משנה כלים פרק י״ח משנה א׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַשִּׁדָּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נִמְדֶּדֶת מִבַּחוּץ. מוֹדִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁאֵין עֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מוֹדִים שֶׁעֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד, וּבֵינֵיהֶם אֵינוֹ נִמְדָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אִם הָיוּ הָרַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח, אֵין בֵּינֵיהֶם נִמְדָּד. וְאִם לָאו, בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

השידה. נמדדת מבפנים. דתנן לעיל (פרק ט״ו) כלי עץ שהמחזיק ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש, טהור, והיינו אמה על אמה ברום שלש אמות. והכא קמיפלגי כיצד מודדים, לבית שמאי מודדין חלל שבפנים, ולא עובי הדפנות והשולים. ולבית הלל הכל מודדין, חוץ מעובי הרגלים ולבזבזים שהוא הזיר שעל השפה. ולר׳ יוסי מודדים אף עובי רגלי השידה והלבזבזים. ולר׳ שמעון אם אין רגליה גבוהים טפח מודדים אף האויר שבין רגל לרגל. והלכה כבית הלל אליבא דתנא קמא:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק י״ח משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כבר קדם לנו בפט"ו ששידה תיבה ומגדל אשר היו מחזיקים מ' סאה מהלח הנה היא לא תטמא ובארנו שהתמונה אשר תחזיק אותה היא אמה על אמה ברום שלש אמות היא אשר יחזיק מ' סאה מהלח ואמרו ב"ש שזה הכלי נמדד אותו מבפנים ואם היה בתוכו אמה על אמה ברום שלש אמות הנה הוא לא יטמא ואם היה קבוצי שבריו פחות מזה הנה הוא יטמא וב"ה אומרים שאנחנו נמדוד אותו מבחוץ וכאשר היה בשטחו החיצון אמה על אמה ברום ג' אמות אע"פ שאין בתוכו אלא פחות מזה השיעור לפי שיחסר ממנו עובי העץ הנה טהורה: ולבזבז. הקנה הסובב למעלה מהשפה והוא זר: ואמרו וביניהן אינו נמדד. ר"ל האויר אשר בין הרגלים שהוא לא יכנס במדידה ואמר ר"ש שזורי שאם היה גבוה הרגלים פחות מטפח הנה נמדוד כל מה שביניהן מלא וכאילו הוא מקשי ואין הלכה כרבי יוסי ולא כר"ש שזורי:

תוספות יום טוב

וביניהם. אותו אויר שבין הרגלים מתחת אינו נמדד דלא אמרינן רואים כאילו שולים יורדים עד סוף הרגלים. רש"י פ"ג דמנחות דף לא:

רבי שמעון שזורי אומר כו'. פסקו הר"ב והרמב"ם דלא כוותיה. והייתי תמה דבהדיא פסק כמותו רב פפא בגמ' דמנחות שם. ועוד אתמר התם דבכ"מ ששנה רש"ש הלכה כמותו. אך בסוגיא דחולין פ' בהמה המקשה (חולין דף עה.) א"ר יונתן הלכה כרש"ש במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי אהך סמכו וכ"כ התוס' שם. ויש ט"ס במימרא דהתם בחולין דגרסי' כ"מ ששנה ר"ש שזורי במשנתינו. ואין לגרוס משנתינו דבהדיא קאמר במנחות מי קאמר במשנתינו. כ"מ ששנה קאמר. וגם בתוס' דהתם מוכח דל"ג במשנתינו דהא מייתי עלה פלוגתא דרש"ש דבפ' במה מדליקין ואינו אלא בברייתא:

טפת. מקום חשוב הוא. רש"י:

