משנה כלים פרק י״ז משנה ו׳

ידוע שיש מן השיעורים של הענינים התוריים מה שנשערהו בכביצה כמו שאמרו שכביצה מטמא טומאת אוכלין ואומר שכל שיאמר בו כביצה הנה היא ביצה שממנה השיעור מביצת התרנגולת. וענין מאמר ר' יהודה כפי מה שאבאר לך אמר תקח כלי ותמלא אותו בתכלית מה שאפשר עד שילך על כל גדותיו ויושם בכלי אחר ריקן עוד ישליכו שם ביצה היותר גדולה שתהיה ויצא ממנו שיעור גוף הביצה בלא ספק ויקבץ זה המים עוד ימלא כלי אחר במים פעם שנית בזה הכלי בעצמו או בכלי אחר זולתו הענין אחד עוד ישליך באותו הכלי ביצה היותר קטנה שתהיה ויקבץ ג"כ מה שישפך ויקבלו שתי המימות ויקח חצי המקובץ וישער בו וכן אם תקח שתי הביצות הגדולה והקטנה ותשליך בכלי אחד בפ"א ותקח חצי מה שישפך מן המים יהיה הענין אחד וא"ר יוסי וכי מי מודיעני כאשר תקח הביצה היותר גדולה שלא תמצא יותר גדולה ממנה וכן כאשר לקחנו היותר קטנה שלא תמצא יותר קטנה ממנה אבל הענין שב אל אומד האדם שזאת הביצה תהיה שוה לא קטנה ולא גדולה והלכה כרבי יוסי:

כביצה שאמרו. פי' הר"ב גבי טומאת אוכלים. וכ"כ הר"ש אבל הרמב"ם כתב. וז"ל ידוע שיש מן השיעורים של הענינים התוריים. מה שנשערהו בכביצה. כמו שאמרו שכביצה מטמא טומאת אוכלים:

כביצה שאמרו דמאכל טמא אינו מטמא למאכל אחר. עד שיהא בהמטמא שיעור כביצה של תרנגולת. [וגם זה רק מדרבנן. דמדאורייתא אין אוכל מטמא אוכל [כפסחים י"ד א'] אבל המאכל הנטמא. לרש"י [פסחים דל"ג]. וכן לרמב"ם (רפ"ד מאוכלין) אפי' כ"ש מק"ט. ולתוס' [בפסחים שם] גם הנטמא צריך שיהא כביצה. וכן משמע מתוספתא שהביא הר"ש [פ"ב דטו"י]]. וכ"כ כל שיעורי כביצה דנקטינן בכל דוכתא. כולן אינן משתערין לא וכו':

וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים ר"ל לתוך כלי מלא מים:

וחולק את המים היוצאין מכלי המלא ע"י שהניח הב' ביצים לתוכן. ואז שיעור כ"א מב' החלקים הוא שיעור כביצה שמשערין בו בכל מקום:

ואיזוהי קטנה במשנה ה' ז' ח' לא שאל וכי מי מודיעני משום דבפירות רובן הן בינונות. והגדולים ביותר והקטנים ביותר אינן מצויין. משא"כ בביצה גם גדולים או קטנים מצויין הרבה:

אלא הכל לפי דעתו של רואה ר"ל כפי מה שנראה בעיניו שהוא בינוני ולהת"ק לא אזלינן בתר אומדנא. אלא צריך להתברר שהוא בינוני. ע"י שיביא גדולה וקטנה ובינוני. א"נ ר"י ור' יוסי פליגי בפי' דברי ת"ק:

וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה אלא חולק הכל לפי וכו'. צריך למחוק מלת חולק. גם הרי"א ז"ל מחקה וכתב עוד ס"א מי מודענו. גם ס"א לפי דעתו של אדם. וכתב הר"ש ז"ל דבתוספתא אומר ר' יהודה דמוציא השני ביצים מן הכוס ונותן במקומם אוכלים שאינם בולעים כעין בטנים ושקדים עד שיתמלא הכוס מן המים וחולקים אותן אוכלין וחצים הוא שיעור ביצה ע"כ ובר"פ כיצד משתתפין תניא ר' נתן ור' דוסא אמרו כביצה שאמרו כמוה וכקליפתה וחכמים אומרים כמוה בלא קליפתה ע"כ. וראיתי מי שפירש דכביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית שאמר ת"ק ר"ל ביצת התרנגולת ושהיא הבינונית שבביצים דכולהו עופות ור' יהודה בא לחלוק ולומר לא כן שביצת התרנגולת היא הבינונית אלא מביא גדולה שבגדולות כגון ביצת היענה וקטנה שבקטנות כגון ביצת צפרתא ונותן לתוך המים וחולק וכו' ור' יוסי אומר וכו' ולפי דבריו שלש מחלוקות בדבר ועשה חזוק וראיה לדבריו מפי' הרמב"ם ז"ל וגם ממקומות אחרות מסוגית הגמרא דעירובין פ' כיצד משתתפין ומיומא פ' יום הכפורים ואני מה שנלע"ד כל ימי הוא לומר דבהסכמה והקדמה מונחת פשוטה וידועה דכביצה שאמרו היא ביצת התרנגולת כדמוכח לה מקרא בגמרא בפרק יום הכפורים אתא תנא השתא לאשמועינן דהאי ביצת תרנגולת לא בכל ביצי התרנגולת משערין רק בבינונית שבביצי התרנגולת ואתו ר' יהודה ור' יוסי לפרושי דברי ת"ק כיצד נדע להבחין איזוהי ביצה בינונית שבביצי התרנגולת מר אמר הכי ומר אמר הכי והלכה כר' יוסי בפירושו לדברי ת"ק שאינו משער אלא באומד דעתו שהיא בינונית שבביצי התרנגולת וכך נלע"ד שהוא מפ' הרמב"ם ז"ל אע"פ שלשונו ק"ק או מוטעה קל להבין דודאי הכי מפרש כדכתיבנא. והשתא הוי האי בבא דומיא דרמון וגרוגרת שכבר הם ידועים ולא הוצרך לו לתנא לאשמועינן רק שהם בינוניים ואם כדברי מי שיפרש כדרך הראשון ה"ל למיתני כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו ביצת התרנגולת וכדתנא גבי זית אלא בינוני זה אגורי וכן גבי עדשה אלא בינונית זו מצרית וכן גבי עובי המרדע הוצרך לפ' איזהו בינוני כל שהקפו טפח ולשון הרמב"ם ז"ל בפ"ח דהלכות שבת מוכח הכי שכתב שם וז"ל וביצה האמורה בכל מקום היא ביצה בינונית של תרנגולים ע"כ. ואי ס"ד כדבריהם הל"ל היא ביצה של תרנגולין מה לו להזכיר בינונית ואם להשמיענו שהבינונית היינו של תרנגולת הל"ל היא ביצה בינונית שהיא של התרנגולין ופשוט הוא בעיני הרבה מאד מה שכתבתי ושלא היה צריך ליכתב: