משנה כריתות פרק ב׳ משנה ה׳

מסכת כריתות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

אֵיזוֹ הִיא שִׁפְחָה. כֹּל שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט), וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, זוֹ הִיא שִׁפְחָה וַדָּאִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, כָּל הָעֲרָיוֹת מְפֹרָשׁוֹת, וּמַה שִּׁיּוּר, אֵין לָנוּ אֶלָּא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

חציה שפחה וחציה בת חורין. המאורסת לעבד עברי, שהוא מותר בשפחה ומותר בבת חורין. אבל לא לעבד כנעני, שהרי הוא אסור בה מפני צד חירות שבה. ואילו לא היתה חציה שפחה היו הקידושין תופסין בה, ושניהן נהרגין, אבל עכשיו קידושין תופסין בה קצת מפני צד חירות שבה, ואין תופסין בה לגמרי מפני צד עבדות שבה, והיינו דכתיב (ויקרא י״ט:כ׳) לא יומתו כי לא חופשה, הא חופשה חייבים:

והפדה לא נפדתה. משמע פדויה קצת ואינה פדויה לגמרי:

זו היא שפחה ודאית. כלומר שפחה גמורה. והאי דכתיב והפדה לא נפדתה, דברה תורה כלשון בני אדם:

כל העריות מפורשות. שהן בנות חורין ושיור אין לנו, וזו ודאי משונה היא חציה שפחה וחציה בת חורין. ור׳ אלעזר בן עזריה היינו ר׳ עקיבא, אלא דאמר ליה לרבי ישמעאל אנא בעלמא כוותך סבירא לי דדברה תורה כלשון בני אדם, מיהו הכא שאני, מדכתיב כי לא חופשה, והפדה לא נפדתה למה לי. שמע מינה לחציה שפחה וחציה בת חורין. והלכה כר׳ עקיבא:

עוד מפרשים על משנה כריתות פרק ב׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

איזו היא שפחה כל שחציה שפחה וחציה וכו': מבואר ענין שפחה הנזכרת בתורה שזכרנו דיניה ואומר שעניניה כך והוא כי מה שאמר והפדה לא נפדתה ענינה שלא נגמר פדיונה מה שאמר נחרפת לאיש ראיה שיש בה צד קדושין ואי אפשר זה אלא כשתהא מקודשת לעבד עברי שיש לו קדושין והיא לו מוחרת כמו שזכרנו בששי מתמורה ולפיכך יש לו בה קנין והראיה על שהיא מקודשת תפסו בה קדושין במקצת מה שנאמר לא יומתו כי לא חופשה הא חופשה יומתו ואין מן הראוי לומר שבועל שפחה משוחררת שיומת לפי שהיא פנויה כשאר הנשים אלא לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות שאילו נגמר פדיונה היתה אשת איש ונהרגין שניהם וכן אמרו פדויה ואינה פדויה חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי דברי ר' עקיבה וכן הלכה:

תוספות יום טוב

חציה שפחה וחציה בת חורין. פירש הר"ב המאורסת לע"ע שהוא מותר בשפחה. כמ"ש במשנה ב' פ"ו דתמורה. ומ"ש כי לא חופשה. הא חופשה חייב ואי [אפשר] לומר שבועל שפחה משוחררת [פנויה] שיומת [*לפי שהיא פנויה כשאר הנשים אלא] לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות. שאילו נגמר פדיונה היתה אשת איש. ונהרגים שניהם. הרמב"ם [בפי']:

זו היא שפחה ודאית. ומאורסת לע"ע. דכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש. גמרא:

תפארת ישראל – יכין

איזו היא שפחה חרופה:

כל שחציה שפחה וחציה בת חורין שנתארסה ע"י קדושין לעבד עברי, שמותר בשפחה ומותר בבת חורין. [משא"כ עבד כנעני, אסור בה מצד חצי חירות שבה, וכשנתארסה לו אין בה דין שפחה חרופה]:

והפדה לא נפדתה משמע שפדוייה ואינה פדוייה כראוי. לפיכך לא תפסו בה קידושין לחייבה מיתה. אבל בהיתה פדוייה גמורה, דאז כשנתארסה תפסו בה קדושין, להכי אם זנתה, כל מי מהן שהוא מזיד חייב מיתה:

זו היא שפחה ודאית ר"ל שפחה חרופה דקאמר קרא, היינו שפחה גמורה, שנתקדשה לעבד עברי. והא דכתיב והפדה לא נפדתה, דברה תורה כלשון בני אדם:

רבי אלעזר בן עזריה אומר כל העריות מפורשות דמיירי בבת חורין דוקא:

ומה שיור נ"ל דר"ל, ומה שייר הכתוב מכל העריות אצל השפחה חרופה שכתב בה הך לישנא דהפדה לא נפדתה, שלא נכתב כן בכל העריות, דמשמע מזה שיהא דינה חלוק משאר עריות:

אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין דהכי מסתבר, שיהא משוייר בה קצת דין שאר עריות, דעי"ז תהיה עכ"פ בת חורין במקצת. ולא כדברי רבי ישמעאל דקאמר דמיירי בשפחה גמורה, וס"ל לראב"ע אף דבכל דוכתי אמרינן דברה תורה כלשון בנ"א, שאני הכא דמדכתיב כי לא חופשה, ל"ל תו והפדה לא נפדתה. ע"כ לאשמעינן דמיירי בנפדת במקצת. אבל לר"ע בכל דוכתי לא אמרינן דברה תורה כלשון בנ"א:

מלאכת שלמה

איזו היא שפחה וכו' ביד פ"ד דהלכות אישות סימן י"ז:

ר' ישמעאל אומר זו היא שפחה ודאית דבשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד עברי דמדכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש ואחרים ס"ל בברייתא דבשפחה כנענית המאורסה לעבד כנעני הכתוב מדבר דמדכתיב והפדה לא נפדתה שמעינן דהיא כנענית ודברה תורה כלשון בני אדם כי לא חופשה למה לי אם אינו ענין לדידה תנהו ענין לדידיה:

ר"א בן עזריה אומר כל העריות מפורשות ושיור אין לנו וכו' כך צ"ל. ובת"כ ריש פרק חמשה דפ' קדושים:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כריתות פרק ב׳ משנה ה׳?

משנה כריתות פרק ב׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״איזו היא שפחה כל שחציה שפחה וחציה בת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כריתות פרק ב׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כריתות פרק ב׳?

בפרק ב׳ של מסכת כריתות יש 6 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת כריתות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Keritot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Keritot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Keritot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Keritot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Keritot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Keritot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)