משנה כריתות פרק ו׳ משנה ט׳

מסכת כריתות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּבָשִׂים קוֹדְמִין לָעִזִּים בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִין מֵהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ד), וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין. תּוֹרִין קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה בְכָל מָקוֹם. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִים מֵהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם יב), וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין. הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל שֶׁכְּבוֹד הָאָב עוֹדֵף עַל כְּבוֹד הָאֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם יט), אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו. וְכֵן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב, קוֹדֵם אֶת הָאָב בְּכָל מָקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

כבשים קודמים לעזים. בכל דוכתא הקדים הכתוב כבשים לעזים, דכתיב (שמות י״ב:ה׳) מן הכבשים ומן העזים תקחו, וכן (במדבר ט״ו:י״א) או לשה בכבשים או בעזים. יכול, האומר הרי עלי עולה ויש לו כבש ועז יביא כבש דוקא.

תלמוד לומר ואם כבש יביא קרבנו. ולעיל מיניה כתיב והביא את קרבנו שעירת עזים, כאן הקדים עז לכבש, ללמד ששניהם שקולים ואי זה מהן שירצה יביא:

תורים קודמין לבני יונה. דברוב מקומות כתיב ברישא תורים והדר בני יונה:

אם זכה הבן לפני הרב. שרוב חכמתו למד ממנו:

קודם את האב. בכל מקום, כגון להשיב אבידה ולפדות מבית השבי ולהחיות ולפרוק עמו. ואם אביו תלמיד חכם אע״פ שאינו שקול כנגד רבו, אביו קודם לרבו, ואפילו רבו מובהק:

עוד מפרשים על משנה כריתות פרק ו׳ משנה ט׳

פירוש המשניות לרמב״ם

רבי שמעון אומר כבשים קודמין לעזים בכל מקום כו': כבר נתבאר בסוף פרק שני ממציעא שאם היה אביו תלמיד חכם אביו קודם לרבו ואפילו היה רבו מובהק רוצה לומר שרוב חכמתו ממנו והוא כוונתו במה שאמר כאן אם זכה הבן לפני הרב רוצה לומר שקבל ממנו רוב חכמתו: ומה שאמר בכ"מ רוצה לומר להשיב אבידה ולפדות ולהחיות ולפרוק מעליו כמו שנזכר במציעא והדומים לו מכל הדברים שיש בהם לבסוף נזק או תועלת רבו קודם והענין כולו מבואר.

סליק פירוש המשניות להרמב"ם ממסכת כריתות

תוספות יום טוב

[*תורין לשון משנה. רש"י משנה ה' פ"ק דחולין]:

קודם את האב בכ"מ. כתב הר"ב כגון להשיב אבידה כו' ולפרוק עמו. עיין מ"ש בזה בספ"ב דב"מ:

סליקא לה מסכת כריתות

תפארת ישראל – יכין

רבי שמעון אומר כבשים קודמין לעזים בכל מקום בכל מקום בתורה נזכר כבשים קודם לעזים:

יכול מפני שהן מובחרין מהן ויהיה הידור מצוה שיביא כשבה:

ואם כבש יביא קרבנו לחטאת [כויקרא ד' פכ"ז ופל"ב], דכאן הקדים שעירה לכשבה:

תורין קודמין לבני יונה בכל מקום בכל מקום בתורה הקדים תורים לבני יונה:

האב קודם לאם בכל מקום בכל מקום בתורה הקדים אב לאם:

מלמד ששניהם שקולים מדאורייתא:

האב קודם לאם בכל מקום מדרבנן ן[י"ד ר"מ]:

מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו דגם האם חייבת בכבוד בעלה מדמפרנסה. אבל בנתגרשה, אף דבעל חייב במצות טפי מאשה, אפ"ה שניהן שוין [ועי' הוריות פ"ג מ"ז]:

אם זכה הבן לפני הרב שלמד רוב חכמתו ממנו:

מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו להשיב אבידתו, ולפדותו משבי, ולהחיותו, ולפרוק משאו, בכל הני רב קודם לאב. ואם אביו ג"כ ת"ח אף שאינו רבו, אביו קודם בכל דבר שהוא צער הגוף. אבל בדבר שבממון, כהשבת אבידה, דוקא כשאביו שקול כרבו אביו קודם [ועי' ב"מ ספ"ב]. וכל זה ברב שלמדו בחנם. אבל במלמדו בשכר, אז אותו ששילם עבורו שכר הלימוד, אף שאינו אביו, הוא קודם לרבו בכל דבר [י"ד רמ"ב סל"ד]:

מלאכת שלמה

רש"א כבשים וכו' ס"פ מקום שנהגו. ובת"כ ספ"י פ' ויקרא בדבורא דחטאות ובראש פרשת קדושים:

תורין קודמין וכו' ת"ל ובן יונה או תור לחטאת בפרשת יולדת כתיב. ונתן טעם בספר הפרפראות למה פה הקדים הבן יונה וכתב וז"ל בכל מקום מקדים תורין לבני יונה חוץ מכאן לפי שאינו מביא אלא אחד ומניח בן זוגו לכך אם ימצא יונה לא יקח תור לפי שהתור בן זוגו מתאבל עליו ואינו מזדווג לאחר ע"כ:

האב קודם לאם בכל מקום הני מלות בכל מקום בס"א לא גרסינן להו. ובס"א קודם מלות וכן בת"ת גרסינן תוספתא כאילו אין זה מן המשנה אלא היא תוספתא הר"ר יהוסף ז"ל:

האב קודם וכו' בטור יורה דעה סימן רמ"ב. ועיין במ"ש ס"פ שני דב"מ:

סליק פירקא. וסליקא לה מסכת כריתות.

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כריתות פרק ו׳ משנה ט׳?

משנה כריתות פרק ו׳ משנה ט׳ פותחת במילים ״רבי שמעון אומר כבשים קודמין לעזים בכל מקום״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כריתות פרק ו׳ משנה ט׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כריתות פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת כריתות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־9 בו.

עוד: מסכת כריתות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Keritot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Keritot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Keritot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Keritot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Keritot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Keritot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)