמו ששנינו ואת תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי ואלמנה ודאי יש לה מלבושים בנכס' בעלה מתנאי זה אלא שחכמים חלקו בלשונם לקרות ברוב המקומות למאכל ומשקה מזונות ולמלבושים פרנסה כשאין דיניהם שוה ע"כ בקיצור:

מיגד בדלית כמו נגד שמיה וגוד אסיק מחיצתא. ודכוותה בירושלמי בפירקין דלקמן הלכה ד' אלמנה שאמרה הריני מיגדת אלמנותי בבית בעלי שומעין לה:

כך היו אנשי ירושלים כותבין וכו' ירוש' אנשי הגליל חסו על כבודם ולא על ממונם אנשי יהודה חסו על ממונם ולא חסו על כבודם ע"כ: וביד רפי"ח דהלכות אישות. ובטור א"ה סי' צ"ג. ונלע"ד דהא דלא קתני כך היו אנשי ירושלים ואנשי גליל כותבי' ואנשי יהודה היו כותבין עד שירצו וכו' לרמוז לנו דאע"ג דאנשי ירושלים היו בכל דוכתא מכלל אנשי יהודה וכמנהגם בהא ס"ל כאנשי גליל ושמא דאנשי ירושלים היו עושין על פי חכמי לשכת הגזית ועל פי דרכו רמז לנו דהלכתא כאנשי גליל כשמואל דפסק הכי בגמרא ודלא כרב וכן פסקו שם ביד ובטור:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כתובות פרק ד׳ משנה י״ב?

משנה כתובות פרק ד׳ משנה י״ב פותחת במילים ״את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל ימי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כתובות פרק ד׳ משנה י״ב?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כתובות פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת כתובות יש 12 משניות, וזו המשנה ה־12 בו.

עוד: מסכת כתובות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Ketubot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Ketubot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Ketubot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Ketubot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)