תפארת ישראל – יכין

השידה הוא ארון עץ עם רגלים. שדינו שכשמחזיק מ"ס אמק"ט. והיינו שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות [כלעיל רפט"ו]. וכן כלי עור או עצם בשמחזיק מ"ס אמק"ט. רק במיוחדין למדרס אף שמחזיק מ"ס נטמאים בטומאת מדרס. וכל זה רק בהנך ג' מיני כלים. אבל כלי מתכות אף שמחזיקין מ"ס מקבלין כל טומאה [עי' רמב"ם פ"ג מכלים]:

ב"ש אומרים נמדדת מבפנים דס"ל דרק חללו נמדד בשיעור הנ"ל. אבל אין עובי הדפנות ועובי הרגלים בכלל מדידה הנ"ל:

ובה"א נמדדת מבחוץ דס"ל דכיון דהא דאמק"ט היינו רק מדיש בו כובד [כפט"ו סי' י"א] א"כ כיון דעובי הדפנות הנ"ל מוסיפים בגדלה וכבדה של שידה. למה לא נצרפם לשיעור המדה:

מודים אלו ואלו שאין עובי הרגלים ועובי לזבזין לזביז הוא הנקרא בל"א לייסטע או געזימס שבולט לחוץ משפתה סביב. וכ"כ הרגלים המרובעים בולטים בכל זוית טפי מעובי הדפנות. דאע"ג שגם הם מוסיפים בגודל וכובד הכלי אפ"ה כיון דהנך אינן בכלל דפנות של החלול. והו"ל כגוף אחר שחיברו להמטה שאינו מצטרף להשיעור הנ"ל. מיהו נל"פ דכסוי שלה ודאי שייך לחללה כהדפנות ונמדד עמה:

מודים שעובי הרגלים ועובי לזבזין נמדד דס"ל דכיון דכל עוביין הוא כנגד עובי הדפנות. כדפנות עצמן חשיבי ומצטרפין:

וביניהם האויר שבין רגל לרגל מה שבולט מהן מתחת השולים. ובכלל זה. האויר שתחת השולים. כולו אינו נמדד בכלל האמה וכו'. ואין רואין כאילו שפת השונים יורדין עד למטה [עי' רש"י מנחות ל"א א']. ונ"ל דס"ל לר' יוסי וכ"כ לר"ש שזורי דאין בהנך כלל פלוגתא בין ב"ש לב"ה. אלא כולהו מודו בה מה נמדד ומה לא נמדד עמה. דלא מסתבר לומר דמה דקאמרו תרווייהו אינו נמדד. היינו רק לב"ש. דהרי ב"ש במקום ב"ה אינו משנה [ברכות דל"ו ב']:

אם היו הרגלים גבוהות טפח לכ"ע. דטפח מקום חשוב הוא ולא בטל לגבי שידה:

ביניהן נמדד ורואין כאילו השולים עבים עד הארץ:

מלאכת שלמה

ובה"א נמדדת מבחוץ. פי' רש"י ז"ל בשבת פ' כירה (שבת דף מ"ד) דרואין אותה כאילו היא עומדת בתוך כלי גדול ואם מחזיק אותו כלי מ' סאה טהורה השידה ואע"פ שהיא אינה מחזקת מ' סאה דקסברי אף עבייה נמדד עמה והמוכני אינו נמדד עמה להשלים דרואין אותה כאילו היא עומדת בתוך כלי ואם מחזיק אותו כלי מ' סאה טהורה השידה ואע"פ שהיא אינה מחזקת מ' סאה דקסברי אף עבייה נמדד עמה והמוכני אינו נמדד עמה להשלים דרואין כאילו ניטל המוכני ואח"כ תנתן השידה לתוך הכלי ע"כ:

ועובי לבזבזים. לבזבז הוא הזר שעל השפה. ועיין בתוספתא שהביא הרב רבינו שמשון ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק י״ח משנה א׳?

משנה כלים פרק י״ח משנה א׳ פותחת במילים ״השדה בית שמאי אומרים נמדדת מבפנים ובית הלל״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק י״ח משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק י״ח?

בפרק י״ח של מסכת כלים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)