משנה כלים פרק כ״ג משנה ה׳

חרם. שם השבכה אשר יצודו בו הדגים וכן רשתות ומכמרות שם סבכות הציידים והן כולן מל' עברית. אמר (חבקוק א׳:ט״ו) יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו ואמר (איכה א׳:י״ג) פרש רשת: וזוטו. הוא שפת הסבכה והוא מקום דומה לכלי צר הפה מאד והוא בדמיון בגד ולזה הוא טמא: ומדף. הוא לוח מסובך מעץ ובזה העץ מסובך דבר יחזיק בה הצייד מרחוק וכאשר ינוח העוף בזה הכלי ינתק החוט ויפול עליו זה הלוח: פלצור. הוא מעץ ג"כ יצודו בו העופות: ומצודות הסכרים. מצודות יפסיקו המים בימים עד שיתקבצו שם הדגים ואחר יוציאו המים וישארו שם הדגים וזאת המצודה צורות מפורסמות אצלן ויקראו סכרים להיות חותכים דרך המים וסוכרין מעבריהן כמו (בראשית ח׳:ב׳) ויסכרו מעינות תהום: והאקון. הוא הסל אשר יצודו בו הדגים והוא מפורסם אצל הכל: והרטוב. מכלי ציידי העופות והוא מכלי עץ: והכלוב. הוא גאביא"ה בלע"ז מלשון ככלוב מלא עוף (ירמיהו ה׳:כ״ז):

[*והמדף. פירש הר"ב מביאין לוח של עץ ומניחים תחת הלוח וכו'. וכ"כ הר"ש בשם גאון. וכן ערוך. ולישנא קטיעא הוא. וז"ל הערוך. ומביאין לוח של אבן או של עץ. ומעמידין אותו מוטה. והמקום נמוך. וסומכים אותו בעץ. ומניחים תחת כו']:

ומצודות הסכרין. פי' הר"ב הסותמים וסוכרים את המים כו'. וז"ל הרמב"ם מצודות הסכרים מצודות יפסיקו המים בימים עד שיתקבצו שם הדגים ואחר יוציאו המים וישארו הדגים כו':

טמאין. ר"ל בטומאת מדרס. אי נמי בשאר טומאות דוקא. הר"ש:

החרם רשת העשוי מחוטין:

טמא מפני הזוטו הוא מטלית קטן אריג שמחובר בשולי הרשת ומשוקע בהמטלית הזה כעין כיס. כדי להניח בתוכו האוכל. כדי לפתות הדגים לתוך הרשת. ואע"ג שאין בהמטלית גע"ג אצבעות. אפ"ה מק"ט. מדיש לו ב"ק כ"ש. וגם בל"ז אפי' לא היה בו ב"ק הי' מק"ט אף שאין בו גע"ג אצבעות. והיינו מדעשאו מתחילה לשם כך כפי הראוי למלאכתו [כשבת ס"ג ב] ואגב מטלית זה כל הרשת המחובר לו מק"ט. מדשניהן עשויין לתכלית א'. הו"ל כל א' כאברי כלי. וגם בל"ז כל המחובר לטמא טמא. [וכפי"א מ"ה. ופי"ב מ"ב] וה"נ אמרינן בקורדם [פ"כ מ"ג] דבמחובר בקביעות הו"ל כולו גוף א' ומק"ט אף הקתא שהוא פשוטי כ"ע. כ"כ הכא אף שרשת לבד אמק"ט [עדיות פ"ג מ"ד] אפ"ה מדמחובר להמטלית בקביעות מק"ט עמו. וכולהו לא דמי לתיבה ומגורות [פי"ט מ"ז] דהתם אין תשמיש שניהן אגוד יחד [וכמ"ש בבועז סי' ג']. מיהו רשת בלי זוטו אמק"ט. משום דכל רשת דגים עשוי מחוטין קשורין זב"ז. ואינן לא קלוע ולא אריג. אבל שאר רשתות שעשויין ע"י קליעת חוטין זב"ז כל קלוע הו"ל כאריג ומק"ט [ועי' פכ"ד מט"ז] חוץ משל צמקים שנקביו רחבים ביותר אינן דומיא דבגד ואמק"ט [כעדיות פ"ג מ"ד]:

הרשתות והמכמרות מיני מצודות הן לצוד בהם חיות ועופית. ועשויין מדפי עץ. או מענפי ערבה:

והמדף ציידי עופות עושין גומא בקרקע. ומעמידין למעלה מהגומא לוח עץ בשפוע. והלוח הזה נקרא מדף ותומכין הלוח הזה במקל קטן שעומד באמצע הגומא ותחת המקל זה מניחין מאכל וכשבא העוף לתוך הגומא ושומט המאכל מתחת המקל. הרי המקל התומך הדף נופל והדף אחריו נופל ומכסה הגומא והעוף ניצד:

ומצודות הסכרין הוא לוח עם נקבים. שאחר שהסיבו את שטף הנהר חוץ מערשו יעמידו לוח מנוקב כזה לרוחב ערש הראשון. כדי שיצאו המים הנשארים עדיין בהערש הזה דרך הנקבים וישארו הדגים נצודים בחרבה:

טמאין מק"ט. דכולן יש להן צורת כלי או ב"ק. אבל אמק"ט מדרס מדא"ל עונמ"ל:

טהורין מדאין להן ב"ק ולא צורת כלי. [רמב"ם פ"ה מכלים ה"י והי"א]:

החרם. בחמש נקודות דכן הוא בספר מיכה: זוטו. כמו זוטו של ים דהיינו ארעיתו ותחתיחו אבל רש"י ז"ל בר"פ אלו מציאות פי' זוטו לשון גודל ושירוע כמו ואל אצילי ואל זטוטי:

פלצור. מין מצודה של עץ ארוך כמו אמה:

הסכרים. ואית דגרסי השכרין בסי"ן כמו כל עושי שכר אגמי נפש: